חיות בר

מיקומה הייחודי של ישראל במפגש בין שלוש יבשות – אסיה, אירופה ואפריקה, יחד עם השונות האקלימית הקיימת בה, יוצרים מגוון עשיר של בתי גידול. כתוצאה מכך, בישראל יש מגוון גדול של חיות בר.

חיות הבר בישראל כוללות יונקים, עופות, זוחלים ודו-חיים. ביניהן ניתן למצוא את הצבי הארץ-ישראלי, היעל הנובי ושפן הסלע, ומינים נדירים יותר כמו היחמור הפרסי וזאב הערבות. במגוון העופות ניתן למנות את הנשר המקראי, הרחם והעיטם לבן-הזנב, ובין הזוחלים ניתן למצוא את צבי הים.

לצפייה בחיות בר, ניתן לבקר בחי-בר:
• חי-בר כרמל: נשרים, יחמורים, איילים, צבאים ועוד.
• חי-בר יטבתה: שם ניתן לראות ראמים, פראים, צבאים ומינים נוספים.
ניתן לצפות גם במינים נדירים ובחיות שהושבו לטבע.
בנוסף, ניתן לבקר בשמורות טבע ברחבי הארץ. אם יתמזל מזלכם, תוכלו לצפות בחיות בר בסביבתן הטבעית, כל שמורה בהתאם לבית הגידול הייחודי שלה.

רוצים לנתח ולחקור את המגוון הביולוגי בארץ בצורה מפורטת?

היכנסו למערכת  BIOGISוחפשו מיני חיות במאגר המידע הלאומי על המגוון הביולוגי בישראל>

מקומות מוצלחים לסלפי עם חיות בר>

בישראל יש יותר מ-100 מינים של יונקים, דגים, זוחלים, דו-חיים וציפורים בסכנת הכחדה. האיומים העיקריים כוללים:

• הרס וקיטוע בתי גידול, המובילים לאובדן וצמצום שטחים טבעיים.
• ציד בלתי חוקי שעדיין מהווה איום משמעותי, במיוחד על מינים כמו הצבי הישראלי.
• הרעלות שפוגעות בעיקר בנשרים ודורסים נדירים אחרים
• התחשמלות והתנגשות בקווי מתח מאיימות על עופות דורסים ועופות גדולים.
• זיהומים שונים, כולל רעש ותאורת לילה מלאכותית.
• התפשטות מינים פולשים ומתפרצים כמו תנים, חזירים, עורבים וכלבים משוטטים מהווה איום נוסף, בעיקר בשל גידול בהיצע המזון שמקורו באדם והיעדר סניטציה בשטחים הפתוחים.
• שינויי האקלים מציבים אתגרים חדשים, כגון עלייה צפויה במפלס פני הים המאיימת על חופי ההטלה של צבי ים,
• עלייה בשכיחות מחלות זואונוטיות כמו שפעת העופות.
• המעבר לאנרגיות מתחדשות, למרות חשיבותו, מייצר איומים חדשים: טורבינות רוח פוגעות בבעלי כנף כמו הנשר המקראי ועטלפי חרקים נדירים, ומתקנים סולאריים מצמצמים אתרי קינון לעופות מים.
• השארת אשפה בשטח על ידי מטיילים מסכנת חיות בר באכילת חומרים מזיקים כמו ניילונים ומגבונים.

לפירוט נוסף על חיות בר בארץ שנמצאות בסכנת הכחדה>

ספירות חיות הבר בישראל היא כלי חשוב לניטור מצב האוכלוסיות ולזיהוי מגמות ושינויים. כדי לקבל תמונה מדויקת של מצב האוכלוסיות השונות. הן מאפשרות לרשות הטבע והגנים לעקוב אחר מינים הנמצאים בסכנת הכחדה ולנקוט בפעולות שימור ייעודיות. כמו כן, ספירות לאורך זמן חושפות שינויים בתפוצת המינים ומסייעות בזיהוי הגורמים להצטמצמות בתי הגידול שלהם. ספירות מבוצעות גם לצורך מעקב אחר אוכלוסיות של "מיני דגל" בעלי חשיבות ציבורית ותרבותית, ו"מיני מטרייה" גדולים המשמשים כסמן למצב הסביבה.

בדוח העשור של חיות הבר מוצגות תוצאות הספירות שנעשו על ידי רשות הטבע והגנים במשך כעשור. הוא דומה לדוחות ספירה תקופתיים קודמים, אך ייחודו הוא בהצגת מגמות לטווח ארוך יותר של אוכלוסיות חיות הבר השונות בישראל ובזיהוי איומים ואתגרים עתידיים לשימורן.

הניתוח מתרכז בדרך שממליץ עליה האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע (IUCN) המוכר בזכות הכנת רשימת המינים בסכנת הכחדה הידועה כרשימה האדומה. על פי ה-IUCN, יש לבחון את מצב האוכלוסיות בשלושת הדורות האחרונים של כל מין, מפני שעל פי רוב זה מבטא הסתכלות ארוכת טווח מספקת במגמות האוכלוסיות.
הספירות מבוצעות על ידי עובדי רשות הטבע והגנים ומתנדבים רבים. הן דורשות מבצעים לוגיסטיים מורכבים והגעה למקומות נידחים, מה שמהווה אתגר משמעותי.

פרסום דוחות הספירה השנתיים חשוב כדי לאפשר לציבור הרחב להתעדכן במצב אוכלוסיות חיות הבר ובמאמצי השימור של הרשות.
ספירות רב-שנתיות של פרטים באוכלוסיות משמשות להערכת מגמות ארוכות-טווח, לבחינת השפעות איומים, להערכת יעילות פעולות שימור שבוצעו על ידי הרשות, ולהיערכות נדרשת לאיומים עתידיים.

לדו"ח העשור של מצב חיות הבר בישראל>

פעולות שימור כוללות הגנה על שטחי טבע פתוחים, המשמשים בתי גידול חיוניים לחיות הבר, פיקוח ואכיפה נגד ציד בלתי חוקי, שיתוף פעולה עם גופי מחקר וטיפול בחיות פצועות. מאמצי השימור כוללים ניטור שוטף, שיקום בתי גידול, חינוך והסברה לציבור, ופיקוח על פעילות ציד בלתי חוקית. פעולות אלו תורמות לשימור המגוון הביולוגי בארץ.

רשות הטבע והגנים עוסקת גם בפרויקטים של רבייה בשבי והשבת מינים לטבע, כמו פרויקט רבייה ושחרור של יחמור הפרסי לטבע בשמורת הכרמל שהחל כבר בשנות השבעים של המאה העשרים. אז הובאו לישראל מאיראן יחמורים פרסיים, מין קרוב לזה שנכחד בארץ. הוקם גרעין רבייה, וכיום משוחררים יחמורים פרסיים לטבע.

גרעיני רבייה חיוניים לשימור מינים הנמצאים בסכנת הכחדה, כמו נשרים ורחמים בחי-בר כרמל, צבי ים ירוקים במרכז הארצי להצלת צבי ים וראמים לבנים בחי-בר יטבתה.

תחום מוגן הוא שטח בעל ערכי טבע, נוף או מורשת תרבותית שרשות הטבע והגנים מכריזה עליו כמוגן, במטרה להגן עליו מפני נזקים העלולים להיגרם כתוצאה מפעילות אנושית בלתי מבוקרת. מטרת ההכרזה על תחומים אלו כמוגנים היא לשמור על ערכי הטבע, הנוף והמורשת התרבותית מפני פגיעה שעלולה להיגרם מנהיגת כלי רכב וכניסה חופשית של אנשים. בתחומים אלו תנועת כלי רכב וכניסת אנשים מוגבלות ומפוקחות.

עד כה הוכרזו חמישה תחומים מוגנים בישראל, ובהם חלים איסורים על נהיגת כלי רכב ופגיעה בסימון הייעודי.

לפרק הנוסף בחוק גנים לאומיים הנוגע לאיסור נהיגה בתחום מוגן קראו>

רשות הטבע והגנים מפעילה תכנית לניטור מחלות בשיתוף עם משרד הבריאות, משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה. התוכנית כוללת איסוף מידע ומחקר, טיפול בחיות פצועות וזיהוי מוקדם של מחלות. פעולות אלו נועדו למנוע התפשטות מחלות ולהבטיח את בריאות אוכלוסיות חיות הבר.

בתוכנית נאספות דגימות ביולוגיות מחיות חיות ומתות, בשטח ובמתקנים שונים, כדי לאתר ולנטר מחלות העלולות להתפשט באוכלוסיות חיות הבר ולהוות סכנה. הדגימות נשלחות למעבדות ייעודיות לזיהוי מחוללי המחלות. הניטור חיוני לצורך גילוי מוקדם של מחלות חדשות או של מחלות מוכרות במקומות חדשים, כמו גם למעקב אחר שינויים בתפוצה ובעוצמה של מחלות ידועות. המידע שנאסף מאפשר לנקוט בפעולות יעילות לטיפול במחלות ולצמצום הסיכונים להתפשטותן לאוכלוסיות אחרות, כולל לציבור האנושי.

עוד על התוכנית לניטור מחלות בחיות בר בישראל קראו כאן>

ישראל מחויבת לשמור על מינים בסכנת הכחדה באמצעות אמנת CITES. כדי למנוע סחר בלתי חוקי,
ישראל נוקטת בפעולות כמו פיקוח בנמלי תעופה ונמלים ושיתופי פעולה עם רשויות אכיפה בינלאומיות.

מטרת האמנה היא להבטיח שהסחר הבינלאומי במינים אלו אינו מאיים על שרידותם בטבע.

ישראל מפרסמת דוחות על כמות ההיתרים שרשות הטבע והגנים הנפיקה ליבוא, ייצוא וייצוא-חוזר של ערכי טבע ותוצריהם, המהווים מינים הרשומים באמנת CITES.

הדוחות כוללים פירוט של ההיתרים שהונפקו לאותם מינים מוגנים בכל שנה, בהתאם להוראות האמנה שישראל חתומה עליה.

לדו"חות המדינה על הסחר של מינים הרשומים באמנת CITES>

למידע על יבוא ויצוא של חיות בר וערכי טבע מוגנים>

הציבור יכול לסייע בשימור חיות הבר על ידי שמירה על הטבע, הימנעות מפגיעה בבתי גידול טבעיים, דיווח על חיות פצועות, והשתתפות בפעילויות התנדבותיות וקהילתיות שרשות הטבע והגנים מארגנת לשימור, להסברה ולהפחתת פגיעה בבתי הגידול של חיות הבר.

ניתן להצטרף לפרויקטים של ניטור מינים או לפעילויות ניקיון בבתי גידול, ועוד אפשרויות רבות.

למגוון פעילויות התנדבות ושמירה על חיות הבר>

החינוך לשימור חיות הבר הוא חלק חיוני בהבטחת המשך קיומם של מינים בסכנת הכחדה ובהגברת המודעות הציבורית לחשיבות השמירה על הטבע.

באמצעות תוכניות חינוכיות והסברה, עשוי לחול שינוי תפיסתי הדרגתי, אשר יכול להוביל לשינוי התנהגותי ולתרום לשימור הסביבה. כיום, פעילויות חינוך והסברה מופנות לציבור הרחב, כולל סיורים מודרכים, הרצאות, סדנאות ופרסומים ברשתות החברתיות, במטרה להעלות את המודעות לחשיבות השמירה על חיות הבר ולעודד התנהגות אחראית כלפי הטבע.

לחינוך וקהילה, התנדבות והדרכה >

ככלל, אסור להחזיק חיות בר בבית או בשטח מגורים, גם אם נולדו בשבי. החוק אוסר על גידול, החזקה או תפיסה של חיות בר, חיות פרא או חיות משק מבויתות ללא היתר מיוחד מרשות הטבע והגנים.

הסיבות לאיסור זה הן מגוונות: חיות בר הן יצורים חופשיים ואחזקתן בשבי עלולה לגרום להן סבל רב, הן עלולות להוות סיכון בטיחותי לבני האדם, ושחרורן לטבע עלול לפגוע באוכלוסיות הטבעיות.

החזקת חיות בר בארץ מצריכה רישיון מיוחד מרשות הטבע והגנים. חיות בר מוגנות אינן ניתנות להחזקה על ידי אנשים פרטיים אלא אם כן ניתן רישיון המאפשר זאת בתנאים מסוימים. הרישיון מוענק בדרך כלל למטרות חינוך, מחקר, רבייה בשבי לצורך השבה לטבע או שיקום של חיות פצועות, והוא כולל תנאים מחמירים להבטחת רווחת החיות. ללא רישיון מתאים, החזקת חיות בר הינה עבירה על החוק.

למידע על אחזקת חיות בר בישראל>

מרחב המחיה של חיות הבר הולך ומצטמצם, ואנו נתקלים בהן יותר ויותר במקומות בלתי צפויים בסביבת המגורים שלנו. לעתים המפגש עם חיות הבר מרגש ומעורר פליאה, אך עלול להתרחש גם מפגש בלתי צפוי ולא נעים.

כאשר יוצאים לטיול בטבע, חשוב לזכור שאנחנו האורחים וחיות הבר הן בביתן. עלינו להתנהג בהתאם ולא לנסות לשנות את התנהגותן, להאכילן במזון שאינו מתאים להן או להרגילן לקרבת בני אדם. התנהגות זו עלולה לגרום להן לצפות למזון מאנשים ואף להפוך אותן לתוקפניות.

חיות בר עלולות להפוך לתלויות אם הן רגילות לקבל מזון מבני אדם. תופעה זו מהווה סכנה מיוחדת כאשר מדובר בחיות טרף כמו זאבים, שועלים ותנים. חיית טרף תלותית, הרואה באדם את מקור מזונה, עלולה להתקרב אליו באופן בלתי צפוי ומסוכן. יתרה מכך, כאשר החיה אינה מקבלת מזון מהאדם היא עשויה להגיב בתוקפנות.

מה לעשות במפגש עם חיית בר:
1. שמרו על מרחק בטוח.
2. אל תנסו ליצור קשר עם החיה או להפחידה.
3. אין לנסות לתפוס, להזיז או לגעת בחיית הבר, מכיוון שזה עלול לסכן אתכם ולהעביר מחלות.
4. אם החיה אינה מהווה סכנה מיידית, הניחו לה להמשיך בדרכה ללא הפרעה.
5. אם החיה גורמת נזק או מסכנת חיים, התקשרו למוקד *3639 של רשות הטבע והגנים להזעקת אנשי מקצוע.
6. אם החיה נראית במצוקה, דווחו גם כן למוקד *3639.

כיצד למנוע מפגשים לא רצויים עם חיות בר
• הימנעו מלהשאיר אשפה או מזון חשופים באזורי מגורים או מטיילים.
• בחניון לילה, סגרו את פחי האשפה ואל תשאירו מזון מחוץ לאוהל.
• למדו להכיר סימני נוכחות של חיות בר כמו עקבות, צניפות וגללים.

זכרו תמיד לכבד את החופש והמרחב הטבעי של חיות הבר, תוך שמירה על בטיחותכם.

מה עושים כשפוגשים חיות בר >

הכירו את חיות הבר שנכנסות ליישובים>

חיות בר שורדות ומתאימות את עצמן בזכות מנגנונים שעוזרים להן להתמודד מול הסכנות.

הדורבנים מפתיעים ויכולים לתקוף בהליכה ברוורס, הסלמנדרה מפרישה חומר רעיל מהעור המרהיב בעל הצבעים העזים, נחשים לא ארסיים מתחזים לארסיים, ופרס על משחק דרמטי אפשר לתת לחוגלה ולפרת משה רבינו.

לעוד בעלי חיים עם דרכים יצירתיות להגן על עצמם, קראו כאן>