השפעות מלחמת 7 באוקטובר על הטבע בישראל

‏רקע:

ההשפעות על הטבע הן בפריצת דרכים, הרס בתי גידול בשטחי כינוס, אשפה, שרפות, מפגעי תאורה, מפגעי רעש, כלבים משוטטים, גידול באוכלוסיות מינים מתפרצים בגלל הפסקת דילול, מגבלות בטיפול בכלבת וטיפול לוקה בשפכים.

בחנתי בסיורים בשטח את ההשפעות הנראות לעין של המלחמה כדי לנסות ולהצביע על סדרי קדימויות בטיפול במפגעים השונים.

נזקי מלחמה, צילום אמנון זיו

פריצת דרכים ונקודות כינוס

יש הבדל משמעותי בין מחוזות רט"ג. במחוז צפון נפרצו דרכים בשטחים טבעיים למעבר רכב קרבי משוריין (רק"מ). חלק מהדרכים האלה יהיה קשה או בלתי אפשרי לשקם כי הן דרשו חציבה בסלע קשה ונפרצו באזורים בהם התנועה הוגבלה בעבר להולכי רגל בלבד. המיפוי של פריצות הדרכים עדיין לא הסתיים, אך תמונת המצב, בהנחה שלא תתפתח באזור מלחמה כוללת, ברורה למדי. עיקר הנזקים לתשתית הם באזור החרמון (שטחי כינוס ופריצת דרכים) ופריצת דרכים בגליל העליון בחלקו המזרחי והמערבי.

בהערכות לחורף משתמשים בהרבה מאוד מצעים על הדרכים. צפוי שמינים פולשים יגיעו לשטח יחד על מצעים אלה. חלק מהצירים יסללו ותגבר בהם תנועת כל כלי הרכב.

הפגיעה במחוז דרום היא בעיקר במסדרונות האקולוגיים. עם זאת, יש פגיעה קשה יחסית באזור בארי, לאורך נחל גרר ולאורך נחל הבשור. במחוז דרום הנזק לקרקע הוא צמוד לגבול ובשטחים חקלאיים. רוב הנזק כנראה ניתן לשיקום והוא ברובו מחוץ לשמורות טבע ולגנים לאומיים. אולם, הקרבה לצירי הנחלים ולמסדרונות האקולוגיים מחייבת תשומת לב מיוחדת לשטחים המשוקמים גם מחוץ לאתרי רט"ג.

במחוז מרכז הנזקים לשמורות הטבע קטנים יחסית. הנזק בשמורות בהן התשתית חולית ישתקם באופן טבעי. רוב שטחי הכינוס במחוז מרכז, כמו במחוז דרום, הם בעיקר בשטחים חקלאיים. שמורת כרמיה במחוז מרכז נפגעה גם בשרפה וגם על ידי תנועת כלי רכב.

נזקי מלחמה, צילום גלעד גבאי

תשתיות חדשות

בנוסף לפריצת דרכים, הצבא הוסיף מתקנים שונים. צפוי שהצבא ישנה את תפיסת ההגנה הכוללת לאור כישלון תפיסת ההגנה בשבעה באוקטובר, והדבר יתבטא בתוספת של מתקנים חדשים רבים, וגם דרכים חדשות שיובילו למתקנים אלה. כמו כן, יתכן והקיבוצים שנפגעו לא ישקמו את המבנים שנפגעו אלא יבנו שכונות חדשות בצמידות דופן. כלומר, צריך להיערך לפגיעה מסיבית בשטחים פתוחים, הכוללת הרחבה ניכרת של יישובים קיימים, מתקנים צבאיים, בסיסים חדשים ודרכי גישה אל בסיסים אלה, עם על התשתיות הנלוות (תחבורה, חשמל, מים, ביוב). כמו כן, מינים פולשים (בעיקר צמחים) נוטים להתפשט בעקבות תשתיות חדשות. ייתכן והפגיעה המשמעותית של המלחמה בשטחים פתוחים היא עדיין לפנינו.

בנוסף, יש החלטות על הגדלת האמצעים הכלכליים ליישובי קו העימות כולל תפיסת שטחים פתוחים, כמו למשל הקצאת שטחים למגורים והגדלת שטחים להפקת אנרגיה פוטו-וולטאית. כלומר, ההתמודדות עם תשתיות חדשות תהיה גם מול מערכת הביטחון וגם מול המגזר האזרחי.

פסולת ומינים מתפרצים

יש צורך במבצעי ניקיון באתרים בהם צה"ל פועל, בשטחי הכינוס ובשטחי האימונים. למרות הניקיון היחסי באתרים בהם צה"ל פרוס או פועל, ומגיע לצה"ל מחמאות בתחום זה, ישראל לא מתנקה מעצמה. בשטחים החקלאיים יש פסולת אורגנית רבה, המזינה את המינים המתפרצים (בעיקר חזירי בר, תנים ועורבים).

פסולת בניין, צילום טל רותם, רשות הטבע והגנים

כלבים משוטטים

ההערכה היא שמאות כלבים משוטטים היגרו מעזה לתחומי ישראל לאחר הורדת הגדרות לאורך הגבול. אין כרגע אפשרות לירות בכלבים באזור זה. אין מידע על חדירת כלבים מהגבול הצפוני. גם לאחר המלחמה, כאשר הירי יתאפשר, אין כמעט שמורות וגנים באזור רצועת עזה ולכן לפקחי רט"ג לא יהיו היתרים אפקטיביים לירי.

כלבת

לאורך הגבול עם לבנון ולאורך הגבול הירדני אין לנו אפשרות לבצע ירי לטובת דילול וגם לא לפזר פיתיונות. באזורים אלה נמצאים מדי פעם פרטים הנגועים בכלבת. עד כה פעלנו בהסברה לכלל הכוחות שבשטח על מנת למזער את הסיכוי שחייל שיינשך לא יפנה לקבלת טיפול.

כלבים שעזרו לצוד- צילום פקחי רטג, צילום: פקחי רטג

שרפות

היו מספר שרפות תוך כדי המלחמה, אך היקפן לא גדול ונכון לתת לשטחים השרופים להשתקם באופן טבעי.

נזקי מלחמה, צילום קובי סופר

שיקום

לרט"ג יש ידע רב בנושא שיקום ויש להפנות את מערכת הביטחון למסמכים המתאימים כדי להקל על הביצוע. כמו כן, יש מסמכים המצביעים על הדרך לטיפול בנחלים, במינים פולשים, במפגעי תאורה ומפגעי רעש, שיהיו בסיס לעבודות השיקום ולתכנון הפריסה החדשה.

המלצות

טבלה 1 מפרטת את ההמלצות לפעולה. חלק מההמלצות כבר בעבודה וחלקן נראות טריוויאליות, אך להבנתי עדיין ראוי לציין אותן. בטבלה מפורטות המלצות לטיפול מידי בלבד.

טבלה 1: רשימת ההמלצות לפעולה מידית.

צבאים במלחמה, צילום: קובי סופר, רשות הטבע והגנים

סיכום

יש פעולות מידיות שיש לבצע מיד בשוך הקרבות. רוב הפעולות צריכות להתבצע על ידי מערכת הביטחון, ותפקיד רט"ג הוא לדאוג שהפעולות יתבצעו כהלכה. חלק מהפעולות צריכות להתבצע על ידי רט"ג ובשיתוף פעולה עם גורמים אחרים כמו מנהלת תקומה והמועצות האזוריות.

1. מיפוי השטחים שנפגעו. לאזורים לא מעטים אין גישה, ובאחרים המיפוי לא בוצע עדיין. זו משימה חשובה של המחוזות. במקביל, יש מהלכים, יחד עם הג"ס, לקבל מיפוי מנתוני חישה מרחוק.
2. פעולות הנדסיות לשיקום שטחים שנפגעו. יש בתורת העבודה של רט"ג מידע רב. שיתוף הפעולה עם מערכת הביטחון הוא הכרחי.
3. יש לתת תשומת לב מיוחדת לשיקום אתרים הסמוכים לשמורות טבע וגנים לאומיים כדי לצמצם את הפגיעה במסדרונות האקולוגיים ולשמור על האפקטיביות שלהם. ליווי פעולות השיקום על ידי פקחי תשתיות מנוסים הוא הכרחי.
4. יש לנקות את שטחי הכינוס של צה"ל. ראוי לנצל את מבצע הניקיון כדי לבנות מערך של פינוי פסולת מהשטחים הפתוחים בעזרת פחים טמונים ומערך עיתי לפינויים. שיתוף פעולה עם מנהלת תקומה בדרום ועם מועצות אזוריות בצפון ייעל מאוד את הפעולות.
5. יש להיערך למבצע מרוכז לדילול כלבים משוטטים שחדרו לישראל בעוטף עזה. נדרש שיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ומנהלת תקומה.
6. חשוב ביותר להיות מעורבים בתכנון מערכי ההגנה החדשים שייבנו לאורך הגבולות כדי להגן טוב יותר על היישובים. אם ההערכה שייבנו מתקנים רבים לאורך הגבולות וייפרצו דרכים חדשות תתממש, הדבר חייב יהיה להיות תחת בקרה של רט"ג, משום שאין כרגע גורם אזרחי מיומן יותר בנושאים אלה.
7. יש להיות מעורבים בהקמת יישובים חדשים (גם אם צמודי דופן) ומתקני תשתית חדשים שתכליתם לעזור לתושבי השטחים שנפגעו במלחמה.

נזקי מלחמה, צילום אמנון זיו

תודות:

אני מבקש להודות לגיא כהן, לגלעד גבאי ולניר אנגרט על הערות מועילות לטיוטה קודמת למסמך זה. כמו כן, תודה מיוחדת לעזרא ששון, קובי סופר, אמיר חן, אורי נוה, לגיא כהן, לעמית דולב, לגיל בן נון, לגל אריאלי, ולדורון אלעזר על הסיורים בשטח.