כשטבע ואמנות נפגשים

שם: שלומי טבצ'ניק מגורים: ערד מצב משפחתי: גרוש + ילדה עיסוק: לוכד נחשים מוסמך בהתנדבות בסביבת ערד, מנכ'"ל תחנה מרכזית ערד, בעל עסק לצילום וצלם טבע חובב. חיה אהובה: אוהב את כל בעלי החיים, מגדל נחשים וחתולים בבית החיבולנס ואני: תמיד בער בי לעזור לבעלי חיים. הקשר עם החיבולנס החל דרך לכידת הנחשים ושיתוף פעולה עם הפקח האזורי של רט"ג. בטיוליי בטבע לא פעם אספתי בעלי חיים פצועים ובאמצעות הפקח האזורי נוצר הקשר עם החיבולנס שעבורי היה לגמרי טבעי. רבים מתושבי ערד מכירים את הפעילות שלי ואני מקבל מהם לא מעט פניות על בעלי חיים פגועים, ואין מקום טוב יותר לעשות את זה מאשר במסגרת החיבולנס.

שם: צוקית רביב מגורים: קיבוץ חפציבה עיסוק: עובדת בפינת חי חיה אהובה: חסידה לבנה החיבולנס ואני: מאז שהייתי ילדה אהבתי חיות ומגיל צעיר הצלתי חיות פצועות. משם החיבור לחיבולנס היה טבעי עבורי ואני שמחה להיות חלק ממערך מתנדבים שמסייע לחיות בר הזקוקות לעזרה. עם השנים הפכתי גם לתחנת מעבר אזורית לקליטת חיות בר פגועות ואני נותנת מענה.

שם: אלינה גורדייב מגורים: אשקלון עיסוק: מנהלת חנות חיות (בלי חיות למכירה כמובן) מצב משפחתי: בזוגיות מדהימה ואמא ל-6 חתולים, תוכים וצ'ינצ'ילות (כולם מאומצים כמובן) חיה אהובה: חתולים נכים/עופות דורסים החיבולנס ואני: במשך המון שנים טיפלתי בשלל חיות. קיבלתי פניות מאנשים פרטיים על חיות פצועות ודאגתי להעביר לחיבולנס. במהלך המלחמה בשירות המילואים הוציאו לשטח הכינוס שלנו סנוניות שנדבקו למלכודת דבק. נסענו איתן לספארי וכך מצאתי את עצמי לראשונה בבית החולים לחיות בר. שם הבנתי כמה זה "זה". באחת הפעמים השאירו בפתח מקום עבודתי חולד פצוע וכך הגעתי להתנדב בחיבולנס, מערך חשוב ומדהים. בכל אפשרות שהייתה לי עזרתי לבע"ח שהיו זקוקים לעזרה בעידוד ותמיכה של האיש האהוב שכל כך תמך ואהב חיות ליאור רפאל ז"ל.  

שם: זהר להט מגורים: חיפה עיסוק: לוכדת נחשים חיה אהובה: כולן, במיוחד נחשים ודורסים החיבולנס ואני: גדלתי עם סבא וסבתא חובבי צפרות ובוטניקה שלקחו אותי מגיל אפס לטיבועים וטיולי טבע. גדלתי עם מודעות גבוהה לחיות הבר בכלל ולציפורים בפרט ולא פעם גם העברתי חיות פצועות לגן הזאולוגי לטיפול, שאז, בילדותי, היה המקום שמטפל בחיות בר בצרה. בנעוריי בזמן טיול עם בית הספר פגשתי בגוזל אנפה פצוע שנפל מהקן ופשוט נעלמתי מהטיול ולקחתי את הגוזל ברגל אל הספארי לטיפול. זה עלה לי בטיול השנתי באותה שנה, כי הושעיתי לאחר מכן. האם אני מתחרטת? בכלל לא. לפני כ-13 שנים התחלתי לבקר בבית החולים לחיות בר ביחד עם חבר שעבד שם כמטפל והמקום היה קסום ומופלא בעיניי ומאז חלמתי להצטרף להתנדבות עם חיות בר אבל לא כל כך ידעתי איך. כעבור לא מעט שנים מתנדב ותיק בחיבולנס גייס אותי למערך והצטרפתי בהתרגשות ושליחות גדולה. בעבודה שלי לא פעם אני פוגשת נחשים פצועים וחשוב לי שיגיעו לטיפול וישוחררו בחזרה לטבע. כמו כן יש לי משאלה להעלות את המודעות לחשיבות של נחשים ולמנוע פגיעה בהם, שמבוססת על פחד ויחסי ציבור גרועים ולא מוצדקים.