כניסה למים בגנים הלאומיים ובשמורות הטבע

הטבע קורא לנו. זרימה מרעננת של נחל, מעיין צלול או ניקבה מזמינים אותנו לטבול, לשטוף את הפנים ולהתקרר. אך לעיתים קרובות, שלט פשוט מבהיר: "הכניסה למים אסורה".

חשוב להבין, לא כל מקור מים סגור לרחצה. ישנם מקומות רבים בטבע בהם ניתן ליהנות מטבילה בטוחה ומהנה. עם זאת, ישנם אתרים בהם הכניסה למים אסורה, וזאת ממגוון סיבות:

הבטיחות היא מעל הכל:

• אתרים רבים אינם מפוקחים, וסכנת הטביעה בהם גבוהה.
• זרמים חזקים ובלתי נראים, גדות מטעות ומעיינות תמימים עלולים להוות סכנה ממשית.
• בחלק מהמקומות איכות המים ירודה ומהווה סכנת זיהום
•  במקומות אחרים, האתר אינו מוסדר ואינו מותאם לכניסה למים.
• סלעים חלקים וזרמים חזקים מסכנים מטיילים ומחלצים.

שומרים על הטבע בכניסה למים:

• מערכות אקולוגיות עדינות של בעלי חיים וצמחים נפגעות מכניסת אדם למים.
• הפרעה לבתי גידול ושינוי אופי מקור המים פוגעים במגוון הביולוגי
•  הכנסת קרם הגנה, זיעה וחומרים אחרים למים פוגעת באיכותם.
• דריכה על הקרקע מרחיפה חומר אורגני, מעכירה את המים ופוגעת בחיים במים.

זכרו, ישנם מקומות רבים בהם ניתן להיכנס למים בבטחה וליהנות מהטבע בלי לפגוע בו.

מידע לגבי כניסה למים בגנים הלאומיים ובשמורות הטבע:

שביל צף ושכשוכית במעיין חרוד, מנו גרינשפן