תחנה מס' 8 – רחבת טחנת הקמח Station 8 – The Flour Mill Square

• 🎧 להאזנה, לחצו כאן >>

• 🎧 להאזנה מונגשת בעברית, לחצו כאן >>

• 🎧 For listening, press here >>

Scroll down for English text 👇🏼👇🏽

גבר:      וזהו! טכנולוגיה היא דבר מרתק!

אישה:   ששש! האגדה מתחילה!

מספר :  לאיכר עני מרוד הייתה בת יפיפייה והוא אהב אותה מאוד. את כל פרנסתם הפיקו משדה חיטה אחד קטן, ובכל שנה הוא קצר את תבואתו והביא את החיטה לטחינה בטחנת הקמח. הטוחן בעל הטחנה היה אדם זקן ולא נחמד. במשך השנים צבר האיכר חוב גדול אצל הטוחן. יום אחד, כשבא האיכר לטחנת הקמח, אמר לו הטוחן שלא יוותר לו עוד על חובו, אלא אם כן ייתן לו את בתו היפה לאישה. האיכר סירב, אך לבסוף הגיעו השניים לידי הסכמה: הם יעשו הגרלה. אם האיכר יזכה בהגרלה בתו לא תינשא לטוחן, כל חובותיו יימחקו והוא יטחן חיטה בחינם אצל הטוחן כל ימי חייו.

ואם הטוחן יזכה בהגרלה הוא ייקח את בת האיכר לאישה ויקבל גם את כל רכושו הדל של האיכר. ואיך תיעשה ההגרלה? הטוחן יכניס שתי אבנים לְשק: אבן שחורה ואבן לבנה. בת האיכר תוציא אבן אחת בעיניים עצומות. אם היא תוציא את האבן השחורה הטוחן יזכה בהגרלה, ואם היא תוציא את האבן הלבנה האיכר יזכה. ביום שלפני ההגרלה, חזר האיכר לביתו, ולו ולבתו נודע שהטוחן מבעוד מועד, הכניס לשק שתי אבנים שחורות. האיכר ובתו דאגו מאוד. כל הלילה ישבו וחשבו מה יעשו, ובבוקר הגתה בת האיכר רעיון.

ביום ההגרלה הגורלית באו לטחנת הקמח רבים מבני הכפר. הטוחן הושיט את השק לבת האיכר. היא הוציאה אבן אחת מהשק, בחנה אותה, עשתה עצמה מתעלפת ותוך כדי שהיא עושה כך, זרקה את האבן לנחל. מכיוון שלא ניתן היה למצוא את האבן שזרקה, בדקו בני הכפר איזו אבן נשארה בשק. מובן שבשק נשארה אבן שחורה, ולכן הסיקו בני הכפר שבת האיכר שלפה את האבן הלבנה. כך נלכד הטוחן ברשת שטווה לאיכר. הוא רתח מזעם, אך לא יכול היה לעשות דבר. בת האיכר ניצלה מן ההבטחה שתינשא לו, והאיכר נפטר מחובותיו והמשיך לטחון את החיטה שלו אצל הטוחן חינם אין כסף.

אישה:   סיפור טוב. אבל אני לא בטוחה אם אני אוהבת סופים טובים.

גבר:      בגלל זה את מכורה לסדרות.

גבר:      הכוונה: נמשיך בשביל הפונה ימינה עד שנגיע למדרגות. לידן נראית בריכת אבן קטנה ועמודי גרניט שרועים על הקרקע.

פישוט לשוני

תחנה מס' 8 – האגדה על בת האיכר

בואו והקשיבו לסיפור על בת הטוחן. ואל תדאגו, כמו כל אגדה גם לסיפור שלנו יש סוף טוב!

היו היה איכר עני.

לאיכר הייתה בת יפיפייה והוא אהב אותה מאוד.

יום יום יצא לשדה החיטה ועבד קשה, כדי שיהיה לביתו ולו מה לאכול.

בכל שנה הביא האיכר את גרעיני החיטה לטחנת הקמח.

בטחנת הקמח טוחנים את הגרעינים עד שהם הופכים לקמח.

לא תמיד היה לאיכר כסף לשלם לטוחן.

יום אחד אמר לו הטוחן:

"אם אין לך כסף לשלם עבור הקמח, תן לי משהו אחר".

"מה אוכל לתת לך?" שאל האיכר.

"תן לי את ביתך היפה לאישה". ענה הטוחן.

האיכר נבהל "את ביתי לאישה? לא ולא!"

"אם כך" כעס הטוחן "לא תוכל לטחון את גרעיני החיטה אצלי בטחנה וביתך היפה תישאר רעבה".

האיכר חשב וחשב ולבסוף הציע לטוחן לעשות הגרלה,  וכך אמר לו:

"אתה, תכניס שתי אבנים לְשק: אבן שחורה ואבן לבנה.

ביתי תוציא אבן אחת בעיניים עצומות.

אם היא תוציא את האבן השחורה אתה תזכה ותקבל את ביתי לאישה.

אם היא תוציא אבן לבנה אני אזכה. בתי לא תינשא לך, ואוכל לטחון חיטה בחינם כל ימי חיי".

הטוחן הסכים להצעה.

הוא חיכה שהאיכר יחזור לביתו ורק אז הכניס לשק שתי אבנים.

בגלל שהיה איש רע ושקרן, שתי האבנים שהכניס לשק היו בצבע שחור.

כל הלילה רקד ושר בקולי קולות:

"מכל צד, לפנים ואחור

שתי האבנים בצבע שחור

אני אנצח בהגרלה

ובת האיכר תהיה לי כלה".

האיכר וביתו שמעו את השירה של הטוחן ודאגו.

למחרת הגיעו כל בני הכפר לראות את ההגרלה.

בת האיכר החכמה הוציאה אבן מתוך השק והחביאה אותה בתוך כף ידה.

היא הציצה לראות מהו צבע האבן, אך לא גילתה לאף אחד.

מיד זרקה את האבן לנחל ועשתה את עצמה מתעלפת.

כולם היו סקרנים ובקשו לדעת מה היה הצבע של האבן שהוציאה.

האבן שקעה עמוק בנחל ובני הכפר לא יכלו לראות את הצבע שלה.

מה עשו? בדקו את הצבע של האבן שנשארה בשק.

ומה מצאו? כמובן, אבן שחורה.

אם כך, הם חשבו, האבן שהוציאה בת האיכר הייתה בוודאי לבנה.

הטוחן הרע והשקרן לא יכול היה לעשות דבר.

בת האיכר לא נישאה לו והאיכר טחן חיטה בחינם כל ימי חייו.

הבטחתי סיפור עם סוף טוב וקיימתי.

עכשיו כשאנחנו רגועים שהטובים ניצחו נוכל להמשיך לטייל.

הכוונה: נמשיך בשביל הפונה ימינה עד שנגיע למדרגות. ליד המדרגות נראית בריכת אבן קטנה ועמודים מאבן ששמה גרניט שוכבים על האדמה.

Station 8 – The Flour Mill Square

MAN: And there you have it! Technology is an amazing thing!

WOMAN: Shhh! The legend is starting!

NARATOR: A poor, downtrodden farmer had a beautiful daughter whom he loved very much. They made their entire living from one small wheat field, and every year he would harvest his wheat and bring it to the flour mill to be ground. The miller who owned the mill, was a mean old man. Over the years, the farmer fell deeper and deeper into debt to the miller. One day, when the farmer came to the mill, the miller told him he would not forgive his debt unless he gave his beautiful daughter to the miller to marry. The farmer refused, but the two men finally reached an agreement: They would cast lots: If the farmer won, his daughter would not marry the miller, all his debts would be forgiven and he could mill his grain for free for the rest of his life.

                If the miller won, he would marry the farmer’s daughter and take ownership of all the farmer’s meager possessions. And how would the lots be cast? The miller would put two stones in a sack – a black stone and a white stone. The farmer’s daughter would take out one stone with her eyes shut. If she took out the black stone, the miller would win, and if she took out the white stone, the farmer would win. The day before the contest, the farmer returned to his home, and he and his daughter learned just in time that the miller had placed two black stones in the sack. The farmer and his daughter were very worried. All night long they sat and wondered what to do, and in the morning, the farmer’s daughter had an idea.

                On the day of the contest, many villagers came to the mill. The miller handed the sack to the farmer’s daughter. She took one stone out of the sack, looked at it, and pretended she was fainting. At that very same moment, she tossed the stone into the stream. Because the stone she had thrown could not be found, the villagers looked into the sack to see what stone remained. Of course, they found that the remaining stone was black, and they concluded that the farmer’s daughter had taken out the white stone. And that’s how the Miller was trapped in a web he himself had woven. He burned with anger, but he could do nothing. The farmer’s daughter was saved from the promise to marry the miller, and the farmer was saved from his debts and continued to mill his grain for free at the mill.

WOMAN: A good story. But I’m not sure I like happy endings.

MAN: That’s why you binge-watch series.

MAN: Direction: Continue on the trail that turns right until you arrive at a staircase. Next to it you’ll see a small stone pool and granite columns lying on the ground.