מה בין טייסים, שמירת טבע ואירן?

החל מתאריך 4 באוגוסט ועד 18 באוקטובר 2025, תיאסר כניסת מטיילים למרחב המעיין שבשמורת הטבע הר טייסים

היחמור הפרסי וסכנת ההכחדה

עד סוף המאה ה-19 יחמורים פרסיים היו נפוצים בכל המזרח התיכון והלבנט אך המין נחשב כנכחד ב-1950, בעיקר עקב ציד אינטנסיבי והרס בתי גידול. באמצע שנות ה-50 של המאה הקודמת אותרה אוכלוסייה קטנה (כ-30 פרטים) בדרום-מערב איראן. ב-1957 נלכדו זוג יחמורים בטבע באיראן, נקבה וזכר, והועברו לגן החיות אופל בגרמניה. שני פרטים אלה הם תשתית אוכלוסיית היחמור הפרסי באירופה (כולם בשבי).

בתחילת שנות ה-70, החליטה רשות שמורות הטבע להשיב את היחמור הפרסי לטבע בישראל. ערב המהפכה האסלאמית באיראן, (1978) הוטסו 4 נקבות יחמור פרסי במטוס האחרון שעזב את טהרן (מתנת בנו של השאה לאנשי רשות שמורות הטבע) יחד עם 4 הנקבות מאיראן ועוד 2 נקבות ו-2 זכרים שהובאו מגן החיות באופל שבגרמניה, הוקם גרעין הרבייה הראשון בישראל בחי-בר כרמל.

צמד יחמורים שצולמו בלב הטבע ביום סגרירי במערב הרי יהודה, צילם עזרא חדד

מאמצי השמירה על היחמור הפרסי

היום בעולם, בר בטבע, ידוע על יחמורים פרסיים באיראן ובישראל בלבד. באיראן מצויים היחמורים הפרסיים בשלושה עד ארבעה מקומות ומספר הפרטים עומד על כ 250 סה"כ. בישראל, מצויים היום יחמורים פרסיים בנחל כזיב, בהר סאסא, בכרמל ובהרי יהודה. סה"כ מונה האוכלוסייה בישראל כ- 500 פרטים בטבע (הודות למאמץ ההשבה). בהרי יהודה בלבד, מתקיימים כ- 110 פרטים.

פרויקט ההשבה של היחמור הפרסי בהרי יהודה החל בשנת 2005 ועדיין תלוי על בלימה עקב השפעות האדם כמו דריסות על ידי מכוניות ורכבות, טריפות על ידי כלבים משוטטים, גידור, תשתיות, הרס בית הגידול, שריפות ועוד.

נדב גנות אקולוג ברשות הטבע והגנים: " הודות לניטור האוכלוסייה, אותו מוביל גן החיות התנ"כי יחד עם רשות הטבע והגנים נאספו נתונים אודות גידול באוכלוסיית היחמורים בטבע והתפשטותם במרחב הרי יהודה. חשוב לזכור שמדובר במין בסכנת הכחדה עולמית החשוף למפגעים רבים וזקוק להגנה ולשמירה עד להתבססותו בהרי יהודה. הודות לניטור האוכלוסייה באמצעות סקרים, מצלמות שביל וקולרי GPS, ניתן ללמוד שמרבית אוכלוסיית הרי יהודה מתקיימת בין נחל שורק לנחל כסלון. היום נצפים בהרי יהודה עופרים שהומלטו בטבע, גם לנקבות בוגרות, שאף הן נולדו בטבע והעמידו צאצאים".

מן הניטור בעין טייסים עולה כי בעונת הייחום פוקדים את המעיין גם זכרים הנלחמים בניהם על טריטוריה איכותית והם הופכים יותר תוקפניים אחד כלפי השני. בעונה זו כניסת מבקרים למעיין עלולה להפריע ליחמורים ואף מסכנת את המבקרים. חשוב להדגיש שזכר בוגר של יחמור פרסי מגיע למשקל של כ 150 קילו והוא בעל קרניים גדולות וחזקות המשמשות אותו בהגנה על הטריטוריה מפני זכרים אחרים.

 "במהלך ימי הקיץ, היחמור הפרסי זקוק לכמות גבוהה של מים", אומר גנות,  " היחמור אינו מסתפק במים המצויים במזון או מטל הנאגר על גבי העלים כמו יונקים אחרים. מכאן חשובה שמירת המעיינות בהרי יהודה בכלל ובשמורת טבע הר טייסים ובתוכה עין טייסים בפרט. יתכן שמשיכת היחמורים דווקא למעין זה נובעת מעצם היותו בשטח שמורת טבע והאיומים שמקורם בפעילות האדם הם בעצימות נמוכה יחסית למעיינות אחרים במרחב ( לדוגמה איסור שהייה בלילה או כניסה עם כלבים וסוסים למרחבי השמורה)"

בסוף אוגוסט 2022, במהלך עונת ייחום היחמורים ( אוגוסט – אוקטובר),  נפגעו שני מטיילים ממפגש עם יחמור במעיין. עקב האירוע החלה רשות הטבע והגנים לעקוב אחר היחמורים הפוקדים את המקום כדי להבין האם מדובר בהתנהגות ספציפית של פרט בודד או שהמעיין הוא מוקד משיכה מרכזי של יחמורים בוגרים בעונת הייחום. בשנה האחרונה התבצעה עבודת מחקר המבוסס על ניטור המעיין וסביבתו. תוצאות המחקר העלו כי עין טייסים אכן מהווה אתר מרכזי ליחמורים בתחום תפוצתם בהר יהודה. בחורף מצויים בו מספר פרטים בודדים ואילו בקיץ הוא מושך אליו יחמורים רבים בהם בוגרים, צעירים ונקבות עם עופרים. לכן, מטעמי שמירת טבע ומטעמי בטיחות המטיילים, הכניסה לעין טייסים אסורה עד סוף עונת הייחום.

יחמור זכר, צילם: עוזי פז

עוד על היחמור הפרסי והשבתו ניתן לקרוא:

• באתר רשות הטבע והגנים >> 
• באתר גן החיות התנכ"י >>

מידע ויעוץ מקצועי: נדב גנות, אקולוג פרוייקטים מחוז מרכז, ד"ר יריב מליחי אקולוג מחוז מרכז