נזק כבד לשמורת עין גדי בעקבות השטפון

השיטפון שפקד את שמורת עין גדי היה אירוע קיצוני שלא נראה שנים רבות באזור. בפרק זמן קצר מאוד ירדו כ 35 מ״מ גשם. עם סיום השיטפון בוצעה בדיקה ראשונית בשטח השמורה שהצביעה על פגיעה משמעותית ורחבה לשמורה.

שבילי טיול רבים נעלמו באופן מלא וחלקם נפגעו משמעותית מהסחף ועוצמת הזרימה. בית הכנסת העתיק הוצף במים ויידרש פעולות שימור, שחזור ושיקום על מנת לתקן את הנזקים. כלל אמצעי העזר בשמורה, גשרונים, שבילים, מאחזים, מדרגות ושילוט נפגעו באופן משמעותי. הכבישים המובילים לשמורה והכבישים בתוך השמורה נפגעו ונדרש יהיה להסדירם. כלל התשתיות נפגעו, תשתיות חשמל, ביוב, מים ומבני השירותים. השיטפון החזק אף פגע בצמחייה הייחודית לשמורה. הרשות מבצעת סקרים לאומדן ומיפוי הנזקים בשטחי השמורה ותחל בביצוע שיקום והסדרה של השמורה. עד לסיום העבודות השמורה תהיה סגורה למבקרים.

נזקים לאחר השיטפון בבית הכנסת העתיק בגן הלאומי עין גדי, צילום רובי מיאל, רשות הטבע והגנים

רקע על השמורה:

שמורת טבע עין גדי במרכז מדבר יהודה משתרעת לאורך מצוק ההעתקים בצמוד לקיבוץ עין גדי וממערבו. שטח השמורה כ-14,350 דונם. היא כוללת את קניוני הנחלים דוד וערוגות (הזורמים בתחום השמורה כל ימות השנה), ואת המצוקים הנישאים ביניהם. בשטח זה יש ארבעה מעיינות. הם נובעים כל ימות השנה ומקיימים נווה מדבר ייחודי. נווה עין גדי הוא נווה המדבר הגדול בישראל. סביב פלגי המים והצמחייה השופעת חי בו עדר גדול של יעלים, וזהו מקלטם העיקרי בישראל. עד שנות האלפיים קיימה השמורה גם אוכלוסייה קטנה של נמרים. בשמורה יש גם צמחים נדירים בסכנת הכחדה בישראל, בפרט צמחים ממוצא טרופי-יובשני כגון גופנן המדבר ומרואה עבת-עלים.

יופיו של מרחב עין גדי הפך אותו זה מכבר למוקד משיכה למטיילים. בשנת 2024 ביקרו בשמורה כ 318 אלף מבקרים, וכ- 700 אלף מבקרים בשנת 2019 שנת שיא מבקרים כולל תיירות נכנסת. על מנת להפחית את ההשפעה של עומס המטיילים על השמורה הוסדרה מערכת שבילי טיולים. בשמורה נעשות פעולות לשיקום ולשימור נוף הצומח במדרון עין גדי, בהיותו בית גידול ייחודי בנווה המדבר.