עין אפק – שימור טחנת הקמח

קצת היסטוריה…

התקופה הצלבנית מאות 13-11 לסה"נ

התפתחות רבה באזור הייתה בתקופת השלטון הצלבני, שנמשך כמאתיים שנה. בעת מסעם של הצלבנים, שנועד לשחרר את ירושלים מעול המוסלמים.

המסע הראשון נמשך שלוש שנים והסתיים עם כיבוש ירושלים, שנהפכה לבירת הממלכה הראשונה. לאחר כיבוש ירושלים פנו הצלבנים לכבוש את הגליל וערי החוף. במסגרת ההשתלטות על מישור החוף נכבשה חיפה ובעקבותיה עכו וסביבתה.

עיקר ההתפתחות חלה בתקופת הממלכה השנייה, כאשר עכו הפכה לבירת ממלכת הצלבנים ובה היה מושב המלך ובית הדין העליון.

העיר אוכלסה בתלכיד של אוכלוסייה נוצרית, יהודית, מוסלמית ואירופאית.

אזור עכו היה מיושב על ידי שני מסדרים: ההוספיטלרים והטמפלרים, הכפופים ישירות לאפיפיור.

לאלה הצטרפו האבירים שמטרתם לטפל בצליינים (עולי רגל) שהזדמנו אל העיר. אל תפקידיו הסיעודיים צרף המסדר גם תפקידים צבאיים.

מסדר הטמפלרים, יסודו באבירים שהתיישבו באזור הר הבית לאחר כיבוש העיר על ידי הצלבנים. מסדר זה עסק בתנועה הצליינית, ושם לו למטרה להגן על עולי הרגל וללוות אותם בדרכים המוליכות למקומות המקודשים במסורת.

האזור מדרום לעכו הופך להיות מעין שטח אוטונומי בנפת עכו, אשר נודע ביבול החיטים ובמיוחד בגידול קנה הסוכר, ענף שעלה לגדולה במאה ה-13.

הטחנות שהוקמו באזור נחל הנעמן היו בשני ריכוזים, לרגלי תל כורדני. הטחנה הקדומה יותר (ייתכן שמקורה עוד לפני ימי הצלבנים), התגלתה בקיץ 1999 כשהיא שדודה ורק בסיסה קיים ומכוסה באדמה. טחנה זו נבנתה על ערוץ הנחל המקורי, נשלטה על-ידי ההוספיטלרים,

הטחנה ממוקמת ליד בריכת שביל הביצה היום. הטחנה יצרה את האגם שליד שביל הביצה, ולה סכר שאורכו היה כ-100 מ' שנבנה צמוד אליה. הסכר יצר את המפל והפרשי הגובה וכך הונעו גלגלי הטחינה שלה.

הטחנה השנייה המוכרת לנו כיום, בשם טחנת כורדאני, הוקמה על ידי מסדר הטמפלרים בשלב מאוחר יותר כ-300 מ' מערבית לטחנת הקמח הראשונה. טחנה זו הסתמכה על איגום המים שזרמו לאחר הטחנה הראשונה, וכיוון שמיקומה רחוק יותר ממקור המים השתמשה בסכר גדול מאד.

בתחילה, הייתה הטחנה בת שני עמדות טחינה, ולאחר מכן, הורחבה, לחמש יחידות טחינה, וכן הוארך הסכר, כפי הנראה על ידי פרוק המבנים שהיו שייכים להוספיטלרים (הטחנה הראשונה והמבצר ששמר עליה).

מחנה הטמפלרים היה רחוק, כ-3 ק"מ צפונית לטחנה, בתל דעוך. לכן הייתה הטחנה מבוצרת, כדי להגן עליה באופן עצמאי.

עמק עכו בתקופה העות'מאנית – מאות 20-16 לסה"נ

האזור זכה לפריחה מחודשת, לאחר תקופה של עזובה ושיממון, עם השתלטותו של הבדואי דאהר אל עומר על הגליל במחצית המאה ה-18. הוא פיתח את עכו וסביבתה על ידי

הידוק קשריו עם הסוחרים, ועידודם לפתח את מסחר העיר עם העורף החקלאי.

בשלהי התקופה העות'מאנית, עמק עכו הדרומי (אזור עין אפק ) יושב על ידי שבט העוורנה,

בדואים שהגיעו לארץ ישראל מאזור העיור שבבקעה ממזרח לירדן.

ניסיון לרכישת אדמות באזור מפרץ חיפה – התבצע בשנת 1890  על-ידי יהושע חנקין, אך ההסכם בוטל בשל גזרות קרקע של הממשל העות'מאני.

צוות השימור מגיע לשטח

לאחר קבלת חוות דעת הנדסית מפורטת, נרתמו למשימת הצלת הטחנה הקדומה (בשנת 2023) משמרי המחוז: יהונתן אורלין, אסף קסלר, נדב ברטן, מוחמד חוג'ארת, אלדד זהרי ונאדר עואד. הצוות זכה לתמיכה וסיוע של מנהלת השמורה תמר עבדת, שמבנה זה יקר לליבה.

בשל קרבתה של טחנת הקמח לקו המים עלה חשש של שקיעה ביסוד המבנה, בפן הצפוני, דבר שעשויי לגרם להיווצרות הסדק הגדול שחוצה את הטחנה לאורכה.

בעיות שימור נוספות היו: צמחיה על הקירות – שהוסרה, סדקים – שמולאו, מישקים ריקים – שמולאו, אבנים שחוקות ואף חוסר אבנים בכמה מקומות – גם אלה הוחלפו.

מותחני מתכת הוכנסו בכמה מקומות לאורך קירות הטחנה והמבנה כולו רוצף מחדש בריצוף אבן.

צילם יהונתן אורלין

אבנים שחוקות, צילם יהונתן אורלין

סוף דבר

טחנת הקמח של עין אפק עברה "מתיחת פנים" משמעותית והיום היא נפתחה מחדש לצורך קבלת קהל, תערוכות ובעתיד אולי אף ישוחזר מתקן הטחינה הקדום.

לאחר כשלושה חודשי עבודה, מבנה הטחנה הקדומה כמו חזר לחיים לאחר התערבות משמרי מחוז צפון והמבנה "חי ובועט" כאילו נבנה זה עתה על-ידי הצלבנים.

וויל דוראנט אמר שזו טעות לחשוב שהעבר מת. מפני שאין דבר שקרה בעבר שאין לו השפעה מסוימת על ההווה.

קידוח יהלום להתקנת מערכת העיגון , יהונתן אורלין, צילם יהונתן אורלין

עבודות השימור בחלל הפנימי של הטחנה, צילם יהונתן אורלין