בשל שפעת העופות: שמורת החולה נסגרה למבקרים עד 3.3.2024

ההחלטה על סגירת שמורת טבע החולה התקבלה בהמשך להערכת מצב שהתקיימה עם נציגי משרד הבריאות ומשרד החקלאות ובמטרה למנוע סיכון מיותר למבקרים באתר.

רשות הטבע והגנים פועלת עם משרדי הממשלה על מנת לעצור את שרשרת ההדבקה, ולמנוע את המשך התפרצות מחלת שפעת העופות שמסכנת את המערכות הטבעיות בצפון ישראל ואת הפגיעה הקשה בחיות הבר.

ברשות הטבע והגנים מציינים כי במקרה ומזהים בשטח מיני עופות פגועים או מתים יש להימנע מכל מגע עימם ועם הפרשותיהם ולדווח על כך מייד למוקד רשות הטבע והגנים שמספרו 3639*.

רשות הטבע והגנים ממשיכה בביצוע פעולות ניטור בשטח יחד עם אנשי משרד הבריאות ומשרד החקלאות על מנת למנוע את התפשטות המחלה בקרב העופות ולמנוע מקרי תחלואה בקרב בני אדם.

עגורים בעמק החולה -צילם יניב כהן רשות הטבע והגנים, יניב כהן, רשות הטבע והגנים

עגור אפור ושפעת העופות – רקע ומצב ביניים

עגור אפור – עוף גדול ממשפחת העגוריים שבית גידולו כולל שטחי ביצות וקרקע בוצית. המין ניזון מנבטים, זרעים, שורשים ואף ירקות ומיני בע"ח מזדמנים. המין מקנן בצפון אירואסיה ונודד לחריפה דרומה. אחד מצירי הנדידה המרכזיים של המין עובר בישראל לחריפה באפריקה, כאשר חלק מהאוכלוסייה הנודדת דרכנו נותרת לחרוף בישראל. בעונת הסתיו (מאוקטובר) מגיעים לישראל מעל 100,000 עגורים, כאשר מרביתם נכנסים דרך עמק החולה. בשנים האחרונות נשארים לחרוף בישראל בין 30,000- 15,000 עגורים, כאשר מעל 90% מהם שוהים בעמק החולה עד ראשית חודש מרץ. מתקופה זו, מצטרפים העגורים החורפים אל אלו שמגיעים מאפריקה, ונודדים אל אזורי הקינון בצפון אירואסיה.

דינאמיקה וממשק רב שנתי של עגורים בעמק החולה – בשנות ה-80 של המאה ה-20, חרפו בעמק החולה מאות ספורות של עגורים. הגידולים החקלאיים באותה עת התבססו על גידולי כותנה. בשנים העוקבות החל גידול ניכר בכמות העגורים שנשארים לחרוף בעמק החולה, עד להיקף של עשרות אלפי פרטים.

ניתן לציין מספר שינויים עיקריים:

1. אגמון החולה הוכשר ונפתח ב-1994.
2. בראשית שנות ה-90 חל שינוי בממשק הגידולים בעמק החולה, ואחד הגידולים העיקריים בקיץ היה בוטנים. בגידול זה ודומיו, נותרת בקרקע כמות מזון רבה לאחר תום הגידול. המזון שנותר מגידולי הקיץ, ואתר הלינה המועדף בתוך אגמון החולה הרדוד, תרמו להתעכבות רבה של עגורים בעמק, תוך שרבים מהם מקצרים את הנדידה שלהם לאפריקה ונשארים לחרוף בעמק החולה. הדבר הוביל לקונפליקט נרחב עם החקלאים. אחד הפתרונות שאומצו מאמצע שנות ה-90 כלל האכלה של עגורים בגרעיני תירס במערב אגמון החולה, כאמצעי משיכה שירחיק העגורים מהשטחים החקלאיים. הדינאמיקה הרב שנתית הראתה שהאוכלוסייה החורפת גדלה משנה לשנה והגיעה עד לכ-50,000 עגורים, כשהיקף ההאכלה מגיע לעיתים עד 11 טון גרעינים ליום. במקביל הפך העמק למוקד משיכה תיירותי לתצפית בעגורים. היקפי הקונפליקט בשנים האחרונות, הביאו לחשיבה מחודשת על ממשק זה, תוך ניסיון לבחון דרכים להקטין את אוכלוסיית העגורים החורפת. הדבר טרם הביא לשינוי משמעותי ופחיתה במספר העגורים החורפים בעמק החולה.

עגור בשמורת החולה, צילם גיא אילון

שפעת העופות

מחלה נגיפית (וירוס) התוקפת עופות. הנגיף מועבר ע"י מגע בעופות נגועים או בהפרשות שלהם. עופות נודדים מוכרים כווקטור להעברת המחלה לאזורים שונים בנדידתם.

אחד הקונפליקטים עם מערכת חקלאית הוא הידבקות של לולי תרנגולות ותרנגולות הודו.
זוהי מחלה קטלנית, ובגלל הצפיפות הרבה המחלה מועברת בקצב מהיר וגורמת לתמותה רבה.
אחד הזנים של שפעת העופות מוגדר כזן אלים (H5N1) שבמקרים חריגים עלול להדביק בני אדם. עבור האדם מדובר במחלה קשה שעלולה לגרום לתמותה בהסתברות של כ-50%. שפעת העופות תועדה בישראל לראשונה ב-2006 בדרום הארץ, ומאז הופיעה כל מספר שנים באזורים אחרים בארץ, תוך הבנה שההדבקות הגיעה מעופות נודדים.

ג'מוסים ועופות בשמורת טבע החולה, צילום: דורון ניסים

שפעת עופות וחיות בר

בהתפרצות שפעת העופות בחורף 2021/22 מתו כ-8,000 עגורים בעמק החולה ובאזורים אחרים בארץ. בסוף ינואר 2024, כשבועיים לאחר פתיחת תחנת ההאכלה לעגורים בעמק החולה החלו להצטבר עדויות על תמותת עגורים. בבדיקות שנעשו תועד נגיף שפעת העופות מזן H5N1 (הזן האלים). חשוב לציין שהצפיפות הרבה של הפרטים באזור האכלה תורמת להעברה מהירה של המחלה ולכן האכלה הופסקה.
השפעה על עופות בר אחרים – שפעת העופות תועדה בעבר בעופות מים שונים, ברווזים, שקנאים, אנפות ועוד.
השפעה על יונקים – מוכרת רגישות של יונקים ממשפחת החתוליים והסמוריים שניזונים מעופות חולים. מקרב משפחות אלה, מוכרים בעמק החולה חתול הביצות שהוא הטורף העיקר, לוטרה וגירית מצויה.

עגורים בשמורת חולה, צילמה שלומית שביט, דוברת רשות הטבע והגנים