תחנה 8: פסל הקשתים

מדריך קולי – TripTalk בתל לכיש

להאזנה לחצו כאן >>

 

פיקטוגרמה שפה פשוטה י   להאזנה מונגשת בעברית, לחצו כאן >>

 


 

מדריך:  פסל הקשתים שאתם רואים עומד על החלק הגבוה ביותר של הסוללה. ראיתם אותה כשטיפסתם על הגשר בתחילת הסיור. זוהי סוללת המצור הקדומה בעולם. מהי סוללת מצור?

יומנה של נעמי:  "הם ערמו אדמה ואבנים במשך ימים ולילות, עד שיצרו את הסוללה הזו. הם דאגו שהיא תהיה מספיק רחבה, הרצינות שבה הם התייחסו לפלישה הייתה… קצת מפחידה אפשר רק לדמיין את כלי המצור שהם יכולים להעלות עכשיו לכיוון חומות העיר".

מדריך:  לכיש הייתה מוקפת חומה, והאשורים הטילו עליה מצור. זאת אומרת, מנעו את הכניסה והיציאה מהעיר עד שיאזלו בה המים והמזון, והתושבים ייכנעו. בינתיים, בזמן המצור הם בנו סוללת מתקפה שעליה יוכלו לעלות כדי לעבור את החומה. את הסוללה הם בנו על החלק של המדרון שהיה מתון יחסית. בסיס הסוללה היה כ-70 מטרים, והיא התנשאה לגובה של 16 מטר. ממש בגובה של בניין בן 4 קומות!

כשסיימו לבנות את הסוללה הם הסיעו עליה אילי ניגוח שפרצו את החומות, וכך יכלו לפלוש אל תוך העיר. בסרט שראיתם בתחילת הסיור, נראים חמישה אילי ניגוח ניצבים זה לצד זה על ראש הסוללה. זאת אומרת שהיא הייתה רחבה גם בחלק העליון שלה.

יומנה של נעמי:  "ואם זה לא הספיק, את שכבת האבנים העליונה הם ציפו בטיט כדי שיוכלו להסיע עליה בקלות את כלי המלחמה שלהם."

מדריך:  פסל הקשתים שאתם רואים לקוח מהתבליט שראיתם בתחילת הסיור! הפסל ניצב בדיוק בנקודה שבה הצבא האשורי ניפץ את החומה ופרץ אל העיר. תושבי העיר בנו סוללה נגדית – סוללת הגנה שנתנה להם יתרון גובה על פני האשורים.

יומנה של נעמי:  כאשר זיהינו את המקום שבו האשורים יוצרים את סוללת המצור, לא נשארנו אדישים, מיד ניתנה הוראה לתושבי העיר לפנות את הבתים שצמודים לחומה. הגברים החזקים נקראו לשפוך עפר ואבני גיר מהצד הפנימי של החומה, עד שנוצרה סוללה שממנה יכלו חיילי העיר לתקוף את חיילי הצבא האשורי שבאו מנגד.

מדריך:  תושבי העיר לכיש ניסו להגן על עירם וניהלו מול האשורים  קרב פנים אל פנים.

מדריך:  אמנם לוחמי לכיש היהודים הפסידו בקרב, אבל ניהלו קרב גבורה של מעטים מול רבים. הם השיבו אש כנגד הצבא האשורי הגדול. ולמרות שהעיר נחרבה, היא קמה ולבלבה עוד מספר פעמים בעתיד! העיר קמה ונושבה מחדש, ועדות לכך היא מושב לכיש של היום.

מדריך:  כאן מסתיים סיורנו. שמחנו לארח אתכם היום בגן לאומי תל לכיש.

יומנה של נעמי:  המקום התוסס והשוקק שלנו!

מדריך: נשמח לראותכם שוב בקרוב באתרים נוספים של רשות הטבע והגנים.


טקסט נגיש

תחנה 8: פסל הקשתים

גיא:      הגענו אל התחנה האחרונה בסיור.
תראו את הפסל של הלוחמים שמחזיקים חץ וקשת. הם נקראים קשתים, הקשתים עומדים במקום גבוה ומתכוננים לירות חצים. הם עומדים על גבעה. את הגבעה הזו בנו מי שרצו להיכנס ללכיש העתיקה בזמן המלחמה. לגבעה הזו קוראים סוללה..

את הסוללה ראיתם כבר בתחילת הסיור, כשטיפסתם על הגשר – זוכרים?
זאת אותה סוללה שמופיעה גם בסרט שראיתם. אנחנו קוראים לסוללה הזו סוללת מצור.

סוללת מצור היא גבעה גבוהה שבני אדם בנו כדי לעבור את החומה של העיר ולהיכנס לתוכה.

יעל:      מי בנה את סוללת המצור?

גיא:      החיילים האשורים שנלחמו נגד לכיש העתיקה,

הם לא יכלו להיכנס אל העיר בגלל החומות הגבוהות שהקיפו אותה.

מה הם עשו? הם עשו ערימה של אבנים, חול ואדמה, ועלו עליה עם כלי המלחמה עד לקצה הגבוה של החומה.

יעל:      אז בעצם… הם בנו “הר קטן” כדי לטפס אל העיר?

גיא:      בדיוק. ובזמן שהחיילים האשורים בנו את סוללת המצור, הם שלחו חיילים להקיף את העיר ולא נתנו לתושבים של לכיש העתיקה לצאת ולהיכנס. קוראים לזה מצור.

אתם יכולים להסתכל מטה, וממש לדמיין את האשורים עובדים:

סוחבים אבנים, חול ואדמה, ובונים הר קטן שהגיע עד לקצה של החומה. ממש עד איפה שאתם עומדים עכשיו. וממש כאן, ליד פסל הקשתים  הם פרצו את החומה ונכנסו אל העיר בכוח. הם לא נכנסו דרך השער.

יעל:      איזה פסל מרשים! אלה קשתים נכון? אני יודע מה הוא קשת! קשת, הוא לוחם שיורה בחץ וקשת. נסו לעמוד ליד הקשת ולהתכונן לירות חץ בקשת. איך זה מרגיש? זה זמן טוב לבקש שיצלמו אתכם למזכרת מטיול בתל לכיש.

גיא:      למרות כל זה, אני חושב שהסוף של לכיש הוא סוף טוב,

כי אחרי הקרב הקשה עם האשורים, במשך שנים רבות אנשים חזרו לכאן
והמשיכו לגור במקום הזה.

ומה קורה כאן היום? הסתכלו על היישוב הקרוב ביותר, זהו מושב לכיש.
מושב לכיש ממשיך את הסיפור של העיר העתיקה שהייתה כאן.

לפני כ־2,700 שנה חיו כאן אנשים.
וגם היום חיים כאן אנשים.
הם חיים כמעט באותו המקום (שימו לב שהמושב לא נבנה על התל, אלא לידו),
ורואים את אותו נוף.

סיום:     כאן מסתיים הסיור שלנו תודה שטיילתם אתנו היום בגן לאומי תל לכיש,

נשמח לראות אתכם שוב בקרוב באתרים נוספים של רשות הטבע והגנים.