Amphibia 

מאת: ד"ר דנה מילשטיין, חטיבת המדע וממשק, רשות הטבע והגנים

מהם דו-חיים?

דו-חיים (Amphibia, מיוונית "חיים כפולים") הם חולייתנים בעלי מחזור חיים הכולל בדרך כלל שני שלבים: שלב צעיר מימי ושלב בוגר יבשתי. רובם מתחילים את חייהם כראשנים החיים במים ונושמים באמצעות זימים.

במהלך ההתפתחות הם עוברים גלגול (מטמורפוזה) והופכים לבוגרים בעלי ריאות. גם בבגרותם הם תלויים בסביבה לחה ונושמים חלקית דרך העור, ולכן קשורים לבתי גידול לחים ולמקווי מים.

דו-חיים הופיעו על פני כדור הארץ לפני יותר מ-350 מיליון שנה והם אחת מקבוצות החולייתנים הקדומות ביותר.

עושר המינים בישראל

בישראל מוכרים שבעה מיני דו-חיים מקומיים המחולקים לשתי סדרות:

בעלי זנב

• סלמנדרה מצויה (Salamandra infraimmaculata)
• טריטון הפסים (Ommatotriton vittatus)

חסרי זנב

• צפרדע נחלים (Pelophylax bedriagae)
• קרפדה ירוקה (Bufotes viridis)
• חפרית מצויה (Pelobates syriacus)
• אילנית מצויה (Hyla savignyi)
• עגולשון שחור-גחון (Latonia nigriventer)

למרות שמיקומה של ישראל באזור מעבר ביוגיאוגרפי עשיר במינים, מספר הדו-חיים בה קטן יחסית. הסיבה לכך היא האקלים הים-תיכוני היבש והמחסור במקווי מים קבועים המתאימים לרבייה.

עד לאחרונה סברו שכל האילניות באזור שייכות למין אחד. מחקר גנטי חדש מציע תמונה מורכבת יותר: ייתכן שמדובר בכמה שושלות אבולוציוניות שונות, ואולי אף במינים נפרדים. למרות זאת, האילניות בישראל מסווגות כיום עדיין תחת המין Hyla savignyi.

בקצרה

עגולשון שחור־גחון – המאובן החי

מין זה נחשב לנכחד במשך יותר מ־60 שנה עד לגילויו מחדש בשנת 2011 בשמורת החולה.

העגולשון הוא הנציג היחיד ששרד ממשפחה עתיקה של דו־חיים (Latoniidae), שנחשבה נכחדת במשך מיליוני שנים.

חפרית מצויה – המומחית לחיים מתחת לקרקע

לחפרית שלוחות קרניות ברגליה האחוריות המאפשרות לה להתחפר במהירות בקרקע.
הראשנים שלה יכולים להגיע לאורך של עד כ־15 ס"מ, גדולים בהרבה מהפרט הבוגר.

סלמנדרה מצויה – אסטרטגיית רבייה ייחודית

בניגוד לרוב הדו־חיים המטילים ביצים, הסלמנדרה משריצה ראשנים מפותחים ישירות למים, שזו התאמה לסביבה שבה מקווי המים זמינים לזמן קצר.

טריטון הפסים – מופע הרבייה

בעונת הרבייה הזכר מפתח כרבולת משוננת לאורך גבו. הכרבולת משמשת אות חזותי חשוב במהלך טקסי החיזור.

איומים מרכזיים ומצב שימור

דו-חיים נחשבים לקבוצת החולייתנים המאוימת ביותר בעולם: כ-41% ממיני הדו-חיים בעולם נמצאים בסכנת הכחדה (IUCN).

בישראל האיומים המרכזיים כוללים:

• אובדן בתי גידול – היעלמות חלק ניכר מבריכות החורף הטבעיות בעקבות פיתוח, ניקוז ושינויי שימושי קרקע.
• קיטוע בתי גידול -כבישים ותשתיות מקשים על מעבר בין אזורי מחיה לאתרי רבייה.
• זיהום מים – עורם של הדו־חיים חדיר במיוחד לחומרים כימיים, ולכן הם רגישים מאוד לזיהום מקורות מים.
• שינויי אקלים – התקצרות משך קיומן של בריכות חורף עלולה למנוע מראשנים להשלים את מחזור ההתפתחות.
• פטריה קטלנית – בעולם כולו דווחו פגיעות חמורות בדו־חיים בעקבות מחלה פטרייתית קטלנית (Chytridiomycosis) שגרמה להכחדה או ירידה חדה במאות מינים.

שינויי אקלים והשפעה אפשרית על דו־חיים

דו-חיים תלויים במשטר הגשמים ובקיומם של מקווי מים עונתיים לרבייה, ולכן הם רגישים במיוחד לשינויי אקלים ולשנות בצורת.

בדיגום שנערך בפברואר השנה בבריכת החורף שבגן לאומי תל אפק נמצאו שני טריטוני פסים בוגרים, זכר ונקבה, שכבר נכנסו לפעילות רבייה. לרוב פעילות הרבייה של מין זה מתחילה מעט מאוחר יותר בעונה, עם עליית טמפרטורת המים. במקביל כמעט ולא נצפו ראשנים של אילניות וקרפדות, שבדרך כלל מצויים בבריכות בשלב זה של השנה.

תצפיות מסוג זה עשויות להעיד על שינוי בעיתוי הפעילות העונתית של הדו-חיים, אך נדרש המשך ניטור כדי להבין אם מדובר במגמה רחבה הקשורה לשינויי האקלים.

ניטור ארוך טווח של בריכות חורף ואוכלוסיות דו־חיים חשוב במיוחד להבנת השינויים המתרחשים במערכות הטבעיות בישראל.

מדוע דו-חיים חשובים למערכת האקולוגית?

דו-חיים הם טורפים משמעותיים של חרקים וחסרי חוליות אחרים ולכן תורמים לאיזון מערכות אקולוגיות. בשל מחזור חייהם הכפול במים וביבשה, הם מגיבים במהירות לשינויים סביבתיים. לכן הם נחשבים סמנים ביולוגיים (Bio-indicators) חשובים.

מצב אוכלוסיות הדו־חיים יכול להעיד על בריאותם של מקווי מים ושל מערכות טבעיות שלמות.

איך גם אתם יכולים לעזור לדו-חיים

שמירה ושיקום של בתי גידול מימיים, במיוחד בריכות חורף, הם אחד הכלים החשובים ביותר לשימור הדו־חיים בישראל ולשמירה על מגוון החיים במקווי המים של הארץ.

• שמרו על בריכות חורף ושלוליות טבעיות: אלו אתרי הרבייה החשובים ביותר של דו־חיים בישראל.
• הימנעו משימוש בחומרי הדברה ודישון ליד מקורות מים: עורם של הדו-חיים רגיש מאוד לזיהום.
• נהגו בזהירות ליד מקווי מים בעונת החורף: דו-חיים רבים נעים בלילות גשומים אל אתרי הרבייה.
• אל תאספו ראשנים או צפרדעים הביתה: גם אם הכוונה טובה, הדבר עלול לפגוע באוכלוסיות הטבעיות.
• אל תעבירו ראשנים או צפרדעים בין מקווי מים: העברה כזו עלולה להפיץ מחלות ולפגוע בתפקוד של המערכת האקולוגית.
• ראיתם תופעה חריגה? דווחו למוקד רשות הטבע והגנים: למשל תמותה של דו־חיים, זיהום מים או פגיעה בבריכת חורף.