פרפרים בישראל

כמה מיני פרפרי יום חיים בישראל ומה מצבם?

בישראל מוכרים כיום 156 מיני פרפרי יום, מתוכם שלושה מינים כבר נכחדו. מבין המינים הנותרים, 12 נמצאים בסכנת הכחדה חמורה, 23 בסכנת הכחדה, 22 שעתידם בסכנה ו-13 מינים שמוגדרים בסיכון נמוך.

63 מינים אינם בסיכון, 2 מינים חסר מידע מספק להערכת מצבם ול-18 מינים טרם נערכה הערכה. התמונה הכוללת מצביעה על רגישות גבוהה של פרפרי היום לשינויים סביבתיים ועל לחצים משמעותיים הפועלים על המערכות האקולוגיות בישראל.

אילו מינים של פרפרים מוגנים על פי חוק בישראל?

בישראל יש 14 מיני פרפרי יום המוגנים לפי חוק, ואסורים באיסוף בכל שלבי הגלגול. פרפרי היום הם הקבוצה היחידה של החרקים בישראל שהוכרזו בה מינים מוגנים על פי חוק.

כל מיני הפרפרים, לצד כלל הצמחים ובעלי החיים, מוגנים גם בשטחי שמורות טבע וגנים לאומיים, מעצם היותם אתרים מוגנים לפי חוק.

לתצפיות על פרפרים >>  

מדוע פרפרי היום חשובים למערכת האקולוגית?

פרפרי היום משמשים סמנים ביולוגיים (ביואינדיקטורים) להערכת מצבם של בתי גידול. מחזור חייהם תלוי בצמחים מסוימים ובתנאי סביבה מדויקים, ולכן שינויים באוכלוסיות הפרפרים משקפים שינוי רחב יותר במערכת האקולוגית.

לפרפרים קשר הדוק עם צמחים. הזחלים ניזונים מצמחים פונדקאים, והבוגרים תלויים בפרחי צוף כמקור מזון. התלות מתקיימת גם בכיוון ההפוך, שכן פרפרים משתתפים בהאבקת צמחי בר.

התלות ההדדית בין פרפרים וצמחים יצרה סנכרון עיתי בין מחזורי החיים של הפרפרים ושל הצמחים, כלומר התאמה בין זמני הפעילות. פגיעה בצמחייה, בין אם עקב פיתוח, הדברה או שינוי אקלים, מתורגמת במהירות לפגיעה בפרפרים. שינויים ארוכי-טווח ואירועי אקלים קיצוניים גורמים לשיבוש בסנכרון הזה.

מהם האיומים המרכזיים על פרפרי ישראל?

פרפרי ישראל מתמודדים עם מגוון איומים משמעותיים. אובדן בתי גידול הוא הגורם המרכזי ביותר, כאשר בישראל קצב אובדן השטחים הטבעיים לצרכי בינוי וחקלאות עומד בשנים האחרונות על ממוצע של כ-18 קמ"ר לשנה.

איומים נוספים כוללים קיטוע בתי גידול המפריד בין תת-אוכלוסיות ומגביל את יכולת התנועה ביניהן, שימוש בחומרי הדברה, רעייה לא מבוקרת, שרפות ושינויי אקלים. זיהום אור משבש את מחזורי החיים הטבעיים של הפרפרים.

מדוע אובדן וקיטוע בתי גידול מסוכנים במיוחד לפרפרים?

אובדן בתי גידול נגרם באופן ישיר משינוי שטחים והפיכתם לשטחי בינוי או חקלאות, או באופן עקיף בעקבות ירידה ביכולת השטח לתמוך במינים. הירידה נגרמת מגורמים כמו רעייה לא מבוקרת, שרפות, זיהום מים ואוויר בייחוד מריסוסים חקלאיים, זיהום אור, התבססות מינים פולשים או מתפרצים ועוד.

קיטוע בתי גידול נגרם כאשר תשתית כמו כביש, מסילת רכבת או שטח בנוי, מפריד בין שטחים טבעיים. הקיטוע מגביל את יכולת התנועה בין אזורי מחיה, ובכך מצמצם את הקשר ומוביל לבידודן של אוכלוסיות הפרפרים וליצירה של תת אוכלוסיות קטנות.

תת-אוכלוסיות שחיות בשטחים מצומצמים ומבודדות מתת-אוכלוסיות אחרות, רגישות במיוחד להשפעות גורמים סביבתיים, והסיכוי שלהן להיכחד עולה.

כיצד חומרי הדברה ורעייה משפיעים על הפרפרים בישראל?

חומרי הדברה משפיעים על פרפרים לא רק בשטחים חקלאיים אלא גם באתרים מרוחקים, דרך הקרקע, המים, הצומח וגוף החרקים עצמם. קוטלי חרקים עלולים לפגוע ישירות בפרפרים ובאופן עקיף בטורפיהם כי כל טורף אוכל הרבה זחלים או פרפרים ומעט הרעל בכל אחד מהם מצטבר בגופו של הטורף למנה קטלנית עבורו, קוטלי עשבים פוגעים בצמחים הפונדקאים.

השפעת הרעייה על פרפרים תלויה בעוצמתה, בעיתויה ובאופי בית הגידול. רעייה אינטנסיבית עלולה לפגוע בצמחי פונדקאי ולגרום לירידה בשפע ובמגוון הפרפרים.

לעומת זאת, יש אזורים שבהם רעייה בלתי מספקת עלולה לגרום להיעלמות מיני צמחים פונדקאים עשבוניים.

האם שינוי האקלים משפיע על פרפרי ישראל?

העליה בטמפרטורת הסביבה, אחד הסממנים המרכזיים בשינוי האקלים, משפיעה על זמני פעילות, תפוצה וכושר הרבייה של פרפרים. מינים רבים נאלצים לנדוד לאזורים קרירים יותר או לגבהים גבוהים, אך קצב השינוי לעיתים מהיר מכדי שיוכלו להסתגל.

ישראל מתחממת בקצב מהיר מהממוצע העולמי, עם עלייה של 1.7 מעלות ב-30 השנים האחרונות. ישנה ירידה בממוצע המשקעים הכללי, החורף הגשום נמצא במגמת איחור והתקצרות, . התחממות והתייבשות גורמות לשינויים בזמני הפעילות, בתזמון הפעילות העונתית ובאזורי התפוצה. בנוסף, תדירות השריפות וגודל השטח שנפגע מהן גדלים.

רוב מיני הפרפרים בישראל חיים באזורים הקרירים והגשומים יחסית, ועבור 58 ממיני הפרפרים ישראל היא גבול תפוצה עולמי דרומי. לפיכך, מגמת ההתחממות וההתייבשות צפויה לדחוק חלק מהמינים צפונה, מעבר לגבולות ישראל, כלומר להכחדה מקומית. 30 מיני פרפרים מאוימים משינוי האקלים, ו-18 מהם מופיעים בישראל בחרמון בלבד.

מהי הרשימה האדומה ומהי חשיבותה?

הרשימה האדומה של פרפרי היום בישראל מציגה תמונת מצב איכותית וכמותית לסיכויים להכחדת המינים, ומשמשת כלי לניטור מצב המגוון הביולוגי והמערכות האקולוגיות. המידע מאפשר לאפיין ערכיות של בתי גידול, ולקבוע סדר עדיפויות לפעילויות שימור והגנה של מינים ואזורים בסיכון.

עקרונות כתיבת הספר האדום של הפרפרים בישראל נאמנים להגדרות פרוטוקול ההערכה כפי שקבע ארגון שמירת הטבע העולמי IUCN. השימוש בפרוטוקול אחיד, המאופיין במדדים כמותיים מאפשר שפת מונחים אחידה וקביעת מדדים בני ייחוס והשוואה.

זוהי הרשימה האדומה הראשונה שפורסמה בישראל לקבוצת חרקים, וצפויה להוות בסיס לרשימות נוספות בעתיד.

כיצד נאסף בישראל ידע רחב כל כך על פרפרי היום?

בזכות תוכנית ניטור מקיפה שמובילה אגודת חובבי הפרפרים בישראל, קיים בארץ ידע רחב על פרפרי היום, יותר מאשר על כל קבוצת חרקים אחרת. הידע כולל זיהוי וסיווג המינים, ביולוגיה, אקולוגיה, תפוצה, גודל אוכלוסיות ומגמות לאורך זמן.

עושר המידע והיקפו מאפשרים לבצע הערכות סיכון המתבססות לא רק על מצב נקודתי אלא גם על שינויים מתמשכים באוכלוסיות באתרים שונים.

כיצד נעשה שימוש במידע על פרפרי היום לצורכי שימור ותכנון?

הספר האדום כולל המלצות ממשק המתייחסות לאיומים המרכזיים ולצרכים האקולוגיים של כל מין.

בין הפעולות המומלצות: הכרזה על שמורות טבע או הרחבת שמורות קיימות באזורים קריטיים, הגנה על בתי גידול בהתאם לתנאים הסביבתיים הספציפיים של המין, לפעול להפחתת השימוש בקוטלי חרקים ועדכון נהלים להגנת הצומח, שימור ושיקום בר-קיימא באתרי המין, שימור ושיקום של שטחים עשבוניים פתוחים וקרחות יער, שימור המינים הפונדקאים ובית גידולם, וניהול ממשק רעייה בת-קיימא.

נוסף על כך, הספר האדום ממליץ על ניטור למינים מאוימים ועל סף איום בתדירות המותאמת למחזור החיים של המין, ועל מחקר ממוקד לבחינת השפעות שינוי האקלים על המינים.

רשות הטבע והגנים פועלת לקידום חלק מההמלצות, בשיתוף גורמים מקצועיים וגופים נוספים.

מהם סקרי פרפרים?

בשנים האחרונות רשות הטבע והגנים מקדמת סקרי פרפרים באזורים בעלי עושר מינים מיוחד. מטרת הסקרים היא לבחון את מצב אוכלוסיות הפרפרים, בייחוד מינים מוגנים, ולהגן על אזורי מחייתן מפני הרס וקיטוע.

הסקרים התמקדו בשלושה אזורים: החרמון, הגולן והגליל העליון, שבהם עושר המינים הוא הרב ביותר בישראל והם מוקד של מגוון ביולוגי. לא במקרה, באזורים אלו מרוכזים גם רבים ממיני הפרפרים שבסכנת הכחדה.

הסקרים מתמקדים במינים מוגנים ונדירים וחלקם נערכים במסגרת מדע אזרחי, בשיתוף אגודת חובבי הפרפרים בישראל, ומאפשרים לקהל הרחב להשתתף במאמצי ההגנה.

• לסקר הפרפר צמריר הקדד >>
• לסקר הפרפר נחושתן הנמלים הגלילי >>
• לסקר הפרפר כתמית הדרדר >>

אילו קשרים ייחודיים מתקיימים בין פרפרי יום לחרקים אחרים?

חלק ממיני הפרפרים מקיימים קשרים ייחודיים עם חרקים אחרים. נחושתן הנמלים הגלילי, למשל, תלוי בנמלים מהסוג לבובית. הנקבה מטילה את ביציה בבסיסם של שיחים ובני שיח, בסמוך לקיני הנמלים. הנמלים מאמצות את הזחלים הבוקעים, מכניסות אותם לקן, מאכילות, מטפלות ומגינות עליהם עד להתבגרותם.

בתמורה לעבודתן, זוכות הנמלים ל"טל דבש", נוזל מתוק שזחלי הפרפר מפרישים מבלוטות בגופם ומשמש להזנת רימות הנמלים. אורח חייהם הייחודי של הפרפרים, הקושר את גורלם עם זה של הנמלים, מאפשר להם להתקיים רק בסביבה המתאימה לשניהם.

הידעת?

לפרפר נחושתן הנמלים הגלילי יש קשר הדדי ייחודי עם נמלים מהסוג לבובית. הנקבה מטילה את ביציה בסמוך לקיני הנמלים, והנמלים מאמצות את הזחלים הבוקעים, מכניסות אותם לקן, מאכילות, מטפלות ומגינות עליהם עד להתבגרותם. בתמורה לכך, זחלי הפרפר מפרישים מבלוטות בגופם "טל דבש", נוזל מתוק שמשמש להזנת רימות הנמלים. זוהי תלות מוחלטת בין פרפר לנמלים!