חודש שמירת הטבע: חיות בר והאדם
חודש שמירת הטבע: חיות בר והאדם
נשמור על חיות הבר, נשמור מרחק
מאת: מזי מגנאג'י, מנהלת אגף ההסברה ברשות הטבע והגנים
מקומן של חיות הבר בשטחים הטבעיים, הן יודעות לדאוג לעצמן בטבע ולא זקוקות לאדם לצרכי מזון, לינה או יחס. אולם בשנים האחרונות הן מתועדות, בתדירות הולכת וגדלה, בקרבת יישובים ובתוכם וגם בשטחי חקלאות, במפעלים ובבסיסי צבא. קרבה של חיות בר לאדם לא טובה לנו ופוגעת בחיות הבר.
אז מה גורם לחיות הבר להתקרב לאדם ומה הסכנות הטמונות בקרבה זו?
כשאנו משאירים פחי אשפה פתוחים, אוכל ומים לחיות מחמד ללא השגחה, ופסולת ביישובים ובטבע ואפילו מאכילים בכוונה חיות בר – אנחנו פותחים "מסעדות מזון" שמושכות את חיות הבר אלינו. המזון האנושי הזה, שחיית בר לא זקוקה לו אבל הוא קל יותר להשגה, אינו מותאם עבורן והוא גורם להן למחלות ולמוות. חלקן אף מתרגלות לסביבת האדם, מאבדות את הפחד ממנו ומתקרבות אלינו כדי לדרוש את מה שהתרגלו אליו.
חיית בר שהתרגלה לסביבת האדם מביאה לחשש ואי נוחות, מפגעים ומטרדים שבסוף יביאו לפגיעה בחיית הבר עצמה.
לכן חשוב שנפחית את גורמי המשיכה של חיות בר לאדם: נשאיר את הפסולת בפחים סגורים ואת האוכל שלנו לעצמנו.
כבדו את עצמאותן של חיות הבר. צפו בהן ממרחק בטוח ושמרו על סביבה נקייה מאשפה ומזון שעלול למשוך אותן.
זכרו: לשמור מרחק מחיות הבר זה לאהוב אותן ולשמור עליהן באמת!
בחודש מרץ, חודש שמירת הטבע, נבין למה חשוב לשמור מרחק מחיות הבר ואיך אנחנו יכולים לתרום לצמצום המרחק הזה – לטובת חיות הבר ולטובת האדם.
מוזמנים לקרוא, להפיץ ולהשתתף בפעילויות ייחודיות בנושא בגנים הלאומים ושמורות הטבע.
תשובות לשאלות נפוצות
בטיולים ובקמפינג חשוב לזכור שאנחנו אורחים וחיות הבר הן בעלות הבית. לשמירה על דו-קיום בטוח יש לנהוג לפי הכללים הבאים:
- אין להאכיל חיות בר בשום מקום ובשום מצב – האכלה גורמת להן לאבד את החשש הטבעי מבני אדם.
- אין להשאיר שאריות מזון ואשפה בטבע – גם לא בשקיות סגורות. קחו את כל הפסולת עמכם.
- בחניוני לילה – לונו רק בחניונים מורשים, סגרו את פחי האשפה ואל תשאירו מזון מחוץ לאוהל.
- שמרו על מרחק בטוח מחיות בר, גם למטרות צילום.
- במקרה של התקרבות חיית בר, הרחיקו אותה בצעקות ובנפנופי ידיים ודווחו למוקד רשות הטבע והגנים 3639*
נדיר שחיות בר מתקרבות לבני אדם בטבע. הבעיה מתעוררת רק כאשר הן מתרגלות לקבל מזון מבני אדם ומאבדות את חששן הטבעי. במקרה שנתקלתם בחיית בר המתנהגת באופן חריג, דווחו למוקד רשות הטבע והגנים.
היישובים מספקים לחיות הבר מקורות מזון זמינים ומקומות מסתור שקשה להן לעמוד בפניהם. פסולת אורגנית ומזון זמין בפחי אשפה פתוחים, שאריות מזון של חיות בית שהושארו ברחוב, וגם מקומות מסתור מתחת למבנים ומסלעות וגינות מושקות, מושכות חיות בר בחיפוש אחרי מיני חרקים ותולעים.
כתושבים, ניתן לנקוט בפעולות פשוטות לשמירה על "טבע ממרחק בטוח":
- לסגור היטב פחי אשפה ולאסוף אשפה שהתפזרה.
- להימנע מהשארת מזון ומים לחיות בית ברחוב ולאסוף שאריות.
- לסגור פתחים וחללים מתחת למבנים ובמסלעות.
- להשקות גינות בשעות הבוקר ולמנוע נזילות מים.
- במקרה של חזירי בר – להקיף את הבית בגדר קשיחה בגובה של כ-1.2 מטר.
- לדווח לרשות המקומית על הימצאות חיות בר בשטח היישוב.
אל תשכחו שחיות הבר שייכות לטבע ולא ליישובים. התערבות האדם במרחב הטבעי והפיכת מזון למשאב זמין עבורן משנה את התנהגותן ועלולה לפגוע באיזון האקולוגי. רשות הטבע והגנים פועלת בשיתוף עם רשויות מקומיות רבות במסגרת פרויקט "טבע ממרחק בטוח" לקידום דו-קיום בריא בין חיות הבר לאדם.
האכלת חיות בר נראית כמעשה של רחמים, אך למעשה היא פוגעת בהן באופן חמור ועלולה להביא לסבל ואף למוות. הנזקים מתרחשים בכמה רמות:
נזקים ישירים לחיות
כשאתם מאכילים חיות בר, אתם גורמים להן לאבד את העצמאות והכושר הטבעי שלהן. הן מפסיקות לחפש מזון בעצמן.
מזון אנושי אינו מתאים לחיות בר ופוגע בבריאותן: הוא גורם לחסרים תזונתיים, השמנה והחלשת המערכת החיסונית. חיות רגישות למרכיבים כמו תבלינים, שמן וסוכר שפוגעים בעיכול שלהן. בנוסף, הן בולעות שקיות ואריזות שגורמות לחסימות מעיים ועלולות להביא למוות בייסורים.
סכנות בטיחותיות
טורפים כמו זאבים, שועלים ותנים שלומדים שאדם הוא מקור מזון מתחילים להתקרב יותר ויותר. טורף שהתרגל למזון מאדם והתאכזב עלול להתנהג באופן אגרסיבי ובלתי צפוי. כך נוצר סיכון אמיתי לציבור ולחיות עצמן.
השפעות על הטבע
האכלת חיות בר משבשת את האיזון הטבעי: חיות מפסיקות למלא את תפקידן בפיזור זרעים והאבקה, נוצרים ריכוזי אוכלוסייה לא בריאים שמגבירים מחלות, ודפוסי הנדידה הטבעיים נפגעים.
מיתוסים נפוצים שחשוב לדעת
- "חיות יודעות מה טוב להן" – זה לא נכון! חיות לא מבחינות בין מזון מועיל למזון מזיק.
- "חסר להן אוכל בטבע" – טעות! חיות בר מתמחות בקיום עצמאי ומוצאות מזון בטבע.
- "אי אפשר לשנות את ההתנהגות שלהן" – חיות מתרגלות מהר מאוד ומשנות התנהגות.
איך לנהוג נכון?
במקום להאכיל, כבדו את עצמאותן של חיות הבר. צפו בהן ממרחק בטוח ושמרו על סביבה נקייה מאשפה ומזון שעלול למשוך אותן.
שמירה על חיות הבר פירושה לכבד את יכולתן הטבעית להתקיים באופן עצמאי. גם כוונות טובות יכולות לפגוע.
ברוב המקרים, גוזלים ועופרים שנראים "נטושים" אינם נטושים באמת. התערבות שגויה שלנו עלולה לפגוע בסיכויי ההישרדות שלהם בטבע.
גוזלים:
- גוזל – בוקע מהביצה עירום ועיניו עצומות (למשל בולבול, דוכיפת). אם הוא נמצא על הקרקע, חפשו את הקן, הניחו אותו בתוכו והתרחקו. צפו מרחוק עד חצי שעה לוודא שההורים חוזרים.
- פרחון – גוזל מתבגר ומנוצה. אם הוא נמצא על הקרקע, העבירו אותו למקום גבוה וצפו מרחוק לוודא שההורים חוברים אליו.
אפרוחים: - אפרוח – בוקע מהביצה כשהוא מכוסה פלומה ועיניו פקוחות (למשל סיקסק, ברווז). לקינים של עופות דוגרי קרקע הסוואה מצויינת, ומקומם של האפרוחים על הקרקע. רק אם האפרוח נמצא במקום מסוכן, העבירו אותו למקום קרוב ובטוח וצפו עד שחובר להוריו.
אם לא מצאתם את הקן או הקן הרוס: הכינו קן מלאכותי בקופסת נעליים או בתיבה מרופדת בבד ובזרדים והניחו בגובה, בקרבת המקום בו נמצא הגוזל.
עופרי צבאים:
• אל תגעו בעופר כלל! עונת ההמלטה של צבאים מתחילה בחורף ונמשכת עד האביב. הנקבה ממליטה עופר אחד, פקוח עיניים ומכוסה פרווה.
• בימיו הראשונים העופר אינו מסוגל להתלוות לאמו. הוא נשאר במסתור, רובץ על הקרקע ומסתמך על הסוואתו.
• האם ניזונה במרעה ובאה מעת לעת להניק אותו ואז מסתלקת שוב. לעיתים קרובות היא נשארת בקרבת מקום ומשגיחה עליו.
• מטיילים רבים בעלי כוונות טובות אוספים עופרים כדי "להציל" אותם, אך בכך הם חורצים את גורלם. הסיכוי שעופר ישרוד לאחר שנלקח מהטבע נמוך, ובמקרים רבים ייאלץ לגדול בשבייה כל חייו.
מתי כן ליצור קשר עם רשות הטבע והגנים?
אם הגוזל, הפרחון או האפרוח פצוע או שאינו חיוני, הניחו אותו בקופסה עם מצע בד וחורי אוויר במקום שקט.
העבירו לבית החולים לחיות בר בספארי ברמת גן או התקשרו למוקד רשות הטבע והגנים 3639* לסיוע נוסף.
אם העופר פצוע, התקשרו מיד למוקד רשות הטבע והגנים.
חשוב לזכור:
• האכלה או השקיה ללא הדרכה מגורם מקצועי עלולה לגרום לחנק ולמוות בייסורים של הגוזל/אפרוח.
• חשיפה שלא לצורך לבני אדם תגרום להחתמה (התרגלות לבני אדם) ותפגע בכושר ההישרדות בטבע.
• מקומן של חיות הבר הוא בטבע ואחזקתן ללא היתר היא עבירה חמורה.
מחלת הכלבת היא מחלה מסוכנת לבני אדם ולבעלי חיים ומחייבת טיפול מידי. המחלה מועברת על ידי תנים, שועלים וכלבים משוטטים במגע בין חיה נגועה לחיה לא מחוסנת. על מניעת מחלת הכלבת מופקד משרד החקלאות, אך צמצום התפשטותה הוא בידיים של כולנו.
מה גורם להתפשטות המחלה?
הגורם המרכזי להתפשטות הכלבת בחיות בר הוא צפיפות יתר של אוכלוסיות התנים והשועלים כתוצאה מריבוי לא טבעי. ככל שהצפיפות גדולה יותר, כך עולה הסיכוי להעברת המחלה.
הצפיפות נובעת מכמויות גדולות של מזון זמין מפעילות האדם במרבית ימות השנה. המזון הזמין לא רק מאפשר לצאצאים רבים יותר להגיע לבגרות ויוצר אוכלוסיות צפופות, אלא גם מושך חיות בר אל בני אדם וחיות הבית, ובכך מגביר חשיפה מסוכנת לחיות נגועות.
מה אנחנו עושים ברשות?
אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות והרשויות המקומיות. אנחנו שותפים בפרויקט חיסון התנים והשועלים שכולל פיזור פתיונות/טבליות חיסיון לבליעה מכלי טיס ומהקרקע. פעולות אלה חשובות, אך יעילותן מוגבלת ויש לנקוט באמצעים נוספים למניעת צפיפות יתר.
מה אתם יכולים לעשות?
הדבר המרכזי שבו כולנו יכולים להשפיע הוא הפחתת זמינות המזון לחיות הבר ושמירת מרחק בטוח כפי שמפורט בתשובות הקודמות.
גדרו רפתות, דירים, לולים ומפטמות. כמו כן, הגנו על אתרי הטמנת פסולת ומרכזי מזון באמצעות גידור מתאים.
הגנה על חיות המחמד
חסנו כלבים נגד כלבת זוהי חובה חוקית. אל תניחו לחיות המחמד לשוטט לבדן ובטיולים הקפידו שהכלב יהיה קשור. חיסון חיות הבית והמשק הוא באחריות בעליהן.
מה לעשות במקרה של נשיכה?
בכל מקרה של נשיכה שטפו את האזור בהרבה מים ובסבון, פנו מיד לטיפול רפואי ודווחו למשרד הבריאות.
לחיות מחמד ואירועים עירוניים פנו לשירות הווטרינרי של העירייה או המועצה.
לחיות בר או חיות בר תוקפניות דווחו מיד לרשות הטבע והגנים בטלפון 3639*
הנחיות ועמוד הסברה למניעת התפשטות כלבת>>
כתבות וחדשות
