עונת ייחום היחמורים הפרסיים בשמורת הטבע הר טייסים שבהרי יהודה

.

 החל מ 14 באוגוסט ועד 26 באוקטובר 2024, לא תתאפשר כניסת מטיילים למרחב המעיין שבשמורת הטבע הר טייסים

מאז 2010 זוהו במצלמות שביל 76% מהפרטים ששוחררו מגן החיות. הודות לסימון הפרטים ששוחררו ולמעקב  אחריהם, ידוע גילם ומשך שהייתם בטבע. על פי הערכה חיים היום בשטח הרי יהודה כ-110 פרטים. מתוך המעקב נלמד כי מרבית הפרטים שהו בסמוך למכלאת האקלום במשך השנתיים הראשונות מאז שחרורם. מדובר בשטח של כ-700 דונם. באמצעות המידע שנאסף ומודלים, יכולים החוקרים להעריך את המשך גידול האוכלוסייה, פריסתה העתידית בשטח ובהתאם להיערך לסיכונים הצפויים לה.

מן המחקר נלמד שמרבית אוכלוסיית הרי יהודה מתקיימת בין נחל שורק לנחל כסלון. היום נצפים בהרי יהודה עופרים שהומלטו בטבע,  גם לנקבות בוגרות, שאף הן נולדו בטבע והעמידו צאצאים. עוד עלה מן המחקר כי בעונת הייחום פוקדים את עין טייסים שבשמורת הטבע הר טייסים גם זכרים הנלחמים בניהם על טריטוריה איכותית והם הופכים יותר תוקפניים אחד כלפי השני. בעונה זו כניסת מבקרים למעיין עלולה להפריע ליחמורים ואף מסכנת את המבקרים. חשוב להדגיש שזכר בוגר של יחמור פרסי מגיע למשקל של כ-150 קילו והוא בעל קרניים גדולות וחזקות המשמשות אותו בהגנה על הטריטוריה מפני זכרים אחרים.

במהלך ימי הקיץ, היחמור הפרסי זקוק לכמות גבוהה של מים ואינו מסתפק במים המצויים במזון או מטל הנאגר על גבי העלים כמו יונקים אחרים. מכאן חשובה שמירת המעיינות בהרי יהודה בכלל ובשמורת טבע הר טייסים ובתוכה עין טייסים בפרט. יתכן שמשיכת היחמורים דווקא למעין זה נובעת מעצם היותו בשטח שמורת טבע והאיומים שמקורם בפעילות האדם הם בעצימות נמוכה יחסית למעיינות אחרים במרחב (לדוגמה איסור שהייה בלילה או כניסה עם כלבים וסוסים למרחבי השמורה) 

היחמור הפרסי וסכנת ההכחדה

עד סוף המאה ה-19 יחמורים פרסיים היו נפוצים בכל המזרח התיכון והלבנט אך המין נחשב כנכחד ב-1950, בעיקר עקב ציד אינטנסיבי והרס בתי גידול. באמצע שנות ה-50 של המאה הקודמת אותרה אוכלוסייה קטנה (כ-30 פרטים) בדרום-מערב איראן. ב-1957 נלכדו זוג יחמורים בטבע באיראן, נקבה וזכר, והועברו לגן החיות אופל בגרמניה. שני פרטים אלה הם תשתית אוכלוסיית היחמור הפרסי באירופה (כולם בשבי).

בתחילת שנות ה-70, החליטה רשות שמורות הטבע להשיב את היחמור הפרסי לטבע בישראל. ערב המהפכה האסלאמית באיראן, (1978) הוטסו 4 נקבות יחמור פרסי במטוס האחרון שעזב את טהרן (מתנת בנו של השאה לאנשי רשות שמורות הטבע) יחד עם 4 הנקבות מאיראן ועוד 2 נקבות ו-2 זכרים שהובאו מגן החיות באופל שבגרמניה, הוקם גרעין הרבייה הראשון בישראל בחי-בר כרמל.

יחמור שותה ממי המעין בעין טייסים, צילום איימי כץ

מאמצי השמירה על היחמור הפרסי

היום בעולם, בר בטבע, ידוע על  יחמורים פרסיים באיראן ובישראל בלבד. באיראן מצויים היחמורים הפרסיים בשלושה עד ארבעה מקומות ומספר הפרטים עומד על כ-250 סה"כ. בישראל, מצויים היום יחמורים פרסיים בנחל כזיב, בהר סאסא, בכרמל ובהרי יהודה. סה"כ מונה האוכלוסייה בישראל כ-500 פרטים בטבע (הודות למאמץ ההשבה). בהרי יהודה בלבד, מתקיימים כ-110 פרטים.

פרויקט ההשבה של היחמור הפרסי בהרי יהודה החל בשנת 2005 ועדיין תלוי על בלימה עקב השפעות האדם כמו דריסות על ידי מכוניות ורכבות, טריפות על ידי כלבים משוטטים, גידור, תשתיות, הרס בית הגידול, שריפות ועוד. ב-1996 גרעין הרבייה בחי-בר כרמל מנה למעלה מ-150 פרטים וחלקם שוחררו בשמורת טבע נחל כזיב.

ב-2003 הוחלט להקים גרעין רבייה נוסף בגן חיות התנ"כי בירושלים, שמטרתו לגבות את גרעין הרבייה המקורי ולהעלות את המגוון הגנטי. ב-2005 שוחררו ראשוני היחמורים למכלאת אקלום בשמורת טבע נחל שורק ולאחר מכן אל השטח הפתוח. ליחמורים שמשוחררים אל הטבע מוצמד קולר ובו משדר GPS כך שניתן יהיה לעקוב אחריהם. את מהלך השחרור מלווה תהליך ניטור שמבוצע בעיקר על ידי גן החיות התנ"כי. הניטור מתבצע בשתי שיטות עיקריות; על ידי מצלמות שביל ובאמצעות קולרי GPS. המעקב מאפשר לאסוף נתונים וללמוד על היחמורים ששוחררו, לאמוד את מצב האוכלוסייה מהיבטים שנים: חתך גילאים, תמותה,

התפשטות האוכלוסייה במרחב וגורמי סיכון. זיהוי גורמי הסיכון בשטח מאפשר להעריך את השפעתם על האוכלוסייה ולתכנן פעולות שיש לנקוט כדי להגיע לשמירתה המיטבית של האוכלוסייה.

מאז השבת היחמורים אל הרי יהודה, שוחררו לטבע 207 יחמורים. 107 נקבות ו-100 זכרים. 156 מגן החיות התנ"כי ו-51 מחי-בר כרמל.

השחרור האחרון מהחי-בר היה ב-2010 מאז כל היחמורים ששוחררו, מקורם בגן החיות התנ"כי.

למה לא נכנסים לעין טייסים במהלך עונת הייחום?

בסוף אוגוסט 2022, במהלך עונת ייחום היחמורים (אוגוסט – אוקטובר),  נפגעו שני מטיילים ממפגש עם יחמור במעיין. עקב האירוע החלה רשות הטבע והגנים לעקוב אחר היחמורים הפוקדים את המקום כדי להבין האם מדובר בהתנהגות ספציפית של פרט בודד או שהמעיין הוא מוקד משיכה מרכזי של יחמורים בוגרים בעונת הייחום. בשנה האחרונה התבצעה עבודת מחקר המבוסס על ניטור המעיין וסביבתו. תוצאות המחקר העלו כי עין טייסים אכן מהווה אתר מרכזי ליחמורים בתחום תפוצתם בהר יהודה. בחורף מצויים בו מספר פרטים בודדים ואילו בקיץ הוא מושך אליו יחמורים רבים בהם בוגרים, צעירים ונקבות עם עופרים. לכן, מטעמי שמירת טבע ומטעמי בטיחות המטיילים, הכניסה לעין טייסים אסורה עד סוף עונת הייחום.

מה כל אחד ואחת מאתנו יכולים לעשות?

חשוב לציין שמדובר במין בסכנת הכחדה עולמית החשוף למפגעים רבים וזקוק להגנה ולשמירה עד להתבססותו בהרי יהודה.

זכרו:

נוכחות אדם בסמוך למקורות מים, בעיקר בשעות הערב או בעונה החמה, מדירה את חיות הבר מהם. חיות הבר חוששות בדרך כלל מהאדם, והן נותרות צמאות או נאלצות להרחיק למקור מים אחר. השארת פסולת בשטח פוגעת בחיות הבר המוצאות בה מזון זמין שעלול להיות הרסני עבורן. האכלה יזומה של חיית בר פוגעת ביכולת שלה לחפש מזון, מזינה אותה במזון שאינו מתאים לה ולא פחות חשוב, מושכת אותה לקרבת האדם ומטשטשת את אינסטינקט הבריחה שלה מפני איומים שונים שהוא מזמן לה.

כדי לשמור על חיות הבר בהרי יהודה ולסייע בפרויקט החשוב של השבת היחמור הפרסי בפרט, חשוב לשמור על הבאים:

1. אין להתקרב לחיות הבר – צפו מרחוק ובשקט.
2. אסור להאכיל חיות בר – המזון פוגע בחיית הבר והקרבה לחיית הבר עלולה לסכן את האדם.
3. שהייה סמוך למעיינות בשעות הערב אסורה בשמורות טבע ובגנים לאומיים אלא אם צוין אחרת.
4. אסור להשאיר פסולת בשטח – קחו את האשפה אתכם לפח הקרוב וודאו שהוא סגור היטב.

מידע ויעוץ מקצועי: נדב גנות, אקולוג פרויקטים מחוז מרכז, ד"ר יריב מליחי אקולוג מחוז מרכז.