תחנה 7: תצפית למזרח

להאזנה לחצו כאן >>

   להאזנה מונגשת בעברית, לחצו כאן >>

מדריך: מכאן אפשר ממש לתצפת מזרחה על הטבע, לקחת נשימה עמוקה… ו…

שומר:   הופ הופ הופ! שים לב מה מצאתי כאן, ידידי.

שומר:   קוץ של דורבן! עוד סיבה מדוע אנחנו לא מכניסים לכאן בני אדם לאחר שעות הפעילות! אתה ידעת שהדורבן חי בתא משפחתי? שברגע שהדורבן פוגש את בת הזוג שלו – הוא יהיה אתה… כל החיים?!

מדריך:  (נאנח) אני מכיר את זה…

שומר:   מהרגע שהם מסיימים לבנות לעצמם את המאורה, הם יישארו בזוגיות עד אין קץ.

מדריך:  כן… אז מה אמרת על שעות הפעילות?

שומר:   כן! מחוץ לשעות הפעילות, |||| כלומר בשעות הלילה, בעלי החיים פעילי הלילה שומעים שבני האדם כבר עזבו, והם יוצאים החוצה. בלילה נשמעות כאן יללות של תנים, או צעדי שועל שמחפש לו דבר מה לאכול…

מדריך:  אותו הגן – אבל עולם אחר לגמרי.

שומר:   ואנחנו לא רוצים להפריע לבעלי החיים האלה. [בקשר: הקבוצה מתודרכת לגבי שעות הפעילות, עבור]

מדריך:  חלילה!

שומר:   דרך אגב, יכול להיות שבסיור שלכם תבחינו בצבי רץ בשטח או אולי אפילו בעופר קטן.

מדריך:  הצבי חי בעדר, כך שאולי תראו יותר מאחד, אח… הצבי הארץ ישראלי. איזה בעל חיים! איזו עוצמה! אחד מסמליה של ישראל. בתנך מוזכרת ישראל כארץ הצבי.

שומר:   רגע, אתה מפליג לך בהדרכות אבל חשוב להגיד, לפעמים מבחינים בעופר קטן וחושבים שאמו נטשה אותו.

מדריך:  טעות נפוצה

שומר:   אז תדעו שכנראה אמו מתצפתת עליו ממרחק, כך שאם במקרה תראו עופר כזה, אין להתקרב אליו, וכמובן שלא להאכיל או לגעת בו.

מדריך:  הניחו לעופר. הוא בעל חיים שמצוי בסכנת הכחדה.

שומר:   הניחו גם לצבים. אם תסתכלו היטב מטה, תבחינו בלא מעט מהם. הצבים כאן אוהבים שטחים פתוחים, חשופים לשמש, עם צמחייה נמוכה. הצב אוהב אזורים חמים, יבשים עם מעט צל. האדמה כאן גם סלעית וגם מתפוררת וזה מאפשר לצב לחפור מחילות רדודות או להסתתר מתחת לאבנים אם הוא רוצה.

מדריך:  בעונות האביב והקיץ יש לו כאן מזון בשפע. פעם ראיתי אותו אוכל חרק. זה היה פראי. בעונות הקיץ הם מחפשים בני זוג, והנקבות מטילות ביצים. בקיצור – לא משעמם להם כאן.

הכוונה: זה הרגע להיפרד מהספסל הנוח, ולגשת אל פסלי הקשתים שבהמשך השביל.

טקסט נגיש

תחנה 7: ספסלי התצפית – הטבע ובעלי החיים

גיא:      התיישבו על הספסל. זה מקום טוב לקחת בו נשימה עמוקה,
להסתכל לכיוון מזרח, ולהרגיש את השקט של הטבע שמסביב.

יעל:      כל כך שקט כאן.

גיא:      עכשיו מאוד רגוע ושקט כאן. בסוף היום, כשמתחיל להחשיך, הגן הלאומי נסגר ואסור להיות כאן. כשאנחנו הולכים, באות חיות הבר. חלקן מגיעות לכאן רק בלילה, בחושך. אם יהיו כאן אנשים, החיות יפחדו לבוא ויברחו. הן מפחדות מאנשים, אפילו מילדים.
בלילה, כשמחשיך, ובני האדם הולכים הביתה,  בעלי החיים יוצאים מהמחילות, מהשיחים ומבין הסלעים, ובאים לכאן כדי לחפש אוכל: צמחים, זרעים ואולי גם חרקים – ככה זה בטבע.
בואו נסתכל יחד על האדמה, לפעמים אפשר למצוא על האדמה רמז שילמד אותנו איזה בעל חיים היה כאן. אם למשל נמצא נוצה שחורה גדולה, תוכלו לנחש למי היא שייכת?

יעל :     אני חושבת שלעורב יש נוצות שחורות, והוא גם גדול.

גיא:      נכון מאוד! ביום יש כאן ציפורים וגם עורבים, אבל בלילה לפעמים מגיעים לבקר כאן גם שועלים ודורבנים… אתם מכירים את הדורבן, כן? חיה עם קוצים ארוכים בצבע שחור ולבן. לפעמים אפשר למצוא את הקוצים של הדורבן על האדמה במהלך הטיול. אם תלכו ותסתכלו, אולי תוכלו לגלות בעצמכם אילו בעלי חיים נמצאים כאן…

יעל:      ראיתי קודם נמלים וגם פרפר…

גיא:      מצוין. הפרפרים אוהבים להיות כאן, הם מחפשים פרחים כדי לשתות מהם צוף.

יעל:      היי! וואו….. אני לא מאמינה! בואו תראו….מצאתי צב יבשה קטן מטייל על האדמה בין הצמחים.

גיא:      איזה כיף שראינו צב. לא תמיד רואים צבים בטיול. כאן, בתל לכיש, יש הרבה צבים אבל לא תמיד רואים אותם.

הצבים אוהבים שטח פתוח, שמש, קצת צל,
והרבה אבנים להסתתר לידן או מתחתיהן. לכן הם אוהבים מאוד את תל לכיש

אם במהלך הטיול תראו חיות בר, אל תשכחו שאסור להפריע להן, ואסור לגעת בהן, ובטח שאסור לתת להן אוכל.

הכוונה: זה הזמן לקום מהספסל הנוח ולהמשיך ללכת על השביל אל התחנה האחרונה בסיור שלנו – שנמצאת ליד פסלי הקשתים. היי, אולי בדרך אפילו תגלו צב קטן. אם תראו צב, זכרו, לא ניגע בו ולא נפריע לו.