דגים חכם - שומרים על הים

עיקרי הדברים המובאים כאן הם הסבר בלבד ואינם מחליפים בשום מקרה את הכתוב במסמך "תקנות הדיג – 1937" המעודכן ובמסמך "רישיונות דיג – נוהל", המחייבים על פי חוק.

כל דיג בישראל מחייב רישיון דיג למעט דיג בחכה מהחוף, במידה שמתבצע ללא שימוש באמצעי עזר. דיג בחכה שמוטלת מהחוף תוך שימוש באמצעי עזר כלשהו (כל אמצעי חיצוני המשנה את מאפייני הדיג המסורתי מחכה מהחוף, כמו רחפן, עפיפון, מצבר או מנוע חשמלי) מחייב החזקת רישיון בתוקף.

• יש שני סוגי דיג שנדרש להם רישיון: דיג ספורטיבי ודיג מסחרי (מקצועי).
• לשני סוגי הדיג הרישיון הוא רישיון דיג אישי (ליחיד).
• לדיג מסחרי מכלי שיט נדרש רישיון דיג גם לכלי השיט.
• לדיג ספורטיבי מכלי שיט המתבצע בעזרת 4 חכות ויותר נדרש רישיון דיג גם לכלי השיט.

כדי לבקש רישיון דיג חדש יש למלא את הטפסים המתאימים בצירוף תמונות פספורט וצילום תעודת זהות ולשלוח אותם בדואר לכתובת:

אגף הדיג, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, הקריה החקלאית בית דגן, ת"ד 30, מיקוד 5025001.

לחלופין, ניתן להגיש בקשה לרישיון דיג באופן מקוון >> בקשה לרישיון דיג אישי – טופס מקוון

ניתן לשלוח את הבקשה גם במייל: daig@moag.gov.il 

מספרי טלפון לבירורים באגף הדיג: 03-9485426, 9432*

חידוש רישיון דיג מתבצע באופן מקוון באתר משרד החקלאות

>> תשלום אגרת חידוש רישיון דיג אישי

ניתן לחדש רישיון רק לאחר קבלת מספר רישיון ומספר קבלה בדואר.

שימו לב: במידה ורישיון הדיג האישי לא חודש בשנה האחרונה, יש להגיש בקשה לרישיון דיג אישי חדש.

מספרי טלפון לבירורים באגף הדיג: 03-9485426, 9432*

הכנסת מחוקקת חוקים שמגישים לה גורמים שונים: משרדי ממשלה, שרים, ארגונים ציבוריים וכו'.
בתקנות הדיג בדרך כלל פקיד הדיג הראשי, שהוא גם מנהל האגף לדיג במשרד החקלאות, מעלה הצעות לתיקון תקנות במסלול זה, לאחר שהתייעץ עם גורמי מקצוע בתוך משרד החקלאות ועם יועצים חיצוניים (מדענים ואחרים), לאחר שעשה סקרים וכיו"ב, ולאחר שנפגש עם נציגי הענף כגון דייגים, מגדלי דגים וכו'.
לפני תיקון החוק ישנו שלב של פרסום להערות הציבור. לאחר מכן התקנות עולות לדיון בועדת הכלכלה בכנסת, ושם ניתנת במה לציבור ולנציגי הארגונים והעמותות המעוניינים להשמיע את קולם ואף להתנגד.

את החוקים והתקנות ניתן למצוא באתר האינטרנט של אגף הדיג וכן בפרסומים ברשומות של משרד המשפטים:

• נוהל רישיונות דיג 
• פקודות הדיג
• תקנות הדיג (עדכון מ-2016)

המחירון מתעדכן מעת לעת. הרישיון ניתן עד סוף השנה האזרחית (31 בדצמבר), כלומר על המבקש רישיון לשלם מחיר מלא גם אם הגיש את הבקשה אחרי תחילת השנה האזרחית. למשל, אם הוגשה בקשה לרישיון בחודש ספטמבר נשארו 3 חודשים עד תום השנה האזרחית והמבקש נדרש לשלם מחיר מלא.

נכון לינואר 2020 האגרות הן כדלהלן:

לגבי כל מבקש רישיון דיג נבדק רישומו הפלילי והנפקת רישיון הדיג נבחנת בהתאם לממצאי הבדיקה.

ליחיד:

1. המבקש הוא בעל תעודת זהות (לפי סעיף 24 לחוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה-1965) או מי שאינו אזרח ישראלי והוא בעל רישיון עבודה כדין בישראל.
2. אם הוא עצמאי – הציג אישור על ניהול ספרים תקין להוכחת העיסוק בדיג כמקור פרנסה.
3. אם מועסק כשכיר – הציג אישור על תיק ניכויים על שם המעסיק.

לתאגיד:

1. התאגיד צירף לבקשה את מסמכי ההתאגדות שלו ואישור על רישומו במרשם החל עליו לפי דין.
2. פירט בבקשה את שמותיהם של היחידים מטעם התאגיד שיהיו רשאים לפעול מכוח הרישיון שיינתן לתאגיד. גם על היחידים מטעם התאגיד מוטל להציג מסמכי התאגדות ואישור על רישומם במרשם החל עליהם לפי דין.

• חשוב לציין: בעל רישיון דיג מקצועי ליחיד ולתאגיד רשאי לעסוק בדיג על פי התנאים שנקבעו ברישיון, בהם:

1. מספינה – רק בשיטות הדיג המצוינות ברישיון ומספינה שניתן לבעליה רישיון דיג מקצועי.
2. דיג לא מספינה – רק בשיטות הדיג המצוינות ברישיון.

שימו לב:

• על בעל הספינה ובעל רישיון הדיג לספינה חלה אחריות לוודא שהדיג מהספינה נעשה כדין.
• בחינת עברו של המבקש: בבדיקת הבקשה לרישיון בוחן פקיד הדיג הראשי את הרישום הפלילי של מבקש הבקשה (או של היחידים מטעם התאגיד). ניתן לסרב לאישור רישיון "מטעמים של ביטחון הציבור או מטעמים של עברו, תכונותיו או התנהגותו של המבקש".
• במקרים מסוימים מנהל אגף הדיג רשאי לבדוק את התאמת הספינה לביצוע דיג בשיטות המבוקשות בטרם מתן הרישיון.

לגבי כל מבקש רישיון דיג נבדק רישומו הפלילי והנפקת רישיון הדיג נבחנת בהתאם לממצאי הבדיקה.

רישיון דיג מקצועי לבעלים של ספינה:

1. לספינה יש רישיון שיט כהגדרתו בתקנות הנמלים (בטיחות השיט) תשמ"ג-1982; על פי תנאי רישיון הדיג תוקפו של הרישיון מותנה בקיומו של רישיון שיט תקף לספינה. פג תוקפו של רישיון השיט של הספינה – יפוג תוקף הרישיון של הספינה לעסוק בדיג.
2. מבקש הרישיון הינו בעל הספינה הרשום או בעליה של הספינה הרשומים ברשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה.
3. מבקש הרישיון עומד בתנאים הנדרשים לקבלת רישיון ליחיד ועליו להציג מסמכים המעידים על פרנסתו מפעילות דיג:

אם הוא עצמאי – הציג אישור על ניהול ספרים תקין להוכחת העיסוק בדיג כמקור פרנסה.

אם מועסק כשכיר – הציג אישור על תיק ניכויים על שם המעסיק, שמורשה לעסוק בדיג.

4. הספינה רשומה ברישיון השיט כספינה המיועדת לדיג. על אף האמור בסעיף זה רשאי פקיד הדיג הראשי לתת רישיון דיג מקצועי לבעלים של ספינה שלא רשומה ברישיון השיט כמיועדת לדיג, אם ניתן לה רישיון דיג כאמור לפני תחילתו של נוהל זה ומטעמים מיוחדים שיירשמו.

חשוב לציין: פעילות הדיג מספינה תיעשה רק בידי מי שמחזיק ברישיון דיג מקצועי ליחיד (אישי) בתוקף, או בידי מי ששמו מצוין ברישיון דיג מקצועי לתאגיד.

שימו לב:

• על בעל הספינה ובעל רישיון הדיג לספינה חלה אחריות לוודא שהדיג מהספינה נעשה כדין.
• בחינת עברו של המבקש: בבדיקת הבקשה לרישיון בוחן פקיד הדיג הראשי את הרישום הפלילי של מבקש הבקשה (או של היחידים מטעם התאגיד). ניתן לסרב לאישור רישיון "מטעמים של ביטחון הציבור או מטעמים של עברו, תכונותיו או התנהגותו של המבקש".
• במקרים מסוימים מנהל אגף הדיג רשאי לבדוק את התאמת הספינה לביצוע דיג בשיטות המבוקשות בטרם מתן הרישיון.

לגבי כל מבקש רישיון דיג נבדק רישומו הפלילי והנפקת רישיון הדיג נבחנת בהתאם לממצאי הבדיקה.

רישיון דיג ספורטיבי ליחיד (אישי):

1. המבקש הוא בעל תעודת זהות (לפי סעיף 24 לחוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה-1965).

רישיון דיג ספורטיבי לבעלים של ספינה:

1. לספינה יש רישיון שיט כהגדרתו בתקנות הנמלים (בטיחות השיט) תשמ"ג-1982; על פי תנאי רישיון הדיג תוקפו של הרישיון מותנה בקיומו של רישיון שיט תקף לספינה. פג תוקפו של רישיון השיט של הספינה – יפוג תוקף הרישיון של הספינה לעסוק בדיג.
2. בעל הרישיון הינו בעל הספינה הרשום ברשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה.

חשוב לציין: פעילות הדיג מספינה תיעשה רק בידי מי שמחזיק ברישיון דיג אישי תקף.

שימו לב:

• על בעל הספינה ובעל רישיון הדיג לספינה חלה אחריות לוודא שהדיג מהספינה נעשה כדין.
• בחינת עברו של המבקש: בבדיקת הבקשה לרישיון בוחן פקיד הדיג הראשי את הרישום הפלילי של מבקש הבקשה (או של היחידים מטעם התאגיד). ניתן לסרב לאישור רישיון "מטעמים של ביטחון הציבור או מטעמים של עברו, תכונותיו או התנהגותו של המבקש".
• במקרים מסוימים מנהל אגף הדיג רשאי לבדוק את התאמת הספינה לביצוע דיג בשיטות המבוקשות בטרם מתן הרישיון.

יש הגבלות על דיג באזורים מסוימים:

• דיג בשמורות טבע ימיות. דיג ברובה ובחכה מהים בשמורות טבע ימיות מוכרזות אסור בהחלט. דיג בחכה מהחוף מותר על פי השלטים על החוף.
• דיג מכמורת אסור באזורים הבאים:
  • אזורים סלעיים מוגדרים
  • מצפון לקו דור-הבונים
  • מקו דור הבונים עד קו בת-ים במים שעומקם פחות מ-40 מטרים.
  • מדרום לקו בת-ים במים שעומקם פחות מ-30 מטרים, בכל שעות היממה.

את נקודות הציון המדויקות של אזורים אלו ניתן למצוא כאן.

• עוד אזורים שמוגדרים כאסורים לדיג בים תיכון הם אזורים בתוך מפרץ חיפה ובחוף הכרמל.
• דיג ייעודי לתפיסת דגיגים בפתחי נחלים הזורמים לים תיכון:

אסור לדוג ברשת בנחלי ים תיכון ובתחום 100 מטרים מפתחם אל תוך הים.

• אסור לדוג בתקופת הקינון וההטלה של דג אמנון הגליל בשני אזורים מוגדרים:

בכל שנה יחול איסור דיג בכל אמצעי עד 90 ימים רצופים בין 15 למרץ ל-15 ביולי, כפי שיקבע פקיד הדיג הראשי. האיסור תקף בשטחים הבאים: שטח הבטיחה ושטח חוף מגדל גינוסר. איסור זה חל על שני סוגי הדיג – המקצועי והספורטיבי.

• דיג ספורטיבי: בתקופה זו דיג ספורטיבי מותר מחוץ לטווח 100 מטרים מקו החוף בלבד בכל שטח האגם.

דיג ספורטיבי:

• מחוץ לטווח 300 מטרים מקו החוף הדיג מותר בכל מקום שלא מתקיים בו איסור דיג, מכל אמצעי צף ורק באמצעות חכה. לדיג זה נדרש רישיון דיג ספורטיבי.
• דיג מקו החוף מותר בחכה בכל מקום שלא מתקיים בו איסור דיג (למעט שיטות אסורות דוגמת חטיפה באמצעות קרס מרובת עוקצים). לדיג זה לא נדרש רישיון דיג ספורטיבי.

להלן רשימת שטחים אסורים לדיג:

• איסור דיג מתוקף פקודת הדיג:
• באזור נמל אילת (N67 31 29, E30 56 34 ומנקודה זו בקו ישר מזרחה לתוך הים עד לנקודה N59 31 29, E48 56 34).
• באזור חוף אלמוג (N83 30 29, E60 55 34 ומנקודה זו בקו ישר מזרחה לתוך הים עד לנקודה N72 30 29, E76 55 34).
• במזרח קו ישר המחבר בין הנקודות N59 31 29, E48 56 34 בצפון ו-N72 30 29, E76 55 34 בדרום.
• איסור דיג בשמורת הטבע הימית "שמורת האלמוגים":

מלשון היבשה הנמצאת כ-400 מטרים דרומית לנחל שלמה (קו רוחב 8806) ועד לגבול ישראל ומצרים, מקו גאות המים שבחוף במערב ועד גבול מימי חופין במזרח (עד מרחק 500 מטרים במזרח).

דיג מסחרי:

הדיג אסור בשטחים הבאים:

• איסור דיג מתוקף פקודת הדיג:
• באזור נמל אילת (N67 31 29, E30 56 34 ומנקודה זו בקו ישר מזרחה לתוך הים עד לנקודה N59 31 29, E48 56 34).
• באזור חוף אלמוג (N83 30 29, E60 55 34 ומנקודה זו בקו ישר מזרחה לתוך הים עד לנקודה N72 30 29, E76 55 34).
• במזרח קו ישר המחבר בין הנקודות N59 31 29, E48 56 34 בצפון ו-N72 30 29, E76 55 34 בדרום.
• איסור דיג בשמורת הטבע הימית "שמורת האלמוגים":
  מלשון היבשה הנמצאת כ-400 מטרים דרומית לנחל שלמה (קו רוחב 8806) ועד לגבול ישראל ומצרים, מקו גאות המים שבחוף במערב ועד גבול מימי חופין במזרח (עד מרחק 500 מטרים במזרח).

מתוקף חוקי עזר עירוניים מתקיימים עוד איסורי דיג במקומות כגון חופי רחצה מוכרזים, מעגנות, בסיסים צבאיים, נמלים ועוד.

על הדייגים מוטלת אחריות להכיר אזורים אלו ולשים לב לשלטים שבמקום.

• תקופת הרבייה

בכל שנה יחול איסור דיג עד 90 ימים רצופים בין 1 במרץ ל-1 ביולי, כפי שיקבע פקיד הדיג הראשי. הודעה על המועד המדויק תפורסם על ידי פקיד הדיג הראשי בעיתון יומי ובאתר אגף הדיג במשרד החקלאות. איסור זה אינו חל על דיג מכמורת ועל דיג בחכה מהחוף.

• תקופת הגיוס – עבור דיג מכמורת בלבד.

בכל שנה יחול איסור דיג עד 90 ימים רצופים בין 1 במאי ל-31 באוגוסט, כפי שיקבע פקיד הדיג הראשי. הודעה על המועד המדויק תפורסם על ידי פקיד הדיג הראשי בעיתון יומי ובאתר אגף הדיג במשרד החקלאות.

• תקופת הקינון וההטלה של דג אמנון הגליל

בכל שנה יחול איסור דיג זה בכל אמצעי שהוא עד 90 ימים רצופים בין 15 למרץ ל -15 ביולי, כפי שיקבע פקיד הדיג הראשי. האיסור תקף באזורים מסויימים, ראה סעיף "איפה אסור לדוג ואיפה מותר בכנרת".

יש דגים שאסור לדוג כלל. דגים אלו מוגדרים ערכי טבע מוגנים – למשל כל מיני הכרישים והבטאים. יש לשים לב – מרבית מיני הדגים במפרץ אילת מוגדרים כמינים מוגנים.

את רשימת המינים המלאה ניתן למצוא כאן באתר.

יש דגים שאסור לדוג בתקופות מסוימות בשנה:

• • איסור דיג לוקוסים בתקופת הרבייה: איסור דיג של דגים השייכים לתת-משפחת הדקרים (לוקוס) יחול בהתאם להודעת פקיד הדיג הראשי.
  • בתקופת הקינון וההטלה של דג אמנון הגליל (ראו סעיף "מתי מותר לדוג ומתי אסור"). באזורים האסורים – הבטיחה וחוף מגדל גינוסר – אין לדוג כלל (את כל מיני הדגים).

יש דגים שמותר לדוג רק מאורך המינימום המותר לדיג. הדג נמדד בשכיבה מקצה פיו עד קצה זנבו. קביעת אורך מינימום נעשתה כדי למנוע דיג של פרטים צעירים שטרם הגיעו לבגרות מינית ולכן אינם יכולים להעמיד צאצאים וליצור דור המשך. את רשימת אורכי הדגים המותרים לדיג ניתן למצוא בתקנות הדיג (עדכון מ-2016). אם נָדוֹג דג קצר מהערכים המפורטים יש להטילו חזרה למים מייד.

לבעלים של ספינת דיג לדיג ברישיון מקצועי באמצעות מערך חכות צף מותר לדוג דגים מהמשפחות הבאות בלבד:

• משפחת הקוליסיים (Scombridae), למשל טונה ופלמידה.
• משפחת הרעמתניים (Coryphaenidae), למשל דוראדו.
• משפחת דגי החרב (Xiphidae), למשל דג חרב.
• משפחת המפרשניים (Istiophoridae), למשל מפרשן.

• צילום בראש העמוד: שבי רוטמן
• איורי שיטות הדיג: טוביה קורץ, מתוך "דיג וגידול דגים בישראל" מאת ד"ר דני גולני
• איורי הדגים אוירו ע"י טוביה קורץ
• ייעוץ מדעי: אורי פריד
• עריכה: מאי לצרוס

להורדת הקובץ  נקודות ציון של שמורות טבע ימיות , לחצו כאן >> 

שימו לב! המידע עדכני ליום הוצאתו (1.5.2024),  על המשתמש האחריות לבדוק את עדכניות המידע בכל זמן נתון.

שמורת ים ראש הנקרה

שמורת ים שקמונה

שמורת ים ראש כרמל

שמורת ים דור הבונים

שמורת ים גדור

שמורת ים חולות ניצנים צפון

שמורת ים חולות ניצנים דרום

ימית אבטח דרום

שמורת ים שקמה