תחנה מס' 7 – טחנת הקמח מטרוף Station 7 – Matroof Flour Mill

שמורת טבע בניאס BANIAS Trip talk

 

Scroll down for English text 👇🏼👇🏽

 

 

גבר:      הופה, הגענו לאזור הנוחות שלי!

אישה:   חשבתי שאתה מרגיש די נוח בכל מקום פה במעיינות.

גבר:      אה… התכוונתי מטאפורית, אנחנו נמצאים בטחנת קמח משוכללת למדי!

אישה:   לי זה נראה כמו מבנה ישן מאוד

גבר:      הכל יחסי! טחנות קמח הן המצאה של התרבות ההלניסטית והתגלו לראשונה ביוון.

אישה:   אבל זו טחנת קמח מהתקופה העות'מנית לא?

גבר:      אני שומע פה טון מתנשא?

אישה:   חלילה!

גבר:      כן כן, בנו אותה העות'מנים, אבל אני מדבר על הטכנולוגיה! את הטכנולוגיה המציאו היוונים. עד שנות ה-40 של המאה ה-20 היא שירתה את תושבי הכפרים מסעדה ועין קיניא.

אישה:   עד שנות ה-40 הא? מה שנקרא – סוס מנצח לא מחליפים!

גבר:      את יודעת שאני למדתי הנדסת מכונות.

אישה:   מה אתה אומר!

גבר:      בפרויקט הגמר שלי בניתי מודל של טחנת קמח. שימי לב: הטחנה מופעלת בכוח מים שמובלים באמה מערוץ הנחל ונופלים מארובה גבוהה. לחץ המים ביציאה מהארובה מניע גלגל כפות שמותקן תחת רצפת הטחנה, וגלגל הכפות קשור בציר אל אבן הריחיים העליונה, שבמפלס הטחנה עצמה.

אישה:   אבל איך משתמשים בה? תאיר את עינינו!

גבר:      אני ממש מגיע לזה! איכר בא ושופך את שק הגרעינים שלו לארגז עץ שתלוי מעל אבני הריחיים. עם תנועת אבני הריחיים הארגז נרעד ומשחרר את גרעיני החיטה אל הרווח שבין האבנים, ואבני הריחיים המסתובבות טוחנות את גרעיני החיטה והופכות אותם לקמח. הקמח נאסף בשולי אבני הטחינה.

אישה:   הממ.. ומה קורה כשאין נהר בסביבה?

גבר:      לאנשים היו אבני ריחיים ביתיות, אך כדי לסובב אותן נדרש עמל רב…

אישה:   תיזהר על הגב שלך! אני מניחה שבעבר היה כאן תור ארוך בכניסה לטחנת הקמח, ובינתיים היו האיכרים יושבים כאן עם חברים מהכפרים השכנים ומתעדכנים בחדשות וברכילויות.

גבר:      בוודאי! בתקופה ההיא קמח היה בסיס התזונה. כולם היו זקוקים לטחנת הקמח הקרובה אליהם ולכן הטוחן היה תמיד אחד מעשירי הכפר.

אישה:   רוצה לשמוע אגדה? בוא נתיישב בחוץ ונפעיל את התחנה הבאה.

פישוט לשוני

 

תחנה מס' 7 – טחנת הקמח

טחנת הקמח שלפניכם, היא מתקן קדום בו טחנו גרעיני חיטה עד שהפכו לקמח.

את הטחנה בנו העות'מנים, כלומר התורכים לפני מאות שנים.

לא תאמינו אבל עד לפני 80 שנה, תושבי הכפרים מסעדה ועין קיניא, עוד המשיכו להשתמש בטחנת הקמח הזו.

אם אתם סקרנים לגלות איך פעלה הטחנה, עמדו בשקט והקשיבו לרחש שסביבכם.

נכון מאוד, זרימת מי הנחל היא שהפעילה את הטחנה.

טחנת קמח פועלת בכוח המים. ומים אתם כבר ראיתם ושמעתם, יש פה והרבה!

בעזרת תעלה בנויה הובילו את מי הנחל לגג מבנה הטחנה.

מהגג נפלו המים דרך ערובה מיוחדת שירדה לתוך המבנה.

המים יצאו מהארובה בכוח שדחף גלגל שנקרא  – גלגל כפות.

גלגל הכפות הוא כמו המנוע של הטחנה.

כשהגלגל מסתובב הוא מפעיל אבני ריחיים.

התפקיד של אבני הריחיים הוא לטחון את גרעיני החיטה עד שהם הופכים לקמח.

אם תסתכלו בציור שעל השלט, תוכלו לראות את כל החלקים של טחנת הקמח.

בתקופה ההיא, כמו גם היום, קמח היה מזון בסיסי וחשוב ולכן הטוחן היה אחד מעשירי הכפר.

רוצים לשמוע אגדה על טוחן הכפר?

הכוונה: בואו נשב בחוץ ונפעיל את התחנה הבאה.

 

Station 7 – Matroof Flour Mill

Man: Well, now we’re in my comfort zone!

WOMAN: I thought you feel pretty comfortable anywhere here at the springs.

MAN: Ah…I meant metaphorically. We’re at quite a sophisticated flour mill!

WOMAN: It looks to me like a very old structure.

MAN: Everything’s relative! Flour mills are an invention of the Hellenistic culture and were first discovered in Greece.

WOMAN: But this is a flour mill from the Ottoman period, isn’t it?

MAN: Do I detect a patronizing tone?

WOMAN: Perish the thought!

MAN: Yes, yes, the Ottomans built it, but I’m talking about the technology! The Greeks invented the technology. Until the 1940s, the mill served the villagers from Mas’adeh and Ein Keenya.

WOMAN: Until the 1940s, eh? That’s what they say – don’t change horses in midstream!

MAN: You know that I studied machinery engineering.

WOMAN: No kidding!

MAN: For my final project I built a model of a flour mill. Pay attention: The mill is operated by the force of the water brought via a channel from the stream, and it falls through a high chimney. The pressure of the water when it comes out of the chimney moves the paddlewheel under the floor of the mill, and the paddlewheel is connected by a pole to the upper millstone, which is at the level of the mill itself.

WOMAN: But how do they use it? Enlighten me!

MAN: I was just getting to that! A farmer comes and pours his sack of grain into the wooden hopper hanging above the millstones. As the stones move, the hopper shakes and releases the kernels of wheat into the space between the stones. The revolving millstones grind the grain and turn it into flour. The flour collects on the edges of the millstones.

WOMAN: Hmmm…and what happens when there’s no river around?

MAN: People had domestic millstones, but it took a lot of work to turn them…

WOMAN: Be careful of your back! I suppose that there used to be a long line at the entrance to the mill, and meanwhile the farmers would sit here with their friends from neighboring villages and exchange the latest news and gossip.

MAN: Of course! During that time, flour was the basis of nutrition. Everyone needed the closest flour mill and so the miller was always one of the richest people in the village.

WOMAN: Would you like to hear a legend? Let’s sit outside and listen to the next station.