גלית גדולה: תעלומה גדולה

מסתבר ש"ריק" הוא עניין יחסי. בית הגידול העיקרי לאורך חופי ישראל הוא קרקעית ים חולית, שלמראית עין נראה ריק מחיים. מסיבה זו, במרוצת השנים הוא פחות נסקר בהשוואה לבתי הגידול הסלעיים, העשירים ושוקקי החיים.

עם הקצב הגובר של פיתוח החופים והבנת החשיבות של הסביבה הימית, נערכו בשנים האחרונות סקרים נרחבים באזור החולי. כך, במפתיע, התגלו לאורך חופי ישראל מרבדים נרחבים של עשב הים ממין גלית גדולה (Cymodocea nodosa).

עשבי ים הם צמחים עילאיים שהתפתחו מחוץ למים וחזרו למצולות. בשונה מאצות, הם משלימים מחזור חיים צמחי שלם מתחת למים, הכולל נביטה בקרקעית הים ואף גידול פרחים ופיזור זרעים לזרמי המים.

צילם אורי אפנר

גלית לא באמת נעלמה

בדרך כלל, הגלית הגדולה גדלה בבתי גידול חוליים שקטים ורדודים כגון מפרצים סגורים, לגונות ומאחורי שוברי גלים, אשר מגינים עליה מגלים ומפגעי מזג אוויר. היא נפוצה לאורך רוב חופי הים התיכון וגם בחלק מהחופים המערביים של האוקיינוס האטלנטי, אך נוכחותה הייתה תעלומה. אמנם מוזכר בספרות שהם נמצאים בחוף הים התיכון הישראלי (האזור המזרחי ביותר של הים התיכון), אך מאז 1998 לא היה תיעוד מדעי של המין, והוא נחשב כנעלם מאזורנו.

ההפתעה הגדולה היתה נעוצה לא  רק בהופעת המין לחופי ישראל, אלא גם בשכיחות התופעה. התגלה שבמקרים מסוימים, המרבדים שמין זה יוצר רחבים מ-3 ק"מ, ומתפרסים לאורך חופי הארץ. למרות שהגלית הגדולה מעדיפה מים שקטים ומוגנים, המרבדים לחופינו נמצאו רק בים הפתוח – ועמוקים משאר המרבדים שתועדו בכלל הים התיכון.

נשאלת השאלה, מדוע ישנה חשיבות כה רבה  להימצאות מרבדי עשב הים בחוף הישראלי? הסיבה היא כי בעולם המושפע משינוי אקלים הולך וגובר, קיבוע פחמן בים הוא גורם מווסת משמעותי, ומרבדי עשבי הים הם אחד ממקבעי הפחמן העיקריים. בנוסף, מרבד העשב שנוצר על-ידי הגלית הגדולה מונע את היסחפות החול בקרקעית הים, משמש כבית גידול ייחודי וכאזור אומנה (בית גידול לפרטים צעירים) למינים רבים של דגים, חסרי חוליות וצבי ים.

צפו בסרטון שצילם אורי אפנר, מרבדי העשב שיוצרת הגלית הגדולה בישראל:

נדחקה אל המעמקים?

בעידן שבו פיתוח התשתיות הימיות מצוי בעיצומו, הגלית הגדולה חשופה לפגיעה הנובעת מהשפעת האדם – אם בנזק פיזי ואם בהרחפת חול מהקרקעית אשר מעכיר את מי הים ומונע את חדירת קרני השמש אל העשב. האזורים שבהם תועדו המרבדים נמצאים ברובם מחוץ לגבולות שמורות הטבע הימיות ולכן בית הגידול הייחודי שהם יוצרים חשוף לפגיעות אלו.

מצב מרבדי הגלית הגדולה בחופי ישראל טומן בחובו עוד תעלומות רבות. הראשונה, מדוע הגלית הגדולה גדלה בים הפתוח בעומק ואינה גדלה בסמיכות לחוף כמו שתוארה בעבר בארץ ובשאר הים התיכון? האם נדחקה לעומק או שתמיד הייתה נוכחת שם? ואם העמיקה, מדוע? האם בעקבות השפעות האדם, שינויי האקלים או סיבה אחרת?

המין יוצר מרבדים נרחבים לאורך המצע החולי ואינו נכלל בשטחים המוגנים בחסות השמורות הימיות ולכן אינו מוגן מפגיעה. אנו מקווים שבעתיד, תעלומות אלו ייפתרו ומרבדי העשב שיוצרת הגלית הגדולה יכללו בשטח שמורות הטבע הימיות..

***

אורי אפנר הצטרף ב-2024 לצוות האקולוגיה הימית של רשות הטבע והגנים, בראשותה של ד"ר רותי יהל. במהלך התואר השני שלו במעבדת יונתן בלמקר, אוניברסיטת תל אביב, סקר יחד עם עמיתים את בתי הגידול הרכים (החוליים) לאורך קו החוף הישראלי. להפתעת הצוות, הם נתקלו בעשב הים מהמין גלית גדולה והתחילו למפות את המרבדים שהוא יוצר לאורך הארץ.