טיול נגיש בנבי סמואל, האתר המפתיע שמסתתר במרחק דקה בירושלים

קבלו 4 עובדות שאולי לא ידעתם על גן לאומי (פארק) נבי סמואל:

1. על פי האמונה, זה המקום שבו נמצא קברו של שמואל הנביא.
2. אתר נבי סמואל מקודש ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים כאחד.
3. הצלבנים שהגיעו לא"י בתום מסע הצלב הראשון, ראו מכאן לראשונה את ירושלים. מרוב התלהבות, הם כינו את האתר הר השמחה (Montis Gaudii, בלטינית).
4. עד לפני כמה מאות שנים, התקיימו כאן טקסי "חאלקה" (טקס התספורת הראשון לבני 3). רק מאוחר יותר, עברו טקסי החאלקה להר מירון.

כעת, מצוידים בידע החדש הזה, אתם מוזמנים לצאת לטיול קצר ומפתיע באתר שנמצא במרחק צעקה מירושלים. וזו גם הזדמנות טובה לספר שחלקים נרחבים מהגן הלאומי הונגשו לטובת מי שמוגבלים ומוגבלות בתנועה.

נקודת מוצא: הכניסה לפארק נבי סמואל

נקודת סיום: הכניסה לפארק נבי סמואל

תיאור המסלול

אז כפי שכבר הבנתם, הגעתם אל המקום שבו על פי האמונה קבור לא אחר מאשר שמואל הנביא. זהו האיש שעוד לפני שיצא לאוויר העולם, הקדישה אותו חנה אמו לעבודת האל במשכן. וכך, כבר כילד קטן הוא הובא אל המשכן. בהמשך חייו, היה לו את הכבוד להמליך הן את שאול והן את דוד.

אבל קברו של שמואל הנביא הוא רק חלק ממה שיש לגן הלאומי להציע. מדובר בשילוב יוצא דופן של עתיקות, טרסות חקלאיות, בוסתנים ונופים מרהיבים להרי ירושלים. ועוד יתרון בולט של האתר הקטן יחסית הזה: כאן אין צורך לעקוב אחר מסלול מוגדר – פשוט מטיילים לפי החשק, העניין וגם היכולת, בכל מה שקשור לנגישות.

הנגישות בנבי סמואל

אז בואו נתחיל בנושא הנגישות. כאמור, לא מעט נקודות עניין הונגשו כאן, אך מאחר שמדובר באתר עתיקות, לא הכל אפשרי. אז מה נגיש? מספר שבילי בטון, ארון הדלקת הנרות נמצא על השביל המוביל למבנה המרכז לפני הגשר, הכניסה למבנה ציון הקבר ולמסגד. בנוסף, הונגשו סככת התכנסות למשפחות בשטח הפתוח, אתר עתיקות, תצפית לנוף ושני שירותים (האחד לגברים והשני לנשים). שימו לב: באתר לא ניתן להתקין מעלית או רמפה תקנית אל ציון הקבר, הנמצא מתחת לקרקע. עם זאת, קיימת התאמה חלופית – תוכלו לקיים טקסים ותפילה במפלס הקרקע.

בנוסף, בגן הלאומי ישנו שביל עשוי מצע מהודק – המתאים לכיסאות גלגלים ומוביל לגן המקלט לצמחים בסכנת הכחדה (עוד נגיע אליו). בנוסף, באתר תמצאו פינות ישיבה ושולחנות פיקניק מונגשים.

מידע נוסף בנושא נגישות כאן באתר האינטרנט שלנו >>

בין הרחוב ההלניסטי למצודה

אך לפני שנגיע למבנה המרכזי, בואו נתחיל במרחב שנפתח לציבור הרחב לפני מספר שנים. מרחב זה קרוב יותר לכניסה של הפארק: הרחוב ההלניסטי. מי שמתניידים בכיסא גלגלים מוזמנים לצפות בו מלמעלה, בשביל ייעודי שמקיף את הרחוב הקדום. החוקרים שחפרו כאן גילו צמד טורי מבנים שהיו חלק מרחוב ברובע מגורים גדול מהתקופה החשמונאית (המאה השנייה לפני הספירה). המבנים השתמרו בגובה שנחשב נדיר: כ-4 מטרים, כאשר ברובע זה משולבים גם מבנים שהוקמו בתקופות מאוחרות יותר. המראה מרהיב – ונדמה שלא חלפו יותר מ-2,000 שנים מאז שהתהלכו כאן דיירים, סוחרים ואנשי דת מימי בית שני.

מכאן ממשיכים ללב האתר. לפניכם ניצב המבנה המרכזי, שהחל את חייו כמצודה צלבנית שנבנתה במאה ה-12, ובו כאמור מצוי ציון קברו של שמואל הנביא. הכניסה הנגישה למבנה תכניס אתכם לאווירה אפלולית, על גבול המסתורית. החל מתקופה הביזנטית, זיהו הנוצרים את האתר הזה כ"רָמָה", המקום שבו נקבר שמואל הנביא. המעניין הוא שאותה מסורת מקובלת גם על יהודים ומוסלמים. ציון הקבר ממוקם במערה חצובה בסלע, מתחת למבנה המרכזי.

כאשר אתם נמצאים באולם הכניסה שימו לב לקמרונות ולקירות המסיביים שמאפיינים את סגנון הבנייה הרומנסקי, שבו עשו שימוש הצלבנים. עוד כדאי לדעת שבמבנה הכנסייה משולב מסגד שאותו בנו מאוחר יותר – במאה ה-14 (התקופה הממלוכית). לפני כ-100 שנים שיפצו את המבנה הזה באופן מאסיבי. כך או אחרת, כאן מתפללים יהודים ומוסלמים, בקירבה רבה אלו לאלו: המוסלמים באולם שאחרי המבואה והיהודים – במערה שבה נמצא ציון הקבר.

במתחם המצודה הצלבנית רחבת הידיים ישנם גם שרידים של גת ביזנטית. בסמוך – גם שרידי תנור ששימש להתכת מתכות בימי הממלוכים. בצד הדרומי של המצודה חשפו שרידי כבשן צריפה של קרמיקה. היתה זו תעשייה שהתפתחה פה בתקופה הביזנטית, והמשיכה גם בתקופה הערבית הקדומה.

גן מקלט לצמחים – והמון נוף

מכאן, מומלץ להמשיך לכיוון גן המקלט לצמחים בסכנת הכחדה. ואם עדיין אינכם מכירים את המיזם הייחודי הזה.

קבלו: אחת היוזמות המשמעותיות של רשות הטבע והגנים (יחד עם שותפים ומתנדבים נלהבים) היא הקמת גני מקלט לצמחים בסכנת הכחדה ולמינים נדירים. כל זאת, בתוך שמורות הטבע והגנים הלאומיים. המטרה היא לשמר מאגר גנטי של מינים שנכחדו מהטבע בארץ או עומדים בסכנת הכחדה, לרוב של בתי הגידול המאוימים באזור הגן או השמורה. מטרה נוספת היא לצבור ידע על המינים הנדירים שאין עליהם מידע רב.

גני המקלט משמשים גם כמקור לזרעים ולשתילים לטובת השבות של מינים לטבע, לאישוש אוכלוסיות שהתדלדלו ולשיקום בתי גידול. ישנם לא מעט גנים כאלו בארץ, כאשר זה שמצוי בנבי סמואל נחשב לאחד המיוחדים (ואנחנו כמובן לא אובייקטיביים). כאן תמצאו צמחים בסכנת הכחדה שנאספו מהרי ירושלים, יהודה ושומרון, בהם אירוס הסרגל – הפורח בחורף. לצדו ישנם עוד עשרות מינים בסכנת הכחדה. בגן הייחודי הזה תגלו חלקות שמדמות שדות בעיבוד מסורתי, וכמה אזורים עיקריים שמייצגים בתי גידול שונים.

ועם כל העושר הבוטני והצבעוני הזה, אל תשכחו להרים לרגע את העיניים – ולהתענג על כל הנוף המרשים שנראה מגובה של כ-885 מטרים מעל פני הים. כי אין כמו טבע מזוקק הישר לנשמה. כן, גם אם זה במרחק צעקה מהמטרופולין הענקי, ירושלים.

איך להגיע

מירושלים – נוסעים צפונה בשדרות גולדה מאיר (כביש 436). כחצי ק"מ אחרי רמות פונים ימינה על פי השילוט.

מתל אביב  – נוסעים בכביש 443, חולפים על פני מודיעין ובצומת עופר פונים ימינה לכביש 436. עוברים את גבעת זאב, ואחרי צומת הר שמואל פונים שמאלה על פי השילוט.

הערות

אורך המסלול: כקילומטר

משך המסלול: כשעה או יותר, לפי העניין

דרגת קושי ואופי המסלול: קלה, מעגלי

מוקדי עניין: קבר שמואל הנביא, שרידי יישוב מימי בית שני, שרידים של מבצר ומבנה צלבניים, מעיין ושרידי חקלאות הררית