הצלת חרדוני צב בערבה
03/10/2023שיתוף פעולה של פקחי רשות הטבע והגנים יחד עם אוניברסיטת בן גוריון בנגב וחי בר יטבתה, הציל 30 ביצי חרדון מצוי עד בקיעתם ושחרורתם לטבע
באזור הערבה, לקראת הכשרת קרקעות חקלאיות, מגיעים פקחי רשות הטבע והגנים לבצע פעולות מקדימות כדי למזער את הנזק לחי ולצומח. האזורים משמשים בית למיני צמחים, מכרסמים, זוחלים ועוד, ועל כן מעתיקים הפקחים חלק מהצמחייה למקומות אחרים. חלק מהמכרסמים והזוחלים עוברים בעצמם לשטחים אחרים וחלקם שמחפשים מחסה במחילותיהם צריכים סיוע, כמו חרדוני הצב.
לאחרונה ביצעה רשות הטבע והגנים פעולות מקדימות בשטח המיועד להכשרה ובמהלך הסריקות נמצאו 30 ביצי חרדון צב מצוי. מכיוון שהביצים טרם בקעו, היה צורך לשמור עליהן בתנאי הדגרה מתאימים עד שיבקעו החרדונים הקטנים.
שלב ראשון: אוספים את הביצים להדגרה
מי שנרתם לסייע במשימה היה פרופ' עמוס בוסקילה, מומחה זוחלים מאוניברסיטת בן גוריון, וצוות המעבדה שלו. שם קלטו את הביצים והכינו להן מקום מיוחד ומותאם לתנאי ההדגרה שהן צריכות. כשהתחילו הביצים לבקוע הייתה התרגשות גדולה וצוות המעבדה, יפית ברנר ולירן שגיא, טיפלו באבקועים במסירות רבה תוך תמיכה וייעוץ עם איתי טסלר, הרפטולוג בעל ניסיון רב, אשר ליווה את הפרוייקט כבר משלב בחירת תנאי ההדגרה.
פרופ' עמוס בוסקילה, אוניברסיטת בן גוריון: "הודעתו של אריה רוזנברג, פקח הערבה התיכונה, על מציאת הביצים עוררה בי התרגשות רבה והחזירה אותי לראשית שנות השמונים, שבהן חקרתי את חרדוני הצב באזור חצבה במסגרת עבודת המוסמך שלי.
במהלך המחקר חשפתי מספר מחילות הטלה אחרי בקיעת האבקועים ומדדתי את תנאי הטמפרטורה בעומק שבו נמצאו (כ-80 ס"מ מתחת לפני הקרקע). הטמפרטורות שנמדדו אז היו גבוהות מאלו שמקובלות להדגרת ביצי זוחלים והשתמשנו במידע ממחקר השדה בעת בחירת התנאים להדגרת הביצים במעבדה. אוכלוסיית חרדוני הצב בערבה נפגעת על ידי גורמים שונים, וביניהם צמצום שטחי המחיה המתאימים וכן דריסה על ידי כלי רכב. הדגרת הביצים ושחרור האבקועים בשטח לא פגוע תסייע במעט לאוכלוסיית חרדוני הצב."
ד"ר טל פולק, ראש תחום שימור חיות הבר, מציינת: "צמצום שטחי המחייה של חיות הבר הוא אחד הנושאים המורכבים ביותר שאנו מטפלים בהם, הצורך לשמר את החי והצומח הייחודי בדרום לצד הצורך בהתפתחות הערבה והיישובים בה.
המקרה הנוכחי של חרדוני הצב היה מאתגר במיוחד שכן מדובר בביצים שהיה צורך לשמור עליהן עד בקיעת האבקועים. לשמחתנו פרופ' בוסקילה וצוות מעבדתו מאוניברסיטת בן גוריון נרתמו למשימה וסייעו עד לבקיעתם אז הועברו לאיקולם בחי בר יטבתה ומשם לשחרור חזרה לטבע."
שלב שני: טיפול באבקועים ושחרורם בטבע
אלה אגרא, מטפלת ראשית בחי בר יטבתה מספרת: "היינו בחשש כל זמן הדגרת הביצים האם אכן יבקעו הקטנים ולשמחתנו רוב הביצים בקעו. החרדונים הועברו אלינו, לחי בר יטבתה לאקלום קצר במהלכו סופקו להם גם גללי חרדוני-צב בוגרים על מנת שיוכלו לאכלם ולקבל מהם חיידקים המסייעים להם לעכל את הצומח ממנו הם ניזונים."
עד כה שוחררו לטבע עשרה אבקועי חרדוני צב באזור קרוב למקום בו נמצאו, אך מחוץ לטווח הסכנה. בקרוב ישוחררו אבקועים נוספים.
מיהו חרדון צב מצוי
חרדון הצב המצוי הוא חלק ממשפחת החרדוניים ונחשב לזוחל המדברי הכבד בארץ – משקל הזכרים מגיע עד 3 ק"ג ואורכם מגיע עד כ-80 ס"מ (רק כוח אפור ארוך ממנו). בהיותם זוחלים, חרדוני הצב הם בעלי "דם קר" וצריכים את אנרגיית השמש על מנת להתחמם ולהיות פעילים (חיפוש מזון, הזדווגות, לחימה על טריטוריה ועוד), ולכן הם פעילים בחודשי הקיץ החמים ואילו בחורף הם נכנסים לתרדמה בעומק מחילתם עד הקיץ הבא.
חרדוני הצב נוהגים להזדווג בחודשי מאי ויוני. הנקבות מטילות בעומק הקרקע עשרות ביצים ושומרות על מחילות ההטלה מפני טורפים. חרדוני הצב הקטנים בוקעים לקראת סוף אוגוסט ומתחילים את מסע ההישרדות שלהם בעולם.
אולי יעניין אותך גם
קטגוריות