פאנלים סולארים צפים במאגרים הם לא 'מכה קלה בכנף'

במרוץ הגלובלי לצמצום פליטות גזי חממה ישראל התייצבה בחזית הטכנולוגית עם פתרון יצירתי: הצבת פאנלים פוטו-וולטאיים (סולריים)  על גבי מאגרי מים. הפתרון נראה אידיאלי – ייצור אנרגיה נקייה ללא תפיסת שטחים פתוחים טבעיים או חקלאיים – אולם דוח חדש ומקיף מגלה כי למהלך זה יש מחיר אקולוגי משמעותי.

התקנת הפאנלים הסולריים אמנם לא פגעה משמעותית בעושר מיני העופות (מספר הסוגים) שהיו במאגרי המים אך גרמה לצניחה משמעותית במספר הפרטים הכולל במאגרים. הקבוצות שנפגעו באופן הקשה ביותר הן הברווזים המסננים והעופות הצוללים (הסוג צולל ומשפחת הטבלניים), שמספרם ירד ב-40-16 אחוזים. הדוח נכתב עבור רשות הטבע והגנים על ידי ד"ר דוד שוהמי, בשיתוף עם ד"ר עופר שטייניץ וד"ר דותן רותם מחטיבת המדע ברשות הטבע והגנים. במחקר נותחו  נתונים שנאספו ב-334 גופי מים במהלך מפקד עופות המים השנתי, בין השנים 2008 ל-2025.

ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בהתקנת פאנלים סולריים צפים, אך המידע על השפעתם על הטבע היה מוגבל מאוד עד כה. על כן ממצאי המחקר מראים לראשונה שצמצום שטח פני המים הזמין במאגרים משנה את הדרך שבה עופות המים משתמשים בהם.

אולם הפגיעה אינה נובעת רק מכיסוי פיזי של המים. התקנת המערכות מחייבת רשת של כבלי עיגון, שלעיתים נמתחים מעל פני המים או צפים עליהם, מה שמקשה על הנחיתה וההמראה של העופות.

במחקר נעשה מיפוי של כיסוי פאנלים סולריים במאגרים בשיטת חישה מרחוק. שיטה זו אפשרה השוואה בין מצב העופות במאגרים עם פאנלים לבין מאגרים דומים ללא פאנלים, וכן השוואה של מצב העופות במאגרים לפני הצבת הפאנלים לעומת אחרי הצבתם.

התוצאות היו עקביות: ברגע שהותקנה המערכת הסולארית, נראתה ירידה מובהקת של ברווזים מסננים וצוללים בשימוש במאגרים. המין מרית צפונית הוא הנפגע העיקרי מהתקנת פאנלים סולריים. במאגרים שחופו בפאנלים נמצאה ירידה ממוצעת של עשרות פרטים ממין זה. גם מינים נדירים הנמצאים בסכנת הכחדה עולמית, כמו הצחראש הלבן, שכשליש מאוכלוסייתו העולמית חורפת בישראל, והברווז המשויש, הראו מגמות ירידה מדאיגות.

מנגד, המחקר זיהה קבוצה אחת שדווקא נהנית מהמצב: האנפות. מספרן עלה בחלק מהמקרים, ככל הנראה משום שהפאנלים משמשים עבורן כפלטפורמות ציד נוחות בלב המאגר, המגנות עליהן מפני טורפים יבשתיים.

ד"ר דותן רותם, חטיבת המדע ברשות הטבע והגנים: "אנחנו לא נגד אנרגיה סולארית, ואפילו להיפך, היא קריטית למאבק במשבר האקלים. אבל עלינו לבצע תכנון מושכל. המלצתנו היא לשמור כמה מאגרים חשובים למינים אלו ללא חיפוי סולארי כלל ובמידת הצורך לחפות רק שליש מגוף המים באופן שלא יפגע ביכולתם של המינים שמצאנו שנפגעו, להמשיך ולהשתמש במאגרים אלו. בנוסף, אנחנו פועלים מול החברות לשיקוע כבלי העיגון כדי לצמצם את ההפרעה הפיזית".

מבט לעתיד

ככל שישראל שואפת ליעד של 30% ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים עד שנת 2030, הלחץ על מאגרי המים צפוי לגדול. על כן המחקר מדגיש כי ריכוז עתידי של עופות מים בכמות הולכת וקטנה של מאגרים פנויים יגדיל את הסיכון לפגיעה באוכלוסיותיהם.

יש להמשיך בניטור ולבצע מחקרי המשך ייעודיים לבדיקת השפעת הפאנלים הסולריים במאגרים. מחקרים מתוכננים הכוללים תיעוד במאגרים לפני ואחרי התקנת פאנלים ומאגרי ביקורת חשובים כדי להבין טוב יותר את ההשלכות של הצבת הפאנלים על שימוש עופות מים במאגרי המים ועל דרכים לצמצום הפגיעה בהם. ידע זה חיוני כדי להבטיח שהמעבר לאנרגיה ירוקה לא יבוא על חשבון המגוון הביולוגי הייחודי של ישראל.

להקה מעורבת של חופמאיים וברווזים בנדידה, צילום: דותן רותם, רשות הטבע והגנים

מפקדי עופות המים בישראל

המונח "עופות מים" מתייחס לקבוצה רחבה של מינים מסדרות שונות, דוגמת ברווזים, חופמאים, שקנאים, אנפות ושלדגים, המתקבצים סביב מקווי מים. בישראל חורפים מינים רבים בבתי גידול אלו; חלקם שוהים בארץ לאורך כל השנה, ואחרים מגיעים לקינון בעונות האביב והקיץ.

רשות הטבע והגנים מבצעת את מפקד עופות המים – ספירה שנתית של האוכלוסייה החורפת – באופן קבוע מאז שנת 1965. ביום המפקד, עשרות צוותים של עובדי רט"ג ומתנדבים פוקדים יותר מ-300 מקווי מים מצפון ועד דרום. הספירה נערכת בתקופה שבה הריכוז במקווי המים בשיאו, מה שמאפשר לאמוד את גודל האוכלוסיות בצורה מיטבית.

המפקד הישראלי הוא חלק ממאמץ ניטור עולמי המרוכז על ידי ארגון International Wetland ומתבצע במקביל בישראל ובאירופה. המטרה היא לספק אומדן מדויק של גודל האוכלוסיות, לזהות מגמות אזוריות ולפעול בזמן להגנה על מינים בסכנה.

במישור המקומי, הנתונים משמשים לקבלת החלטות ממשקיות, כגון הכרזת אזורים מוגנים. דוגמה לכך היא איסור הציד בשפלת יהודה שהוכרז ב-2008 כדי להגן על הצחראש הלבן, מין בסכנת הכחדה עולמית שחלק משמעותי מאוכלוסייתו חורף באזור זה. חשוב לציין כי הנתונים הנאספים בישראל אינם משקפים בהכרח מגמה עולמית, שכן האוכלוסייה המקומית מושפעת משילוב של גורמים מקומיים (מצב מקווי המים בארץ) וגורמים חיצוניים בארצות המוצא, כגון שינויי אקלים, הצלחת רבייה וזמינות מזון.

מפקד עופות מים, צילם ערן קרוזל