נשמור על חיות הבר – נשמור מרחק
19/02/2026קרבה של חיות בר לאדם מזיקה להן וגם לנו
מקומן של חיות הבר בשטחים הטבעיים, הן יודעות לדאוג לעצמן בטבע ולא זקוקות לאדם לצרכי מזון, לינה או יחס. אולם בשנים האחרונות הן מתועדות, בתדירות הולכת וגדלה, בקרבת יישובים ובתוכם וגם בשטחי חקלאות, במפעלים ובבסיסי צבא.
מה אפשר לעשות כדי לשמור מרחק מחיות הבר ולצמצם כניסתן ליישובים:
- נסגור את פחי האשפה.
- לא נשאיר בחוץ מזון זמין לחיות הבית והרחוב.
- נסגור נקודות מים פתוחות בתחומי העיר.
- נאסוף את הפירות שנופלים מעצי הבוסתנים שבחצרות.
- נאסוף פסולת בשטחים ציבוריים ופרטיים.
- נשקה גינות פרטיות בשעות הבוקר.
- נטפל בתעלות ביוב שהזרימה בהן חופשית.
- נוודא שמבני הציבור סגורים.
- נסגור פתחים מתחת לבתים, מפנים גרוטאות, מסלעות וכדומה.
- נגדר גינות ירק פרטיות.
- נדווח לרשויות המקומיות על מטרדים ומפגעים.
האם מותר לפגוע בחיות בר?
בישראל חיות הבר מוגנות בחוק ואסור באיסור חמור לצוד, לפגוע או ללכוד אותן. רשות הטבע והגנים מופקדת על שלומן של חיות הבר מתוקף החוק בישראל והיא פועלת לצמצם את פגיעתן באדם ואת הטרדה הנגרמת לו.
בואו נכיר את חיות הבר שנוטות להיכנס למקומות יישוב ולחפש מזון ומחסה ומה נוכל לעשות כדי לצמצם כניסתן:
זאב
יונק. טורף ממשפחת הכלביים.
האב הקדמון לכל מיני כלבי הבית.
אורך: כ-1 מטר (לא כולל הזנב)
צבע: פרווה אפרפרה-חומה בהירה יותר בצדי הגוף ובגחון.
מזון עיקרי בטבע: צבאים, ארנבות ומכרסמים קטנים.
אזורי מחיה בטבע: בשטחים פתוחים בגליל בגולן ובאזורי המדבר.
סיבות לכניסה ליישובי אדם: שיירי מזון צמחי מהמזבלות וטריפה של מכרסמים או חיות בית קטנות.
הדרך הטובה ביותר למנוע קרבה: סגרו את הפחים היטב, אספו אשפה סביבם, הימנעו מהשארת מזון לחיות בית ברשות הרבים. שמרו על חיות הבית בקרבת הבית.

שועל מצוי
טורף קטן ממשפחת הכלביים.
אורך: כ-60 ס"מ
צבע: חום-אדמדם, חום-בהיר.
מזון עיקרי בטבע: עופות, לטאות, מכרסמים, ביצים, חרקים ופירות.
אזורי מחיה בטבע: שטחים פתוחים, חולות, חורש, מדבר, יער.
סיבות לכניסה ליישובי אדם: שאריות מזון ופסולת אורגנית בתחומי היישוב ובפחים פתוחים.
הדרך הטובה ביותר למנוע קרבה: סגרו את הפחים היטב, אספו אשפה סביבם, הימנעו מהשארת מזון לחיות בית ברשות הרבים.

יעל
יונק. פרסתן גדול, משפחת הפריים.
אורך: נקבה כ- 1 מטר זכר כ- 1.20 מטר
צבע: חום בהיר. אצל הזכרים הפרווה מתכהה עם הגיל.
מזון עיקרי בטבע: צמחוני מובהק. זרעים וחלקי הצמח הירוקים.
אזורי מחיה בטבע: בקרבת מצוקים באזור המדברי.
סיבות לכניסה ליישובי אדם: קרבת היישוב לבית הגידול המצוקי. מזון צמחי, שיירי מזון מפחים ומזבלות, ומים.
הדרך הטובה ביותר למנוע קרבה: סגרו את הפחים היטב, אספו אשפה סביבם, הימנעו מהשארת מזון לחיות בית ברשות הרבים.

דורבן מצוי
מכרסם גדול שעל גופו שערות קשות בצורת דרבנות (מעין קוצים) ארוכים.
אורך: 60—70 ס"מ ויותר
צבע: זכר: חום ושחור; נקבה: שחור ולבן.
מזון עיקרי בטבע: פקעות, עשב, שורשים, ירקות. נוהג להשיג מזונו בחפירה בקרקע.
אזורי מחיה בטבע: חי בשטחים פתוחים ושוכן במחילות.
סיבות לכניסה ליישובי אדם: אתרי מסתור של חללים מתחת למבנים ביישובים משמשים לו אתר משכן מלאכותי.
הדרך הטובה ביותר למנוע קרבה: סגירה של פתחים מתחת לבתים ומבנים עשויה לצמצם פעילותם בחצרות הבתים.

תן זהוב
טורף בינוני ממשפחת הכלביים.
אורך: כ-75 ס"מ
צבע: חום—אפור, חום—זהוב.
מזון עיקרי בטבע: יונקים קטנים ועופות, פגרי בעלי חיים ופירות עסיסיים. מין זה פעיל מאוד
אזורי מחיה בטבע: שטחים חקלאיים ושטחים פתוחים בקרבת יישובי אדם.
סיבות לכניסה ליישובי אדם: שאריות מזון ופסולת אורגנית בתחומי היישוב ובפחים פתוחים.
הדרך הטובה ביותר למנוע קרבה: סגרו את הפחים היטב, אספו אשפה סביבם, הימנעו מהשארת מזון לחיות בית ברשות הרבים.

לפרטים נוספים וסרטון אנימציה, לחצו כאן >>
חזיר בר
יונק. חיית הבר הגדולה בישראל.
אורך: 130-150 ס"מ
צבע: אפור
מזון עיקרי בטבע: אוכל־כול – שורשים, פקעות, בלוטים, גרגירים, זוחלים ופגרים.
אזורי מחיה בטבע: חורשים, יערות ושטחים פתוחים. ביום מסתתר בסבך צומח.
סיבות לכניסה ליישובי אדם: בתחומי יישוב קל יותר להשיג מזון – אם בפחי אשפה ואם בגינות בקרקע רטובה שיש בה שלשולים וחרקים.
הדרך הטובה ביותר למנוע קרבה: אל תשאירו מזון זמין מחוץ לבית וברחוב; ודאו שפחי האשפה סגורים ושאי־אפשר להפוך אותם; השקו את הגינות בשעות הבוקר; ודאו שאין נזילת מים.

גירית מצויה
יונק ממשפחת הסמוריים.
אורך: 80—90 ס"מ
צבע: הגוף אפור, על הפנים פסי אורך בצבע שחור ולבן.
מזון עיקרי בטבע: חרקים ופירות.
אזורי מחיה בטבע: חורשים ושטחים פתוחים.
סיבות לכניסה ליישובי אדם: אתרי מסתור של חללים מתחת למבנים ביישובים משמשים לה אתר משכן מלאכותי,.
הדרך הטובה ביותר למנוע קרבה: סגרו פתחים מתחת לבתים ולמסלעות.

שפן סלעים
יונק. פרסתן קטן הניזון מצומח.
אורך: 30—40 ס"מ
צבע: חום בהיר
מזון עיקרי בטבע: עלים של עצים וצומח עשבוני.
אזורי מחיה בטבע: חי בתוך חללים במערומי סלע. חללי הסלע משמשים לו מסתור ומעניקים לו הגנה, והוא מתרחק מהם עד לטווח כמה עשרות מטרים.
סיבות לכניסה ליישובי אדם: אתרי מסתור שנוצרו במסלעות או במבנים נטושים.
הדרך הטובה ביותר למנוע קרבה: לפנות את המסלעות או לאטום אותן באופן שלא יאפשר שימוש בחללים אלה.

קיפוד מצוי
יונק מסדרת אוכלי החרקים.
אורך: 20—25 ס"מ
צבע: לבן—קרם, חום ושחור.
מזון עיקרי בטבע: חרקים, פרוקי רגליים, חלזונות, שורשים, פירות וירקות.
אזורי מחיה בטבע: שטחים פתוחים באזור הים תיכוני.
סיבות לכניסה ליישובי אדם: מזון זמין, בעיקר מזון לחתולים.
הדרך הטובה ביותר למנוע קרבה: לאסוף את שאריות המזון של חיות הבית ולא להותיר שאריות מזון ללא השגחה.

צבוע
יונק. גדול הטורפים היבשתיים בישראל.
אורך: 130-90 ס"מ (לא כולל זנב)
צבע: פרווה אפרפרה-חומה עם פסים כהים.
מזון עיקרי בטבע: פגרים, בעלי חיים קטנים וכן פירות וירקות.
אזורי מחיה בטבע: שטחים פתוחים בכל הארץ ובמיוחד שטחים סלעיים, המספקים לו מסתור.
סיבות לכניסה ליישובי אדם: מזון זמין ובכלל זה פסולת אורגנית ומזון לחיות בית המפוזר בתחום היישוב.
הדרך הטובה ביותר למנוע קרבה: סגרו את הפחים היטב, אספו אשפה סביבם, הימנעו מהשארת מזון לחיות בית ברשות הרבים.

אנפית בקר
עוף בגודל בינוני
אורך: כ-50 ס"מ ויותר.
צבע: נוצותיה של האנפית לבנות והמקור והרגליים אפורים-צהובים.
מזון עיקרי בטבע: חרקים, אפרוחים, מכרסמים, עכבישים, זוחלים, דו-חיים, חסרי חוליות ואף יונקים קטנים.
אזורי מחיה בטבע: מתקבצות ללינה ועל עצים גבוהים ומקננות בהם.
סיבות לכניסה ליישובי אדם: חורשות של עצים גבוהים המשמשות ללינה ולקינון.
הדרך הטובה ביותר למנוע קרבה: עוד לפני עונת הקינון אם ראיתם התקבצות של אנפיות ביישוב, מהרו לפנות לרשות המקומית כדי שתקדם פעולה להרחקתן טרם עונת הקינון.

דלק הסלעים
טורף קטן ממשפחת הסמוריים.
אורך: 40—60 ס"מ
צבע: חום—ערמוני, על צווארו מעין סינר לבן.
מזון עיקרי בטבע: מכרסמים, עופות, פגרים ופירות.
אזורי מחיה בטבע: חורשים, אזורים סלעיים והרריים.
סיבות לכניסה ליישובי אדם: הדלק נוטה למצוא מקום משכן בעליות גג ובמבנים שאינם בשימוש.
הדרך הטובה ביותר למנוע קרבה: יש לסגור פתחים (למשל של מרתף, עליית גג) ולמנוע גישה אליהם.

יחמור פרסי
אוכל עשב בינוני-גדול.
משקל: זכר-100-110 ק"ג, נקבה כ-70 ק"ג. לזכר קרניים גדולות ומסועפות שנושרות כל שנה סביב פברואר, ומתחילות לצמוח זמן קצר אחר כך. הנקבה ללא קרניים.
צבע: ליחמור פרוות קיץ בצבע חום אדמדם עם נקודות לבנות בצידי הגוף. פרוות חורף בצבע חום אפרפר והנקודות נבלעות בה.
מזון עיקרי בטבע: עלי עצים וצומח עשבוני, בדומה לעיזים.
אזורי מחיה בטבע: חורשים, ושיחיות בעיקר, אך גם באזורי בתה עשבונית.
סיבות לכניסה ליישובי אדם: זמינות מזון צמחי, והיותם בקרבת אזור מחייתם.
הדרך הטובה ביותר למנוע קרבה: אין לנסות להאכיל אותם ולהתקרב אליהם.
היחמור מתאפיין ברמת חשש פחותה מבני אדם. בעונת הייחום (אוגוסט-אוקטובר) אין להתקרב אל הזכרים, שעלולים לא להירתע מאדם, ועלולים אף לגרום לפגיעה.

פרא
מפריט פרסה, ממשפחת הסוסיים.
אורך גופו כ 210 ס"מ, גובהו בכתפיים כ 130 ס"מ, משקלו 160 – 200 ק"ג.
צבע: חום בהיר.
מזון עיקרי בטבע: עשב נמוך.
אזור מחיה: גבעות ורמות מדבריות.
סיבות לכניסה לשטחי חקלאות: שפע עשב טבעי או עלים של גידול חקלאי ומקור מים.
הדרך הטובה ביותר למנוע קרבה: גידור החלקה החקלאית, סגירת מקורות מים זמינים בדגש על שעות הלילה.

כרזת חיות הבר

רשות הטבע והגנים מזכירה לציבור כי יש לשמור מרחק ואין להתקרב לחיות בר, לגעת או להאכיל אותן, גם לא לצורך צילום. במידה ונתקלתם בחיית בר, יש לשמור מרחק ולתת לה להמשיך לדרכה. אם הבחנתם כי החיה פצועה/במצוקה/מהווה איום למטיילים, יש ליצור מיד קשר עם מוקד רשות הטבע והגנים במספר 3639*
אולי יעניין אותך גם
קטגוריות
דפים קשורים






















