מחקר נרחב לראשונה בישראל: צבי יבשה שהוחזקו בשבייה יושבו לטבע עם משדר על גבם במטרה ללמוד את מאפייני תנועתם ויכולת הישרדותם

15 צבי יבשה, מין המוגדר כיום בסכנת הכחדה, הושבו חזרה לטבע עם משדר מתוחכם על גבם ב'אי אקולוגי' מתוחם באזור בית הספר "הכפר הירוק" ברמת השרון במסגרת מחקר נרחב שמתבצע לראשונה בישראל. מטרת המחקר היא לבחון מודל השבה חדשני לצבי יבשה שהוחזקו בשבייה או כאלה שהועברו מהטבע על ידי אזרחים לטיפול בבית החולים לחיות בר, לעיתים שלא לצורך. המשדרים שעל גבי הצבים יאפשרו מעקב ולימוד של דפוסי תנועתם במרחב טבעי ובחינת הישרדותם לאחר ההשבה.

המחקר הוא פרי שיתוף פעולה של רשות הטבע והגנים, תכנית מנהיגות סביבתית של בית הספר 'הכפר הירוק', ד"ר אופיר לוי מבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב ובית החולים לחיות בר של רשות הטבע והגנים והספארי ברמת גן.

המחקר נועד לבחון פתרון לבעיה חמורה שמאיימת על אוכלוסיית צבי היבשה בישראל, שנובעת מכך שאנשים רבים שפוגשים צב יבשה בטבע לוקחים אותו לביתם, בניגוד לחוק יש להדגיש, ולמעשה מחזיקים אותם בשבי. ברשות הטבע והגנים מציינים כי צב שנלקח מהטבע שקול לצב מת, זאת מאחר וניטלת ממנו האפשרות להמשיך להתרבות ולתרום להמשכיות האוכלוסייה ולרוב הוא לא מטופל כפי שצריך, גדל באופן לקוי ואף נחשף למחלות באופן שיקשה עליו גם בעתיד לחזור לטבע הפתוח.

צפו בסרטון שצילמה שלומית שביט:

לדברי ד"ר נעם לידר, מנהל אגף אקולוגיה ברשות הטבע והגנים, "צבי יבשה שהוחזקו בשבי בבתים של אנשים, אפילו לתקופה קצרה, או כאלה שהועברו על ידם לטיפול בית החולים לחיות בר, לעיתים שלא לצורך, סובלים לעיתים קרובות ממחלות נשימתיות מדבקות ואחרות כתוצאה מהחזקתם בשבי. שחרורם לטבע באופן לא מבוקר עלול להדביק אוכלוסיות נוספות של צבי יבשה בטבע הפתוח ובכך לסכן עוד יותר את אוכלוסיית הצבים, המצויה בסכנת הכחדה. בשל כך, על אף הרצון להשיבם חזרה אל הטבע, לא ניתן לעשות זאת נכון לעתה בביטחה. במסגרת המחקר אנו משחררים את הצבים לאזור מנוהל ומתוחם המדמה שטח טבעי פתוח ובאמצעות המשדרים נוכל ללמוד את דפוסי תנועתם הן בתקופת הפעילות שלהם באביב ובקיץ והן בתרדמת החורף ולאחריה. ניטור ומעקב אחר מחזור שלם של תנועתם בשטח לאורך עונות השנה, יאפשר לנו לבחון על בסיס מידע ונתונים את התנהגותם בטבע, יכולת הישרדותם לאחר השחרור ומצבם הגופני לאורך התקופה. על פי תוצאותיו אנו מקווים שנוכל לגבש מודל השבה לטבע מיטבי עבור צבי יבשה רבים שהוחזקו בשבי או נפצעו ושוקמו ועד כה לא ניתן היה לשחררם חזרה לטבע בביטחה".
לידר מוסיף כי "המחקר מבוסס בעיקרו על מידע שייאסף מהמשדרים המתוחכמים שהוצמדו לגב הצבים באופן שאינו פוגע בהם או מגביל תנועתם. המשדרים יאפשרו לזהות את מיקומי הצבים באופן שוטף, לעקוב אחר תנועתם וללמוד יותר על האקולוגיה והפיזיולוגיה של הצבים מבחינת תרמית, לרבות ההשפעה של התחממות האקלים וגלי חום שהולכים ומתעצמים על אוכלוסיית הצבים וזוחלים בכלל".

לדברי רוני שושן, ממובילי תכנית מנהיגות סביבתית בבית הספר "הכפר הירוק", "למחקר שזכה לברכתה של רשות הטבע והגנים, אישורה ופיקוחה, קיים גם מרכיב חינוכי חשוב, שבו תלמידי בית-הספר הם אלו המבצעים את המעקב אחר הצבים, והם שותפים לכל שלבי הבדיקה, החל מגידולם של הצבים במתחם ייעודי, תיוג ומשדור וכן מעקב וניתוח הנתונים. ההשבה לטבע במסגרת המחקר מתבצעת באזור הכפר הירוק בשטח טבעי תחום שהוכן על ידי התלמידים ושנועד למנוע מהם מעבר לאזורים אחרים בשלב זה ונמצא מתאים ליישום המחקר. אני מודה לשותפים לפרויקט בהם גם קרן ברכה ובית הספר הבין לאומי אמיס שסייעו במימון חלקי של המשדרים. באמצעות מחקר זה תלמידי הכפר הירוק, בכיתות ח' וט' מתנסים בעבודה מדעית ובניסוי חשוב שמטרתו בסופו של דבר לתרום לשמירת טבע ואישוש אוכלוסיית צבי היבשה".

דר' נעם לידר עם צב ממושדר ששוחרר לטבע, דר' נעם לידר עם צב ממושדר ששוחרר לטבע. צילמה שלומית שביט

ד"ר יגאל הורוביץ וטרינר הספארי ומנהל בית החולים לחיות בר: בבית החולים לחיות בר של הספארי ורות הטבע והגנים, פוגשים המטפלים חדשות לבקרים צבים רבים שהוחזקו באופן בלתי חוקי בבתים של אזרחים.
הצבים הללו מגיעים עם בעיות שונות הכוללות קשיי נשימה, רככת של השריון והעצמות, פציעות ושברים. צבים כאלה עוברים טיפולים ארוכים שכוללים מתן מזון מתאים, תרופות, משככי כאבים, תוספות של ויטמינים ואנטיביוטיקה ובנוסף אמבטיות שמש כדי לחזק את שריונם הרך.
לא פעם הם נאלצים לעבור ניתוחים מורכבים לאיחוי השריון וכן טיפולי לייזר לריפוי מהיר של הפציעות.
כאשר מדובר בזוחלים תהליך הריפוי שלהם הוא איטי מאוד ולכן לא פעם, נדרש אשפוז ארוך מאוד.
צריך להבין שגידול של צבים בבית יוצר נזק מתמשך שפוגע לעיתים בתהליך ההשבה אל הטבע
צב יבשה מצוי

צב ממושדר ששוחרר לטבע. צילמה שלומית שביט, צב ממושדר ששוחרר לטבע. צילמה שלומית שביט

צב היבשה המצוי (Testudo graeca) הוא השכיח והמוכר בין צבי ישראל. מין זה נפוץ גם בצפון אפריקה ובחלקים של מזרח אסיה ודרום אסיה.
עיקר מזונו ממקור צמחי, אך הוא טורף גם שלשולים ורכיכות וניזון גם מפגרים. הוא מאכלס מקומות מחיה מגוונים, אך מעדיף לשהות בין צמחים או בין סלעים. תנועתו אטית והוא מיטיב להתחפר. הוא פעיל באביב, בקיץ ובסתיו, בעיקר בשעות היום. בחורף פעילותו מצומצמת והוא נמצא בתרדמה, כשהוא מחופר בקרקע, במשך חודשים מספר. על פי נתונים חדשים, נראה כי ייתכן שצב היבשה המצוי נמצא גם בתרדמה קיץ.

עונת הרבייה של צב היבשה חלה בסוף החורף. החיזור קולני מאוד – הזכר עוקב אחר הנקבה, נוגח בה ומכה בשריונה בעזרת שריונו. קולות ניגוח אלה מאפשרים לאתר את הצבים בטבע ממרחק רב. לאחר ההזדווגות הנקבה מטילה 5-3 ביצים בגומה שהיא חופרת בקרקע. ההטלה נעשית בחודשים מאי-יולי, והבקיעה – כשלושה חודשים לאחר מכן. עם הבקיעה, שריונם של הצבים הצעירים רך, והוא הולך ומתקשה בהדרגה.
בשנים הראשונות לחייו אפשר לאמוד את גילו של הצב על פי טבעות הגידול ההיקפיות שעל מגיני שריון הגב שלו. אולם בגילאים מאוחרים יותר מִטשטשות הטבעות וקביעת הגיל נעשית קשה יותר.

האיום העיקרי על הצב המצוי בישראל הוא אובדן בית הגידול בשל לחצי פיתוח ותשתיות המצמצמים את השטחים הפתוחים והטבעיים. בתוך כך הצבים נפגעים גם משריפות ומדריסות של כלי רכב שונים בשטח הפתוח הפוגעים גם בצבים וגם בקיניהם. התפרצותם של מינים כמו עורבים אפורים ושועלים מגבירה את הטריפה של פרטים צעירים ושל ביצים.
בעיה חמורה נוספת הפוגעת בצבים בישראל היא איסופם על ידי אנשים שמוצאים אותם בטבע ולוקחים אותם בניגוד לחוק לביתם. בכך הם פוגעים בצב עצמו ובתפוצת אוכלוסיית הצבים בכלל.