פארק (גן לאומי קומראן): מסלול טיול נגיש מול טבע פראי וסיפורי עבר מסתוריים

יש פה מישהו שלא מכיר את "אינדיאנה ג'ונס", הסרט על הארכיאולוג שמחפש את אוצרות בית המקדש? ובכן, יש לנו מידע שיטלטל את עולמכם. כידוע, המגילות הגנוזות שהתגלו במדבר יהודה נחשבו לתגלית הארכיאולוגית החשובה ביותר במאה ה-20. אבל במדבר הייחודי הזה התגלתה גם מגילה מסתורית נוספת. היא זכתה לשם "מגילת הנחושת" – והיא זו שהיתה ההשראה לרעיון לסרט הנודע של סטיבן ספילברג. מסוקרנים? זוהי רק ההתחלה…

נקודת מוצא: הכניסה לפארק (גן לאומי קומראן)

נקודת סיום: הכניסה לפארק (גן לאומי קומראן)

 תיאור המסלול

העלילה הפחות ידועה של מגילת הנחושת קשורה לקומראן ולארכיאולוג עיקש בשם וונדל ג'ונס: חוקרים, ארכיאולוגים ומחפשי אוצרות מרחבי העולם מנסים מזה עשרות שנים לפענח את תעלומת "מגילת הנחושת" – שאותה גילו בשנת 1952 באחת ממערות קומראן. כאשר חשפו את האותיות העבריות הרקועות עליה, נדהמו החוקרים: מדובר היה בעצם בכתב סתרים כבן אלפיים שנה, שכלל עשרות אתרים באזור מדבר יהודה. משערים שבאתרים סודיים אלו הוטמנו אוצרות יקרי ערך: זהב, כסף, מטבעות וכלים שערכם לא יסולא בפז. סודם, כאמור, עדיין לא התגלה.

ועם האווירה המסתורית הזו, שווה להתחיל את הטיול הקצר והנגיש שלכם בגן לאומי קומראן. ובכל, בין מצוק ההעתקים האדיר של מדבר יהודה לבין ים המלח.

פרסום חובק עולם

אזור זה זכה בפרסום עולמי בזכות הכתבים העתיקים שהתגלו ממש במקרה במערה סמוכה לאתר קומראן. מדובר בקטעים של כ-800 ספרים מתקופת בית שני, ולמעשה אלו הם הכתבים הקדומים ביותר בעברית שהתגלו בארץ ישראל.

הטקסטים, כמו גם פריטים ארכיאולוגיים שנמצאו כאן, גרמו לחוקרים רבים להסיק כי מי שהתגוררו פה היו בני כת האיסיים. הם זכו לכינויים נוספים במחקר, כגון "אנשי היחד", "כת מדבר יהודה" ועוד. על פי המחקר והממצאים בשטח, אורח חייהם היה סגפני להפליא. הם הקפידו על לימוד המקרא ודיני הטהרה ואימצו אורח חיי שיתוף. בעוד כמה רגעים, כאשר תטיילו באתר, שימו לב למספר המרשים בריכות המים והמקוואות. הדבר מעיד על חשיבות הטבילה והטהרה באורח החיים של קהילה מסתורית זו.

בנוסף, בני כת האיסיים האמינו בכך שאדם נולד "בן אור" או "בן חושך" – וגורלו נקבע מראש. הם התייחסו אל עצמם כאל "בני אור", ואף עשו שימוש בלוח שנה שמבוסס על השמש וקבעו מועדי חגים משלהם.

יוצאים למסע של גילוי

אחרי הרקע התיאורטי, מתחילים לטייל בגן לאומי קומראן, שמשתרע על כ-480 דונמים ומציג את שרידי היישוב קומראן. אבל עוד לפני שאתם בכלל רואים בעיניים את המקום, המשיכו במבואת הכניסה הישר אל מרחב שבו מוקרן סרטון. הוא מספר על תולדות המקום ועל אורחות חייהם של תושביו הקדומים. זאת, לצד מוצגים ארכיאולוגיים ואמצעי המחשה שנמצאים במעין "מיני מוזיאון".

לאחר שיוצאים מהאזור המקורה, מתחילים לטייל בשביל מעגלי נגיש שהוכשר במקום. הוא מתאים גם לכיסאות גלגלים. ועוד כמה מילים על נגישות: כאן הונגשו גם מערך הכניסה עצמו, הכולל חניה, שירותים והתצוגה המוזיאונית. בנוסף, התקינו מאחזי יד במדרגות והנגישו את התצפיות וסככות הצל. תוכלו גם לשאול כיסא גלגלים לסיור באתר (יש לפנות לקופה בכניסה).

תחילת השביל הנגיש בסככה שבה ישנם שלטי הסבר המקום ועל תושביו. כבר בתחילת הדרך תוכלו להבחין באמת המים, שבה זרמו בעונת החורף מי שיטפונות. מים אלו זרמו אל בורות המים והמקוואות באמצעות אמה זו. בנוסף, לתושבי קומראן היו שני מקורות מים עיקריים: עינות צוקים – מעיינות שופעים הנובעים מדרום לקומראן – ונחל קומראן עצמו, שערוצו קרוב ליישוב.

השביל הנגיש יוביל אתכם אל "חדר המבקר" ואל "חדר האוכל". הראשון שימש ככל הנראה את מי שניהל את ענייני הכספים של תושבי קומראן (כזכור, כל הרכוש היה משותף). בהמשך, חדר האוכל היה המקום שאליו התקבצו מדי יום תושבי קומראן לארוחות משותפות. ואם שאלתם את עצמכם מה הם אכלו – מהמחקר עולה שארוחותיהם כללו לחם, מוצרי חלב שונים, תמרים (כולל דבש תמרים) וגם בשר צאן ובקר. בסביבתו של מתחם זה גילו החוקרים בין השאר עצמות חיות משק, מאות כלי חרס. סירים לבישול ועוד.

חידות מקומיות

מכאן המשיכו עם השביל הנגיש אל הקצה הדרומי של האתר. בו תמצאו סככת תצפית שמספקת מראה מרהיב של נחל קומראן ושל אחת ממערת המגילות. אחרי כל הנוף המדברי הזה ממשיכים בשביל עד ל"חדרי הסופרים". אתם כבר יכול

ים לנחש למה הם נועדו: כאן כתבו תושבי קומראן את הכתבים שלהם – וגם נהגו לקרוא בספרי המקרא. החוקרים חשפו פה שולחנות מאבן וטיח שבהם ישנם שקעים. אם הגעתם עם ילדים, שאלו אותם למה שימשו אותם שקעים. אך גם לאחר שהם יקבלו את התשובה, ממש לא בטוח שהם מכירים את ה"טכנולוגיה" הקדומה: בשקעים אלו קובעו קסתות דיו מחרס וממתכת. במקום אכן גילו קסתות כאלו, כמו גם מאות נרות חרס, שלאורם כתבו או למדו גם בשעות החשיכה.

והנה מגיעה הפינאלה: הגיעו עם השביל אל המגדל – המבנה הבולט ביותר בקומראן. הוא נועד לתצפית ולשמירה על המקום מפני פורעים שנדדו באזור. מכאן אפשר להבחין במצוק ההעתקים מצד אחד ובים המלח והרי מואב מצד שני. קחו את הזמן. אין לאן למהר, במיוחד לא עם נוף כזה. וכעת, אחרי שעה ארוכה של טבע, אתם מוזמנים לחזור עם השביל המסומן אל מבואת האתר.

איך להגיע

גן לאומי קומראן נמצא בצפון ים המלח. נוסעים על כביש 90 וליד קיבוץ קלי"ה פונים מערבה לפי השילוט.

הערות

• שעות פתיחה:
  • שעון קיץ: ימים א'-ה' ושבת: 17:00 – 08:00, ימי שישי וערבי חג: 16:00 – 08:00
  • שעון חורף: בימים א'-ה' ושבת: 16:00 – 08:00, בימי שישי וערבי חג: 15:00 – 08:00
  • בערב ראש השנה ובערב פסח: 13:00 – 08:00
  • בערב יום כיפור: 13:00 – 08:00.
• בימי חמים במיוחד, מומלץ לטייל מוקדם בוקר או בשעות אחה"צ
• אורך המסלול: כ-500 מטרים
• משך המסלול: כשעה או יותר, לפי העניין
• דרגת קושי ואופי המסלול: קלה, מעגלי
• מוקדי עניין: אתר ארכיאולוגי, תצוגה של פריטים ארכאולוגיים, מיצג על תולדות קומראן, תצפית על נחל קומראן

מידע נוסף בנושא נגישות כאן באתר האינטרנט שלנו >>