שיר של ים

הטייסים

מילים: עמוס אטינגר

הטייסים – מתוך האש והעשן,
הטייסים – קוטפים לך פרח בענן.
הטייסים – שולחים לך שיר אל תוך ליבך,
בפס לבן כותבים את שמך – הטייסים.

מול שקיעה אדומה אל המים,
כשאת על החוף בודדה,
שוב אנחנו עוברים בשמיים,
בכנפיים של אש ופלדה.
את לבטח לרגע חושבת:
מה עושים אנו שמה, ברום.
את לבטח למטה יושבת,
כשאנחנו יושבים במרום.

הטייסים…

ממרום הן יפה את כפליים,
בשקיעות וזריחות רחוקות.
כשאנחנו טסים בשמיים
אז המוזות לפתע שותקות.
הפלדה את ראשך מסחררת,
את פסגות ההרים באוויר,
כשטייסת הביתה חוזרת
אז המוזות פוצחות שוב בשיר.

את אחת יחידה, אין אחרת,
מחזרים אנו כאן מסביבך.
את ירדן וסיני וכנרת
וגולן וגם שארם-א-שייך.
שוב פרשנו עם בוקר כנפיים.
שוב אנחנו רוכבים באוויר.
מטריות הפלדה בשמיים
מזמרות לכבודך את השיר.

הטייסים…