מלחמת חרבות ברזל – השפעות המלחמה על הטבע

מעבר לפן הביטחוני המתבקש למלחמת חרבות ברזל השפעות רבות על הטבע, על בעלי החיים ועל המגוון האקולוגי לרבדיו השונים. חלק מהנזקים הצפויים הם פריצת דרכים, הרס בתי גידול בשטחי כינוס, פסולת, מפגעי תאורה, מפגעי רעש, כניסת כלבים משוטטים ואיתם איום מחלת הכלבת, מינים מתפרצים, גידול בכמות ההרעלות ועוד.

השפעות נלוות נוספות הן גם בתחום התיירות הנכנסת שנמצאת במגמת ירידה משמעותית: כ-47% פחות מהתקופה המקבילה. כמעט ואין תיירות חוץ כלל, אתרי רשות הטבע והגנים פתוחים חלקית ובשל המצב הבטחוני 19 מהאתרים סגורים לביקורי קהל ובהינתן כל זאת רשות הטבע והגנים נכנסת לשנה מאתגרת גם בהיבט התקציבי עם תנאי אי וודאות.

ממצאים ראשוניים של השלכות המלחמה

מבדיקה ראשונית של מצב הטבע לאור מלחמת חרבות ברזל, זיהינו ברשות הטבע והגנים מספר נושאים אקוטיים שיעסיקו אותנו לאורך שנת 2024 עם המשך הלחימה והמצב שייוצר אחריה בשטח. אלו הם:

• כלבים משוטטים ומגבלות בטיפול בכלבת
• שינוי אסטרטגיית ההגנה של ישראל: מוצבים חדשים, דרכים נוספות, תשתיות נלוות
• גידול באוכלוסיות מינים מתפרצים, חזרה לדילול המינים
• טיפול לוקה בשפכים
• שינוי מסלולי נדידה של עופות
• צורך באכיפה מוגברת
• פריצת דרכים לצרכים מבצעיים צבאיים
• הרס בתי גידול בשטחי הכינוס
• טיפול בפסולת
• שריפות
• מפגעי תאורה
• מפגעי רעש

להערכתנו, מרבית הבעיות יהיו ניתנות לתיקון, חלקן הטבע יוכל לתקן בעצמו. יש לרשות ניסיון וידע רב בשיקום שטחים והשיקום יעשה לפי סדר עדיפויות ודחיפות שתקבע הרשות עם התמשכות המלחמה.

נזקי מלחמה, צילום קובי סופר

הבדלים בין הצפון לדרום:

קיים הבדל משמעותי בין המחוזות השונים בדרכי הטיפול, התכנון והשיקום של נזקי המלחמה לטבע. אף על פי כן, הקשרים השוטפים עם גורמי הביטחון לפני ובזמן המלחמה צמצמו את הנזקים בצורה משמעותית.

במחוז צפון פריצת הדרכים היא במסלע קשה והשיקום קשה בהתאם. נעשתה פגיעה משמעותית באזור בקעת מאן, נחל אביב ונחל דישון בעתיד אנו צופים כי מצעים יישטפו ויחסמו נתיבי ניקוז.

במחוז מרכז ודרום הפגיעה בעיקר בקרקעות קלות שהן קלות לשיקום. אין שטחים רחבים של שמורות וגנים בעוטף אשר נפגעו מהלחימה. הפגיעה העיקרית נמצאת בשטחים הפתוחים המהווים מסדרונות אקולוגיים.

נזקי מלחמה, צילום קובי סופר

תשתיות חדשות:

שינוי תפיסת ההגנה הכוללת עקב המלחמה יוביל ליותר מתקנים ובסיסים, יותר דרכים, יותר תאורה, יותר רעש יותר תשתיות חשמל, מים וביוב.

יישובים ובסיסים חדשים

בחלק מהקיבוצים שנפגעו יבנו שכונות חדשות בצמידות דופן. אנו נערכים לפגיעה מסיבית בשטחים פתוחים, הכוללת הרחבה ניכרת של יישובים קיימים. מעבר לכך, רט"ג מתכוננת לפגיעות משניות לטבע לאור הבניה החדשה:

• תשתיות חדשות מגיעות עם מינים פולשים
• הגדלת האמצעים הכלכליים, אנרגיה פוטו-וולטאית באזורי תעסוקה
• ההתמודדות על השטחים הפתוחים היא גם עם מערכת הביטחון וגם עם מגזרים אזרחיים.
• פסולת ומינים מתפרצים

צילום אמנון זיו

פסולת ומינים מתפרצים

יש צורך במבצעי ניקיון באתרים בהם צה"ל פועל, בשטחי הכינוס ובשטחי האימונים. למרות הניקיון היחסי באתרים בהם צה"ל פרוס או פועל, ישראל לא מתנקה מעצמה ובשטחים החקלאיים יש פסולת אורגנית רבה, המזינה את המינים המתפרצים (בעיקר חזירי בר, תנים ועורבים).

דילול אוכלוסיות מינים אלה באמצעות ירי הופסק בזמן המלחמה וצפוי שאוכלוסיותיהם גדלו. יש מאות כלבים משוטטים שפלשו מרצועת עזה, הרשות תהיה חייבת לדלל תנים וכלבים בסמוך לגבולות הצפון כדי למנוע כלבת.

נזקי מלחמה, צילום גלעד גבאי

המלצות הרשות לטיפול והמשך שמירת הטבע לאור השינויים:

פריצת דרכים ושטחי כינוס:

• קידום תכנית לשיקום דרכים ומקומות כינוס מיד עם סיום הלחימה
• מבצעי ניקיון לאורך הצירים ובאתרי הכינוס מיד עם סיום הלחימה
• גזרת צפון: שיקום שטחים בהר החרמון, אגן נחל דישון בכלל ונחל אביב בפרט. בגליל המערבי יהיו שטחי כינוס וצירים שנפתחו בגלל המלחמה, נדרש מיפוי נוסף של האתרים הסגורים בצו אלוף.
• גזרת מרכז: מתן דגשים מיוחדים לשטחים שמורות הכורכר מצפון לרצועת עזה (גברעם, ניר עם) ואת דרכי הכניסה לרצועת עזה בין ארז לזיקים.
• גזרת דרום: מתן דגשים מיוחדים בשיקום לאורך נחל גרר ונחל הבשור. נקודה מרכזית שיש לטפל בה היא אזור בארי תוך שותפות עם התושבים, המועצה ויזמים תיירותיים שרוצים לשמור על שטח פתוח.

תשתיות חדשות:

רשות הטבע והגנים מינתה גורם מרכזי לניהול הקשר בין צה"ל ומערכת הביטחון לרשות, ושומרת על קשר רציף עם כלל הגורמים הרלוונטיים. הרשות מתאמת פעולה מקיפה יזומה מול אג"ת, במטרה ליצור הנחיות ברורות לתכנון וביצוע שינויים בפריסת צה"ל לאורך הגבולות. צמצום הנזק לשטחים הפתוחים, בנושאי אנרגיה, תיירות, הקצאות שטחים לבינוי ומיזמים אחרים.

יש לפעול מול צה"ל כדי להבין טוב יותר את השינויים הצפויים במערך ההגנה ומערך ההתקפה הצפוי, כדי להימנע מראש מפריצת דרכים מוגנות יחסית לכניסת כוחות, כשזו תידרש שוב גם בגזרה הצפונית וגם בעוטף ישראל הדרומי.

יש ליישם את הידע הקיים ברט"ג בכל התכניות החדשות בתחום שיקום תשתיות, צמצום מפגעי תאורה ורעש.

אשפה, נזקי מלחמה בגליל העליון, צילום רשות הטבע והגנים

סיכום נזקי המלחמה:

ישנן פעולות מידיות לביצוע בשוך הקרבות, חלקן על ידי מערכת הביטחון, וחלקן על ידי רשות הטבע והגנים, ובשיתוף פעולה עם גורמים אחרים כמו מנהלת תקומה והמועצות האזוריות.

• יש למפות את השטחים שנפגעו, לאזורים לא מעטים אין גישה בזמן הלחימה, ובאחרים המיפוי לא בוצע עדיין. זו משימה חשובה של המחוזות בעזרת יחידת ה-GIS מתוך נתוני לוויין.
• יש לבצע פעולות הנדסיות לשיקום שטחים שנפגעו, בתורת העבודה של רט"ג יש מידע רב לעשייה זו.
• חשיבות מיוחדת לשיקום האתרים הסמוכים לשמורות טבע וגנים לאומיים כדי לצמצם את הפגיעה במסדרונות האקולוגיים, בליווי פקחי תשתיות.
• יש לנקות את שטחי הכינוס של צה"ל, ראוי לנצל את מבצע הניקיון כדי לבנות מערך של פינוי פסולת מהשטחים הפתוחים בעזרת פחים טמונים ומערך עיתי לפינויים.
• יש להיערך למבצע מרוכז לדילול כלבים משוטטים שחדרו לישראל בעוטף עזה מחשש להתפרצות הכלבת. נדרש שיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ומנהלת תקומה.
• חשוב ביותר להיות מעורבים בתכנון מערכי ההגנה החדשים שייבנו לאורך הגבולות כדי להגן טוב יותר על היישובים. אם ההערכה שייבנו מתקנים רבים לאורך הגבולות וייפרצו דרכים חדשות תתממש, הדבר חייב יהיה להיות תחת בקרה של הרשות.

השפעות המלחמה על התיירות והמטיילים

עקב המלחמה בוצע סקר קהל הבודק את תפיסות הציבור הישראלי בנוגע לביקור באתרי טבע ומורשת בזמן המלחמה. הסקר הופץ דרך פאנל אינטרנטי של מכון הסקרים, בסוף חודש דצמבר, על הסקר ענו 489 משיבים.

 הנתונים המרכזיים שעלו מהסקר:

69% מהנשאלים העידו כי לא ביקרו באתרי טבע ומורשת מתחילת המלחמה. מתוך 31% שכן ביקרו, 49% ביקרו באתרי טבע שלא בתשלום, 29% ביקרו באתרי טבע בתשלום, 12% ביקרו באתרי מורשת לא בתשלום ו-10% ביקרו באתרי מורשת בתשלום.

מתוך 69% שהעידו כי לא ביקרו, לשאלה: באיזו מידה את/ה מתגעגע/ת לביקור באתרי טבע ומורשת השיבו הנשאלים:

• 11% – במידה רבה מאוד
• 35% – במידה רבה
• 30% – במידה בינונית
• 18% – במידה מועטה
• 6% – כלל לא

מתוך 31% שלא ביקרו באתרים, העונים השיבו כי הסיבות לאי ההגעה הינם:

• 48% – לא היה מצב רוח
• 26% – תחושת חוסר ביטחון אישית
• 11% – אחר
• 10% – לא ידעו שהאתרים פתוחים
• 4% – בן/בת הזוג במילואים

למשפט "האם השהות בטבע  תורמת לרווחה נפשית", השיבו כלל העונים:

• 43% מסכימים עם המשפט במידה רבה מאוד
• 43% מסכימים עם המשפט במידה רבה
• 11% מסכימים עם המשפט במידה בינונית
• 2% מסכימים עם המשפט במידה מועטה
• 1% כלל לא מסכימים עם המשפט

למשפט "שהות בטבע תורמת לתחושת היציבות", השיבו כלל העונים:

• 23% מסכימים עם המשפט במידה רבה מאוד
• 43% מסכימים עם המשפט במידה רבה
• 26% מסכימים עם המשפט במידה בינונית
• 6% מסכימים עם המשפט במידה מועטה
• 2% כלל לא מסכימים עם המשפט

למשפט "ביקור באתר מורשת ישראלי או יהודי מחזק אצלי תחושה של גאווה לאומית", השיבו כלל העונים:

• 25% מסכימים עם המשפט במידה רבה מאוד
• 38% מסכימים עם המשפט במידה רבה
• 24% מסכימים עם המשפט במידה בינונית
• 8% מסכימים עם המשפט במידה מועטה
• 5% כלל לא מסכימים עם המשפט

תובנות מרכזיות מהמחקר:

• 31%  ביקרו באתרי הטבע בתקופת הסקר
• 45% העידו כי הם מתגעגעים לביקור באתרים במידה רבה
• 50% לא ביקרו בגלל חוסר במצב רוח וחוסר בביטחון אישי
• 86% הסכימו עם ההיגד ששהות בטבע תורמת לרווחה נפשית
• 66% הסכימו עם ההיגד ששהות בטבע תורמת לתחושת היציבות

נזקי מלחמה בגליל העליון, צילום רשות הטבע והגנים

פעילות קהל וקהילה

במסגרת הרתמות הרשות למאמץ המדיני בעת המלחמה, התקיימו מספר רב של פעילויות עבור קהילות רבות: מפונים, חיילים ותלמידים. מגוון הפעילויות שהתקיימו ברשות:

כ-80,000 מפונים וחיילים נכנסו ללא תשלום לשמורות הטבע והגנים הלאומיים

פעילות הפוגה לילדי מפונים והשתלבות בהדרכה במרכזי למידה ובתי"ס זמניים שהוקמו במלונות ובריכוזי מפונים: עד כה בוצעו 573 ימי הדרכה (בוצעו באותו יום במקביל בכמה מוקדים), לכ-19,000 מפונים (ילדים ומשפחות), בדגש על האזורים הבאים: מרחב סובב מפרץ אילת ומרחב ערבה דרומית (בשמורת האלמוגים ובחי-בר יטבתה), מרחב גולן, מרחב גליל תחתון ועמקים ומרחב כרמל, ופעילות מצומצמת במרחב יהודה, בשמורת עיינות צוקים.

הפעלת עובדי רט"ג בבתי מלון של מפונים, במשימה של משרד הפנים: סיוע למפונים מבוגרים למלא טפסים דיגיטאליים ולצרף אליהם מסמכים נדרשים. עד כה בוצעו 309 ימי עבודה של עובדי רט"ג במסגרת המשימה הזו.

התנדבות עובדים: עובדי רט"ג יצאו להתנדב במשימות מגוונות עד יומיים בשבוע, בקבוצות של 3 עובדים ומעלה.