צמחי בר

המגוון הביולוגי הוא המושג המתאר את עושר החיים על פני כדור הארץ, מהיצור הזעיר ביותר ועד למערכות האקולוגיות מורכבות. הוא כולל את מגוון המינים, השוני הגנטי בתוכם, ואת מגוון בתי הגידול בהם הם חיים.

הצומח והחי, אבני היסוד של המגוון הביולוגי, ממלאים תפקידים חיוניים במערכות האקולוגיות ומספקים שירותים קריטיים לאנושות. הצמחים מייצרים חמצן ומטהרים מים, בעוד בעלי החיים מבצעים פעולות חיוניות כגון האבקה והפצת זרעים. חשיבותו של המגוון הביולוגי ניכרת בהספקת צרכי הקיום הבסיסיים שלנו, החל מאוויר ומים ועד למזון, ומעבר לכך כמקור לתרופות חיוניות וכהשראה לחדשנות טכנולוגית.

אולם, המגוון הביולוגי נמצא תחת איום מתמיד, בעיקר עקב פעילות האדם. קצב אובדן המינים כיום גבוה פי 1,000 מהקצב הטבעי. מכיוון שהמגוון הביולוגי חיוני לבריאותנו ולרווחתנו, לכלכלת האדם ולאיכות חיינו, שמירה על המגוון הביולוגי היא לא רק חובה מוסרית, אלא גם אינטרס קיומי שלנו.

כיום, מאמצי שימור מתמקדים בגישה מערכתית, המתייחסת למערכות האקולוגיות בשלמותן. זו הבנה שכל מין הוא חלק ממארג חיים מורכב, ושימורו תלוי בשימור המערכת כולה, כולל הקרקע, המים, והאורגניזמים האחרים שאיתם הוא מקיים יחסי גומלין.
שמירה על המגוון הביולוגי היא אתגר גלובלי המזמין אותנו לחשוב מחדש על הקשר שלנו עם הטבע. זו הזדמנות לפעול באחריות כלפי הסביבה ולהבטיח את עתידנו.

להרחבת הידע על מגוון ביולוגי קראו כאן>>

הפלורה (צמחייה) בישראל מרשימה בעושרה ומגוונה, עם כ-2,700 מיני צמחים המאכלסים את שטחה הקטן יחסית של המדינה. מיקומה הייחודי של ישראל במפגש בין יבשות, לצד השונות האקלימית והגיאומורפולוגית המאפיינת אותה, יוצרים מארג מרתק של בתי גידול התומכים במגוון רחב של מיני צמחים. האקלים הים-תיכוני והמדברי, המאופיין בקיץ חם ויבש, מעודד את שגשוגם של מינים חד-שנתיים רבים, המהווים חלק משמעותי מהצמחייה המקומית.

כמעט מדי שנה מתגלים בישראל מינים חדשים של צמחי בר, עדות לדינמיות ולעושר הבוטני של האזור. בשנה החולפת לבדה הוגדרו חמישה מינים חדשים, ובסך הכול עודכנו לאחרונה ברשומות 40 מינים חדשים שצורפו לפלורה הישראלית. מתוך אלה, 27 מינים כבר הוגדרו כצמחים בסכנת הכחדה, מה שמדגיש את חשיבות המחקר והשימור המתמשכים.

גילוי מינים חדשים בישראל מתרחש באמצעות סקרי שטח שיטתיים, ניטור שנתי של מינים בסכנת הכחדה, וכן תגליות מקריות של בוטנאים חובבים. מינים חדשים נמצאים במקומות נידחים או אפילו באתרים מוכרים, לעיתים כשמינים קטנים או דומים למינים ידועים נבחנים מחדש. תהליך הזיהוי כולל תיעוד מדוקדק, השוואה לעשבייה הלאומית ובחינת תפוצה. רק לאחר זיהוי ודאי ובדיקת יציבות האוכלוסייה לאורך זמן, מתווסף המין לרשימות הרשמיות ונשקלת הכללתו ברשימת הצמחים בסכנת הכחדה.

איזה צמחים חדשים התגלו? קראו כאן>>

כיום, מוגדרים 413 מיני צמחים ברמות סיכון שונות (כ-17% מכלל הצמחייה בישראל) עקב מגוון גורמי איום.
ההחלטה על הגדרת צמח כנמצא בסכנת הכחדה מבוססת על סקרים מקיפים של תפוצת מינים נדירים ברחבי הארץ. ממצאי הסקרים שימשו בסיס ל"ספר האדום – צמחים בסכנת הכחדה בישראל" שפורסם בשני כרכים הראשון בשנת 2007 והשני ב-2011. הספר האדום מספק מידע מקיף על המינים הנמצאים בסכנת הכחדה בארץ, מצביע על מידת האיום עליהם ועל דרגות הסיכון של כל אחד מהם. זהו כלי מרכזי לקביעת קדימויות הטיפול בצמחים אלו והכוונת מאמצי השימור.
לקביעת מידת הסיכון של מין מסוים, פותח בישראל מודל ייחודי המכונה "המספר האדום". מודל זה משקלל שישה קריטריונים עיקריים:
1. נדירות – מספר האתרים בהם נמצא המין.
2. פגיעות – קצב ההכחדה וההיעלמות של בית הגידול.
3. אטרקטיביות – מידת המשיכה של הצמח לניצול או פגיעה על ידי האדם.
4. אנדמיות – האם המין ייחודי לישראל או לאזור.
5. פריפריאליות – האם אוכלוסיית הצמח בישראל נמצאת בקצה גבול תפוצתו העולמי.
6. צמידות – מידת הקרבה הגיאוגרפית בין אתרי הגידול של המין.
שקלול קריטריונים אלו מאפשר לדרג את מידת הסיכון של כל מין ולקבוע את הקדימות לשימור והגנה.

להרחבה על צמחים בסכנת הכחדה והספר האדם, קראו כאן>>

ישנם מינים שהוגדרו כבר בשנות ה-60 כמוגנים בחוק עקב האטרקטיביות שלהם, וכן מינים שבעשורים האחרונים בתי הגידול שלהם בסכנה. לקראת סוף 2019 הוגדרו 413 המינים שבסכנת הכחדה כמינים מוגנים ע"פ חוק.

עוד על צמחים בסכנת הכחדה קראו כאן>>

האיומים העיקריים על צמחי הבר בישראל, כפי שמפורט בדוח צמחים מוגנים 2022, כוללים הרס בתי גידול, שינויי אקלים, מינים פולשים ופעילות אנושית:

• פיתוח עירוני מואץ גורם להרס שטחי גידול טבעיים ולפגיעה בבתי גידול של מינים רבים. שינויי אקלים משפיעים גם הם על המערכת האקולוגית, וגורמים לשינויים בטמפרטורות ובמשטרי הגשמים, המשפיעים על יכולתם של צמחים לשרוד ולהתרבות.
• זיהום הקרקע והמים כתוצאה מפעילות תעשייתית וחקלאית, כמו גם פלישת מינים זרים אשר מתחרים על משאבים, מהווים איומים נוספים על צמחי הבר.
• כריתת עצים ופעילות חקלאית לא מבוקרת גורמות לפגיעה ישירה בצמחי הבר.

האיומים הללו מחייבים נקיטת צעדים מיידיים לשימור המינים ולשמירה על המערכות האקולוגיות בהן הם חיים.

לדו"ח העשור על שמירת צמחים מוגנים>>

הפעולות להצלת צמחים בסכנת הכחדה מתמקדות בהגנה על בתי גידולם הטבעיים ובשימור אוכלוסיותיהם. הרשויות פועלות להקטנת היקף הפיתוח בשטחים קריטיים ומכריזות על שמורות טבע וגנים לאומיים, המספקים הגנה חוקית לצמחים הנדירים ומונעים פגיעות ישירות. פעולות אלו משמרות את המינים בסביבתם הטבעית ומונעות את המשך הפגיעה בשטחים אלו.

במקביל, מתבצעות פעולות השבה לטבע הכוללות שתילה או זריעה של צמחים בתחום תפוצתם, לעיתים באתרים חדשים או במקומות בהם נכחדו בעבר. מטרת ההשבה היא לשפר את מצב השימור של המינים ולשקם את בתי הגידול הטבעיים. ניטור מתמשך של אזורי ההשבה מראה כי השתילות מצליחות להיקלט ולהתבסס באתרים רבים, ובכך תורמות להגדלת אוכלוסיות המינים הנדירים.

לצד זאת, מתקיימות פעולות משלימות כמו גידול ורבייה במתקנים ייעודיים, דוגמת גנים בוטניים ובנק הגנים הלאומי. אלה מאפשרים גיבוי של האוכלוסיות הטבעיות, שימור גנטי והצגת הצמחים לציבור למטרות חינוך והסברה. בנוסף, גני מקלט וחלקות שימור בשמורות טבע וגנים לאומיים מהווים מקור לזרעים ושתילים להשבה לטבע. פעולות ממשק כמו דילול צומח, כיסוח ורעייה מדמות את השפעת האדם המסורתית על הטבע ומסייעות בשימור הצמחים הנדירים.

על מצב צמחים בסכנת הכחדה קראו כאן>>

שימור צמחים בסכנת הכחדה בישראל הוא משימה מורכבת, המציבה אתגרים ייחודיים בפני העוסקים במלאכה.

ראשית, ישנו הצורך החיוני בזיהוי מדויק של המינים הנמצאים בסיכון הגבוה ביותר. לשם כך, נעשה שימוש ב'רשימות אדומות' המפרטות את המינים הדורשים התערבות דחופה. אולם, זיהוי הבעיה הוא רק תחילתו של מסע ארוך ומאתגר.

לאחר שזוהו המינים הזקוקים לעזרה, מתחיל השלב המורכב של תכנון וביצוע פעולות ההצלה. כאן נתקלים המומחים במגוון קשיים: החל מאוכלוסיות הגדלות בשטחים לא מוגנים כמו שטחים חקלאיים/שטחי צבא/מיועדים לבנייה, דרך מינים שסיבת התמעטותם אינה ברורה, ועד לצמחים שטרם פוענחו סודות גידולם.

כל מין מציב אתגר ייחודי, הדורש מחקר מעמיק, ניטור קפדני ופיתוח שיטות גידול מותאמות אישית.

המאבק להצלת הצמחים בסכנת הכחדה אינו מסתכם רק בשימור האוכלוסיות הקיימות, אלא גם ביצירת אוכלוסיות חדשות והשבת מינים לטבע. ואולם, גם כאן האתגרים רבים: השבות לא תמיד מצליחות, וגם כאשר הן מצליחות, נדרשת התמודדות מתמשכת עם איומים כמו רעייה לא מבוקרת, שינויי אקלים ופיתוח אנושי.

הניסיון המצטבר מלמד כי הצלחה בשימור מינים אלו דורשת שילוב של מחקר מדעי מעמיק, יצירתיות בפתרונות, ושיתוף פעולה בין מדענים, שמורות טבע, גנים בוטניים ורשויות מקומיות.

גני המקלט הם מיזם ייחודי של רשות הטבע והגנים, שהחל בשנת 2006, במטרה לשמר מאגר גנטי של צמחים בסכנת הכחדה או נדירים בישראל. הגנים מהווים מרחב מוגן לשימור וטיפוח מינים פגיעים, ומשמשים כמקור לזרעים ושתילים להשבת מינים לטבע, לחיזוק אוכלוסיות שהתדלדלו ולשיקום בתי גידול. בנוסף, הם ממלאים תפקיד חשוב בחינוך והסברה לציבור על חשיבות השמירה על המגוון הביולוגי.

כ-20 גני מקלט וחלקות מקלט נמצאים באתרים המנוהלים על ידי רשות הטבע והגנים ברחבי הארץ. בגנים אלה שמורים 114 מינים בסכנת הכחדה, המהווים למעלה מ-25% מכלל הצמחים בסכנת הכחדה בישראל. בין הגנים הבולטים: שמורת הטבע עין אפק, הגן הלאומי ציפורי, הגן הלאומי כוכב הירדן, הגן הלאומי נבי סמואל, ואתר חי רמון במצפה רמון.

לפרויקט שותפים רבים, ביניהם: בנק הגנים הלאומי במכון וולקני, הגנים הבוטניים של האוניברסיטה העברית בגבעת רם ובהר הצופים, אקולוגים, בוטנאים וגננים מובילים בסיוע מימון מאגף מורשת. תורמים גם מתנדבים רבים, צוותי האתרים של רשות הטבע והגנים, ובמקרים מסוימים אף חיילים ותלמידים. שיתוף פעולה זה מאפשר את שימור וטיפוח הצמחים הנדירים והייחודיים לישראל, תוך העלאת המודעות הציבורית לחשיבותם.

למידע על גני מקלט>>

החוק הישראלי מסדיר בקפידה את יבוא וייצוא הצמחים בארץ, כאשר רשות הטבע והגנים מפקחת על התהליך. במטרה להגן על המערכת האקולוגית המקומית ולמנוע הפצה של מינים פולשים. כל פעולת יבוא או ייצוא מחייבת קבלת היתרים מתאימים, כולל היתר סחר כללי והיתר ספציפי לכל משלוח. על הסוחרים להגיש תיעוד מפורט, לתאם עם גורמים רלוונטיים נוספים כמו משרד החקלאות, ולעמוד בדרישות דיווח ומעקב קפדניות.

מטרת החקיקה היא להגן על המגוון הביולוגי המקומי ולמנוע הפצת מחלות צמחים. התהליך כולל מגבלות על מספר המינים בכל היתר (עד 20 מינים), הגבלת תוקף ההיתרים לחצי שנה ולמשלוח אחד בלבד, ודרישה לתכנון מוקדם בשל משך הטיפול בבקשות (עד 30 יום). החוק קובע כי יבוא צמחים אינו כרוך בתשלום אגרה, אך עדיין מחייב עמידה בכל הדרישות הרגולטוריות המפורטות.

לפרטים נוספים על התהליך קראו כאן>>

מין פולש הוא מין שהובא על ידי האדם, בכוונה או שלא בכוונה, למערכת אקולוגית שלא יכל להגיע אליה בדרך טבעית, ושם הוא גורם נזק למינים מקומיים או לאדם. מינים פולשים פוגעים במגוון הביולוגי בארץ ובעולם.

בישראל, צמחים פולשים מתפשטים בעקבות גורמים כמו הכנסת צמחי נוי במתכוון, פיתוח עירוני והפצת זרעים על ידי בעלי חיים. צמחי נוי שהובאו לארץ מתפשטים לבתי גידול טבעיים בדרכים שונות כמו הפצת זרעים ברוח או במי נגר, השלכת פסולת גינות ושפיכת תכולת אקווריומים לגופי מים.

בנוסף, הייעור תרם להתפשטות מיני עצים פולשים כמו שיטת ויקטוריה ושיטת עלי ערבה. הפעילות האנושית האיצה את התפשטותם והשפיעה על המערכות האקולוגיות המקומיות.

פעילות הייעור תרמה גם היא להתפשטות מיני עצים פולשים כמו שיטת ויקטוריה ושיטת עלי ערבה. הפעילות האנושית האיצה את התפשטותם והשפיעה על המערכות האקולוגיות המקומיות.

התופעה החלה לקבל תשומת לב בישראל רק בסוף שנות ה-70, והמודעות להשלכות הסביבתיות התפתחה בהדרגה. כיום ישנם מאמצים לזהות ולמנוע כניסת מינים פולשים חדשים. מינים כמו פיקוס בנגלי ואילנתה בלוטית התפשטו בשטחים טבעיים, דבר שדורש התמודדות ומניעה.

לדיווח מינים פולשים באתר>>

חשוב לציין כי לא כל הצמחים הזרים נחשבים לפולשים. צמחים זרים יכולים להתקיים בישראל מבלי לפגוע במערכות האקולוגיות המקומיות. הצמחים הפולשים הם אלו שמתפשטים באופן אגרסיבי ומשבשים את האיזון האקולוגי. לכל מין פולש דרושה מדיניות וטיפול מותאמים כדי למנוע את השפעותיו השליליות.

דוגמה לפלישת צומח האזולה בנחל>>

הסיסמה שהפכה לסמל של מהפכה תרבותית בישראל, ממשיכה להדהד כקריאה חיונית לשמירה על פרחי הבר. מסע ההסברה שהחל בשנות ה-60 על ידי רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע, חולל שינוי עמוק בתפיסה הציבורית, מנורמה של קטיפת פרחים כמו כלניות ונרקיסים, להגנה על 257 מיני צמחים בחוק. כיום, עם 413 מינים המוגדרים בסכנת הכחדה, המשימה הלאומית של שמירת פרחי וצמחי הבר חשובה מתמיד.

פרחי הבר מעניקים צבע וחיים לנוף הישראלי, מעשירים את חווית הטיול והתיירות, ומשמרים את המורשת התרבותית והנופית הייחודית של הארץ. הם מהווים מקור השראה למחקר מדעי בתחומי הבוטניקה, האקולוגיה והרפואה, ומושכים תיירים וחובבי טבע, ובכך תורמים לכלכלה המקומית דרך תיירות אקולוגית.

אוהבי הפריחה יכולים למצוא מגוון מסלולי טיול מרהיבים ברחבי הארץ, בשמורות, בגנים הלאומיים ובשטחים הפתוחים. מרבדים סגולים של תורמוס ההרים תוכלו לראות בשמורת טבע נחל תבור, אירוס הגלבוע בשמורת טבע הגלבוע הר ברקן ואירוס הארגמן בשמורת טבע נחל פולג, כלניות בשמורת טבע אלוני אבא, נרקיסים בשמורת טבע ביתן אהרון ועוד רבים ויפים.

למסלולי פריחה>>

בכל אחד מהמקומות הללו ניתן לצפות במגוון מינים של פרחים, כולל מינים נדירים ומוגנים כמו רקפת יוונית, סחלב נקוד, אירוס החרמון ואזוביון דגול. חשוב לזכור לשמור על הטבע ולא לקטוף את פרחי הבר.

למפת פריחת האביב>>

לפני היציאה לטיול, מומלץ לבדוק באתר או בערוצי הרשתות החברתיות של הרשות כדי לקבל עדכונים מהשטח לגבי מצב הפריחה באזורים השונים. תוכלו לבקר גם בשמורות טבע ייחודיות לשמירת פרח מסוים כמו שמורת טבע אירוס ירוחם ואירוס נצרתי בנוף הגליל.

מודעות היא כבר התחלה טובה לפעילות השימור ולעידוד אחרים להצטרף למאמץ, לחינוך ערכי ולהגברת המודעות הסביבתית. כל אחד מאיתנו יכול לתרום, מהשתתפות בתוכניות חינוך והסברה, דרך דיווח על מינים נדירים באתר הייעודי של רשות הטבע והגנים, ועד לתמיכה בחקיקה להגנה על צמחים נדירים.

בהימנעות מקטיפת פרחי בר, אנו מהווים דוגמה אישית ומבטיחים שגם הדורות הבאים יוכלו ליהנות מהמגוון הייחודי של פרחי הבר בישראל. זוהי השקעה בעתיד לא רק של הפרחים, אלא של כל המערכת האקולוגית הישראלית, של החברה ושל הדור הבא. מעבר לכך, ניתן להצטרף למגוון פעילויות בגני מקלט לצמחים, כגון העתקת צמחים, ולעדכן את המידע על הצומח בארץ באתר ייעודי לפי התצפיות שלכם.

למגוון פעילויות התנדבות ושמירה על צמחי הבר>>

לדיווח על תצפיות צמחים באנדוראיד>>

לדיווח על תצפיות צמחים באפל>>

אם טיילתם ונתקלתם במקרה בסם כלב מזרחי, אל תילחצו זה רק שיח עם פרחים ורודים קטנים.
לשנן בובה, ביברשטייניה שסועה, שוש קירח, שלהבית הגלגל, פרעושית החורן,זנב עכבר פעוט, קדד הקרקפות, כף חתול זוחלת, וכף חתול שרועה, מימון צהפרדעים, כריך נמוך…
כולם שמות של צמחים בארץ, מבטיחים שלא המצאנו אף שם. אתם יכולים לשלב בחידון מי מהשמות אמיתי ומה המצאתם הרגע. כאן כל השמות אמיתיים. בפעם הבאה שאתם יוצאים לטיול פריחה שננו את השמות המיוחדים ואולי תיתקלו באחד.

צמחים עם שמות מוזרים>>