מוזיאון השומרוני הטוב: מסע נגיש אל העבר

הפתעה של ממש ממתינה לכם באמצע הדרך בין ירושלים לים המלח: מוזיאון שבו עושר מרהיב של פסיפסים קדומים, לצד אוצרות ארכיאולוגיים שרק ממתינים שתגלו אותם. הצעה לביקור נגיש באתר ייחודי

אז מי אמר שכבר אין יותר נמרים במדבר יהודה? חדוות הגילוי במוזיאון השומרוני הטוב מתחילה למעשה עוד לפני שבכלל נכנסים בשעריו (ומתמסרים למיזוג האוויר). בכניסה לאתר תגלו רצפת פסיפס גדולה ומרשימה. גילו אותה בשנות ה-60 של המאה שעברה בבית כנסת יהודי שנחשף בעזה, והיא הובאה לכאן במלאכת מחשבת מורכבת. קחו דקה או שתיים, אין לאן למהר – וגלו מדליונים שמורכבים מצמחים שונים וגם מבעלי חיים. למשל, לביאה, ג'ירף, טווס, זברה ועוד. כעת, נסו לחפש את הנמר. אז מי באמת אמר שאין יותר נמרים במדבר יהודה?

וזהו רק הסיפתח של המסע שלכם בזמן, בין פסיפסים מרהיבים ופריטים ארכיאולוגיים מרתקים.

נקודת מוצא: הכניסה למוזיאון השומרוני הטוב

נקודת סיום: הכניסה למוזיאון השומרוני הטוב

תיאור המסלול

מדוע דוד המלך לבוש בבגדי קיסר ביזנטי? מהיכן מגיעה המילה "פסיפס"? מה זה פסיפס עם "אוזניים"? ומדוע אבני הפסיפס אינן דוהות גם אחרי שנים רבות? אם הצלחנו לעורר את סקרנותכם, אז בפעם הבאה שאתם בדרך לטיול במדבר יהודה או יורדים לים המלח, בואו להתענג על כל מה שמציע מוזיאון השומרוני הטוב. עשו זאת באופן עצמאי או בעזרת "מדריך קולי" שמחכה לכם באתר. מערכת ההדרכה הקולית הזו תיקח אתכם למסע חווייתי ותרבותי שיגרום לכם לחדוות גילוי אמיתית.

אז במה בעצם מדובר? הגעתם אל מבנה עתיק המאכלס שישה אולמות, שעבר שימור, ונבנה בתקופה העות'מאנית כפונדק דרכים. מוזיאון השומרוני הטוב מציג שרידים ארכיאולוגיים, ובהם שפע מגוון של פסיפסים מהתקופה הביזנטית. בנוסף, יש פה גם כנסייה קדומה וחצר פתוחה שמציגה שלל ממצאים ארכיאולוגיים.

מי אתה, השומרוני הטוב?

האתר המיוחד הזה מצוי לצד הכביש המהיר שמחבר בין ירושלים לים המלח. כיום קצת קשה לדמיין זאת, אבל במרוצת דורות רבים, השתמשו בתוואי הזה צליינים, נזירים וחוקרי מקרא. הם עשו את דרכם אל אתר הטבילה בנהר ירדן (קאסר אל-יהוד – אתר ביקור מומלץ בפני עצמו). למעשה, דרך זו "נולדה" בימי בית ראשון, וזכתה לפריחה של ממש בתקופות הביזנטית והצלבנית.

אבל לפני הכל: מה משמעות המילים "השומרוני הטוב"? אז לא, לא מדובר במחווה לפרק האחרון של הסדרה סיינפלד. זהו הד לסיפורו של השומרוני מהברית החדשה, שעשה חסד עם אדם זר. בקצרה: אדם נשדד ונשאר פצוע על אם הדרך. כהן ולוי שעברו במקום לא סייעו לו, ואילו השומרוני הוכיח שהוא אנושי יותר מהם. הוא עזר לפצוע, נשא אותו לפונדק ושילם על שהותו שם. בנצרות, המשל הזה הפך להיות סמל של סיוע לאחרים בעת צרה מבלי לצפות לתמורה. את המקום שבו אתם נמצאים, זיהו בתקופה הביזנטית עם אותו פונדק שנזכר במשל. הנה, הכל מתחבר.

ממצאים ברוח המשל הידוע

כך או אחרת, הממצאים שתראו כאן נבחרו באופן שיתאימו לרוח המשל המפורסם. בין השאר, הם מעניקים במה לעדויות היסטוריות של בני הדתות יהדות, נצרות והשומרונים. את הפריטים האלה ליקטו במשך שנים רבות מיהודה, שומרון ועזה, במטרה לשמר אותם מפגיעה – ולהציג אותם לציבור.

המוזיאון, שנחנך בשנת 2009 על ידי קמ"ט (קצין מטה) ארכיאולוגיה במינהל האזרחי ליהודה ושומרון ועבר בקיץ 2010 לידי רשות הטבע והגנים.

אתר קטן – אוצרות רבים

האתר הקטן – אך הגדוש באוצרות מן העבר – זכה לעבודות נגישות נרחבות. כך למשל, בחניית כלי הרכב, השירותים, שלטי המידע וההכוונה וכמובן – כל אולמות המוזיאון. בנוסף, הנגישו במרחב זה שבילי בטון המובילים אל מוקדי עניין נוספים, בהם תצוגת פסיפסים שנמצאת בחצר הפתוחה ומיצג אורקולי שמתקיים בתוך מערה קדומה (אל תוותרו עליו!). כמו כן, הנגישו את הכנסייה המשוחזרת, חצר הפעילות וסככת הצל רחבת הידיים. כעת, כל מה שנותר לכם הוא לעבור בין מוקדי העניין ולהתעמק בהם – בין אם באמצעות מערכת ההדרכה הקולית ובין אם באדיבות שלטי ההסבר.

כדאי לדעת כי את הפסיפסים שתפגשו כאן ייצרו בתקופה הביזנטית (המאה הרביעית עד השביעית לספירה). זו היתה תקופה שבה מלאכת הפסיפסים שגשגה והייתה נפוצה מאוד באזורנו. על תוותרו על אחד האגפים במוזיאון, שמוקדש לסיפורה של העדה השומרונית, תולדותיה ומנהגיה. מוצגים מרתקים נוספים כוללים כתובת קבר של אחד מראשי מנזר מרטיריוס הנמצא בעיר מעלה אדומים, שולחן שיש שחשפו באותו מנזר, דוכן דרשות מגולף באבן ותיבת שיש דמוית סרקופג מכנסייה בחורבת בית סילה ועוד.

1.7 מיליון אבני פסיפס

ובכלל, כדאי לדעת שהחצר הצמודה למוזיאון מרתקת לא פחות ממה שיש בפנים המבנה. יש בה בורות מים, סרקופגים שומרוניים, כותרות קדומות ושאר הפתעות ארכיאולוגיות. חובבי הטריוויה יעריכו את העובדה שב-1934 חשפו פה גם כנסייה קדומה, שרבות מאבני הפסיפס שבה נבזזו במהלך השנים. אותה רצפה שוחזרה ורוצפה מחדש עם לא פחות מ-1.7 מיליון אבני פסיפס. אל תספרו – פשוט סמכו עלינו בעניין הזה. אחרי כל אלו אתם מתגעגעים למזגן? היכנסו שוב אל המוזיאון, וגלו אוצרות שאולי פספסתם לפני שעה קלה. כי תמיד יש מה לגלות כאן.

ולסיום, אם אכן שאלתם את עצמכם מדוע צבעם של אבני הפסיפס אינו דוהים גם אחרי מאות שנים, התשובה פשוטה: הן לא צבועות כלל. זהו צבען המקורי וכך הן נמצאו בטבע.

איך להגיע

על כביש מספר 1 (ירושלים-ים המלח), מזרחית למעלה אדומים)

הערות

• מומלץ לתאם ביקור לפני הגעה לאתר
• עלות הכניסה לאתר בהתאם לאגרת הכניסה העדכנית ביום הביקור
• שעות פתיחה:
  • שעון קיץ: בימים א'-ה' ושבת: 17:00 – 08:00, בימי שישי וערבי חג: 16:00 – 08:00.
  • שעון חורף: בימים א'-ה' ושבת: 16:00 – 08:00, בימי שישי וערבי חג: 15:00 – 08:00.
  • בערב ראש השנה ובערב פסח: 13:00 – 08:00, בערב יום כיפור: 13:00 – 08:00.
• אורך המסלול: כמה מאות מטרים
• משך המסלול: כשעה או יותר, לפי החשק
• דרגת קושי ואופי המסלול: קלה, מעגלי
• מוקדי עניין:
  מוזיאון השומרוני הטוב, מערה קדומה, חצר ארכיאולוגית, כנסייה, פסיפסים