נזקי מלחמה: כנס העיתונאים השנתי של רט״ג

מלחמת חרבות ברזל

מנכ"לית רשות הטבע והגנים, רעיה שורקי: "שנת 2024 הייתה השנה המאתגרת ביותר ב-60 שנות קיומה של רשות הטבע והגנים בכלל ההיבטים – שמירת טבע נוף מורשת בצל מלחמה נהול ההון האנושי התזרימי והתיירותי. עובדי רשות רבים גויסו למילואים, פונו מבתיהם, עובד הרשות אוהד יהלומי עודנו חטוף בעזה ולצערנו איבדנו את חשב הרשות נתנאל הרשקוביץ ז"ל שנהרג לפני חדשיים בלחימה בעזה.

בשנת 2024 נרשם שיא שריפות בשטחי שמורות טבע והגנים לאומיים כ-374 אלף דונם נשרפו כתוצאה מהמלחמה מתוכם 223 אלף דונם בצפון הארץ. רשות הטבע והגנים נרתמה לסייע לכוחות צה"ל שנפרסו בשמורות הטבע בגנים הלאומיים בזמן המלחמה.

בעוד ששמחנו להירתם למאמץ ולארח את הכוחות, השהות הארוכה באתרים גרמה לנזקים בהם נדרש לטפל, על מנת לאפשר חזרתם של המבקרים לאתרים ולשבילי הטיול. רשות הטבע והגנים פועלת בחודש האחרון למפות את נזקי המלחמה ולגבש תוכנית שיקום מקיפה. על פי הערכת הרשות, התקציב המוערך לשיקום הצפון עומד על כ-100 מלש"ח, וזאת הערכת חסר בשל הקושי בנטור שטחים שעדין סגורים.

כנס העיתונאים השנתי 2024, מנכ"לית רשות הטבע והגנים, רעיה שורק, צילום: דוברות רשות הטבע והגנים

הרשות סיימה את שנת 2024 עם ירידה משמעותית בהכנסות ממבקרים. נרשמה ירידה של 38% בכניסות מבקרים ישראלים לאתרים (בהשוואה לשנת 2019), ירידה של 30% במנויי המטמון, ירידה של 42% בלינה בחניוני הלילה, וכמובן הירידה הגדולה ביותר – 97% בכניסת תיירים לאתרים (בהשוואה לשנת 2019). כל הירידות הללו מתכנסות לפגיעה בהכנסות הרשות, המהוות בימי שגרה יותר מ-40% מתקציב הרשות. סה"כ, הרשות סוגרת שנה עם ירידה בתקבולים ממבקרים של כ-70% מתכנון התקבולים המקורי של שנת 2023.

על מנת לאזן את תקציבה הרשות חתמה על סיכום תקציבי עם האוצר בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה , לפיו הרשות התייעלה בשנת 2024 בסך של 75 מלש"ח (החלק הארי של תקציבה הינו קשיח ועל כן זו התייעלות משמעותית ביותר), ותקבל שיפוי של 142 מלש"ח בגין אובדן ההכנסות התקציבי והירידה בתקבולים מכניסות מבקרים.

סיום השנה מסמן אופטימיות לקראת שנה הבאה עם פתיחתם של אתרי הצפון שהיו סגורים למעלה משנה ותחילת חזרתם של המבקרים הישראלים לצד ציפייה של חזרה עתידית של התיירות הנכנסת בתקווה בשנה הבאה.

בסקר שערכנו עם כניסת הפסקת האש למדנו שיש לנו עם שאוהב לצאת לטבע ולטייל, ובייחוד מתגעגע לטייל בצפון. כ-60% מהנשאלים העידו שיעד הטיול הראשון שלהם בארץ הולך להיות בצפון, כאשר שמורת הטבע נחל חרמון-בניאס היא השמורה שהתגעגעו אליה הכי הרבה.

בסיכום השנה אני רוצה להודות לעובדי הרשות שהתגייסו למשימות הרבות שהמלחמה הציבה לפנינו, עבדו לילות כימים במאבק בשריפות בצפון הארץ תוך סיכון רב, קידמו פעילויות למפונים ולכלל הציבור הישראלי והמשיכו להגן על הטבע והנוף על מנת לאפשר פתיחה מהירה של האתרים והמסלולים לרווחת הציבור."

נזקים ושיקום

לאחר שנה וחודשיים של לחימה, רשות הטבע והגנים מסיימת את שנת 2024 כאשר מרבית האתרים נפתחנו לרווחת הציבור, פרט לשמורת הטבע נחל עיון שספגה נזק תשתיתי רב ועודנה סגורה להסדרה. נכון לאמצע חודש דצמבר, כ-137 עובדי רשות עודם מגויסים לשירות מילואים, מתוך 337 שגויסו לאורך השנה וביצעו יחד כ-54,686 ימי מילואים. לצד זה, הרשות מציינת 438 מאז נחטף עובד הרשות אוהד יהלומי, ומבכה על נפילתו של נתנאל הרשקוביץ' ז"ל, מנהל אגף הכספים שנפל בעת שירותו.

בעקבות מלחמת חרבות ברזל, צה"ל נערך לקרב הגנה לאורך גבול הלבנון אך גם בשטחי הערכות רחוקים יותר, ביצע תמרון וקו הגנה. דבר זה גרם לשהות בשטח, פריצה של צירים ובניה של עמדות לצד תמרון התקפה שהוביל לתנועות משמעותיות, הקמת מגננים והיערכות נוספת משמעותית גם לאחרונה לאור ההערכות הצבאית למתרחש בסוריה.

רשות הטבע והגנים נרתמה ופתחה את שעריה לכוחות צה"ל על מנת לסייע, ושמחה באפשרות לסייע לכוחות לבצע את משימתם החשובה. יחד עם זאת, השהות הארוכה של הכוחות בשטחי הגנים הלאומיים ושמורות הטבע הביאה איתה לא מעט נזקים ופגיעה בתשתיות טיילות וממשקים בתוך השמורות והגנים. חלק מהנזקים הינם כתוצאה מפריסת צה"ל בתוך אתרי הרשות, וכתוצאה מכך נגרמו נזקים כבדים לתשתיות הקולטות קהל כדוגמת: חניות, תשתיות חשמל, מים, מדרכות.

הגנים הלאומיים שספגו את הפגיעות המשמעותיות ביותר הן מפגיעות והן משהייה ארוכת טווח של צה"ל באתרים, הינם גן לאומי אכזיב, תל דן ושמורת טבע נחל עיון. בשמורת טבע נחל עיון ובגן הלאומי אכזיב, נשחקו התשתיות הקיימות ומטחי ירי רקטי כבדים גרמו לנזקים רבים, בין היתר לפגיעה במבואות הכניסה שמורת טבע נחל עיון. מבואות המבקרים בשמורת טבע החולה, שמורת טבע עין אפק וגן לאומי תל דן נפגעו גם הן מירי רקטי, ונזקי שריפה נגרמו לתשתיות הטיילות.

בנוסף, שהיית הכוחות הביאה לכמויות גדולות של פסולת שנשארה בשטח, כמו גם מזון רב שגרם להתפרצות של מינים כגון תנים וכלבים משוטטים, ובחלק מהם תועדה כלבת. במהלך תקופת המלחמה, בוצעו סקרי מפגעים בשמורות והגנים אך הנזקים הם גדולים יותר ממה שניתן לאמוד כרגע, לאור כך שישנם שטחים רבים בתחום השמורות שלא ניתן להיכנס ולנטר אותם במטרה לאמוד הנזק שנגרם, תהליך זה יתבצע בסיום המלחמה. בסקר האחרון שבוצע בחודש נובמבר 2024 תועדו מעל – 213 הפרות של המלחמה בשטחי שמורות וגנים.

רשות הטבע והגנים הגישה בקשה לקש"פ ולמשרדי הממשלה במטרה לתקצב את פעולות השיקום הנדרשות בשטח. בתחילת חודש דצמבר, הועברו 12 מלש"ח מקרן שיקום שטחים פתוחים שאפשרו לרשות לבצע פעולות ראשוניות בשטח. תקציב נוסף נדרש עבור משימת ההשבה לטבע של יונקים ודורסים גדולים שנפגעו כתוצאה מפעילות צה"ל באזורים בהם יש קינון. לדוגמא אירוע נטישת קינון עיט ניצי בשמורת נחל קדש, דריסה של יחמורים באזור הר סאסא כתוצאה מפעילות אינטנסיבית בתוך שמורת הר סאסא, באזור השבה של היחמורים בגליל העליון ופגיעה בתהליך השבה שמתקיים מזה עשור.

לאור המלחמה והנפילות הרבות בשטחים הפתוחים ושמורות הטבע, רשות הטבע פעלה לאורך התקופה ביחד עם כב"ה וגורמים נוספים בשטח בכיבוי השריפות בשמורות, בגנים הלאומיים ובשטחים הפתוחים. השריפות פגעו בבעלי החיים ובצומח, בעיקר באזורים אשר לא נשרפו שנים רבות וזאת כתוצאה מירי תלול מסלול.

השריפות כתוצאה מהנפילות גרמו לנזקים גדולים במיוחד בשטחים של חורש ים תיכוני שמגביר התפרצות מינים מתפרצים ופולשים לשטח שפוגעים בטבע הישראלי וידרשו הליך טיפול ממושך. באזורים רבים לא ניתן היה להפעיל מטוסים וכוחות, לכן כוחות רשות הטבע והגנים פעלו רגלית בצורה שאף גוף כיום לא יודע לפעול. למרות הנזק הגדול, הצוותים הצליחו להציל שטחים רבים שלא נשרפו. השחיקה בכיבוי השריפות הרבות הביאו את עובדי הרשות והציוד בו השתמשו לקצה גבול היכולת, ויש צורך לחדש את הציוד ואף לרכוש ציוד נוסף ומתקדם שיסייע בעתיד לכיבוי של השטחים הפתוחים.

כמו כן, חלק מהשריפות גרמו לנזקים גם לתשתיות, כגון שילוט, גידור, פגיעה במסלולי טיול, פגיעה בעתיקות וערכי מורשת, וכן פגיעה בעצים עתיקים. שיקום שטח בשטחי יערות וחורשים כולל פעולות הכנה כגון סקרי בטיחות ונפלים ומיפוי צרכים ונזקים בתחילה, ולאחר מכן בהתאם לממצאים, נצטרך לבצע פעולות גיזום, דילול ופינוי עצים פגועים או שרופים, טיפול והרחבה של אזורי חיץ לצמצום השריפות בעתיד והסדרות דרכים וניקוזים.

עיקרי הנזקים:

עיקרי הנזקים איתם הרשות מתמודדת, מתחלקים למספר קטגוריות:

• פגיעה בשמורות הטבע והגנים הלאומיים
• טיפול במינים מתפרצים וכלבת
• פגיעה בערוצי נחלים וסביבתם
• טיפול בפסולת ומזון בשטח
• פגיעה בקינונים ודריסת יונקים
• פריצת צירים
• פגיעה בתשתיות טיילות
• הסדרת אתרים סגורים
• שריפות
• אתרים שלא מופו וטרם נבדקו בשל הלחימה
• פגיעה באתרים ארכיאולוגיים

דוגמאות לפגיעות משמעותיות בשמורות הטבע והגנים הלאומיים:

שמורת טבע חרמון

אזורים שנפגעו: בקעת מן | עמק אגס והעיר האבודה | הר דב | הר סנאים | נחל גובתה עליון
נזק שנגרם: פריצת דרכים ומצעים, מחפורות, מגננים, הצבת תעלות ניקוז ומתקני צבא. פגיעה בערוצי נחלים, פגיעה בעצי חורש, הקמת מבני מגורים ,חישוף של הקרקע ,נזילות שמנים ודלקים, פיזור שקי מלח, הזרמת ביוב, פיזור אשפה
ערכי טבע שנפגעו: חורש ים תיכוני מפותח, בתות וגיאופיטים, צומח ייחודי סתוונית קצרת עלים, כרכום החרמון, שלהבית צהובת עלים, אנדרוסק חד שנתי עוזרר סיני, בתות עשבוניות, בתות בדולינות גבוהות, חורש הררי של גבהי ביניים בחרמון, לטאה ירוקה.

גן לאומי אכזיב

אזורים שנפגעו: פגיעה במשטח החניה בכניסה לגן הלאומי ע"י רק"מ, חפירת עמדה בבית קברות פיניקי, תוך פגיעה בעתיקות, פגיעה בחניון הלילה נפילות
נזק שנגרם: פגיעה בתשתיות, במבנים, כלל שבילי האתר נרמסו, פגיעה בעצים, צמחייה, קווי חשמל ותאורה.
ערכי טבע נוף ותצפית: הגן הלאומי ממוקם על תשתית של חול חופי וכורכר מסלע חופי – שניהם תשתית טבעית ההולכת ונעלמת מאזורי החוף בשל התיישבות צפופה. הכורכר מהווה בית גידול ייחודי הכולל שילוב של מינים ים תיכוניים, מדברים וחופיים.

שמורת טבע יהודיה

אזורים שנפגעו: כ-22 אלף דונם ביער יהודיה נשרפו ונפגעו כתוצאה מהלחימה
נזק שנגרם: המצוקים שהיו מלאים בצמחייה שתמכה בקירות הערוץ. כתוצאה מהשריפות, נפגע הצומח שהחזיק הקרקע והמסלע, ונאלצנו לסגור את המסלולים בעקבות נפילת אבנים על מסלולי הטיול. מסלול הגלישה נחסם ממפולת אבנים. נשרפו עצי אלון ושיזף, הרבה זוחלים ומינים נוספים לא הצליחו לברוח מהשריפות ומתו באש.
ערכי טבע נוף ותצפית: קינוני דורסים, פריחות חורף, מיני חולייתנים, אוכלוסיית דגים, סרטני נחלים

תהליכי שיקום מרכזיים בצפון

את תהליכי השיקום העומדים בפני הרשות ניתן לחלק לשלושה תחומים, שבשלבם הראשון מוערך בכ-30 מלש"ח לשלב א' (שטחים שמופו) ובכ-70 מלש"ח לשטחים שטרם מופו מסיבות ביטחוניות. הערכת הנזק בשלב זה, כ-100 מש"ח.

שלב א- שטחים שמופו:
שיקום אקולוגי – 14 מלש"ח (הערכה לשלב א')
קליטת קהל וטיילות – 10 מלש"ח (הערכה לשלב א')
טיפול בנזקי השריפה – 6 מלש"ח (הערכה לשלב א')

שיקום אקולוגי

תהליכי השיקום האקולוגי כוללים מספר משימות:

• תכנון אדריכל נוף
• סקרים
• שיקום פגיעות פיזיות בשמורות, גנים ושטחים פתוחים
• טיפול במינים פולשים ומתפרצים
• טיפול בהתפרצות כלבת, מינים מתפרצים וסיוע לחקלאים
• אישוש מינים נדירים
• פינוי מפגעים ושיקום מתקני ממשק
• הקמת פחים טמונים בבסיסי צה"ל
• ביצוע פיקוח על השיקום ומניעת פגיעה בטבע
• שיקום שמורת טבע חרמון (בדגש על אזור בקעת מן)
• שיקום שמורת סחלבי מנרה

קליטת קהל וטיילות

• ממשק מבקרים
• שיקום נזקי תשתיות בשמורות ובגנים הלאומיים (מבואות כניסה)
• שיקום פגיעה באתרי ארכיאולוגיה בשמורות
• מרכיבי ביטחון
• פתיחת מסלולי טיול

טיפול בנזקי השריפה

• סקר והמלצות טיפול
• ריפוי וגיזום עצי חורש שנפגעו
• ממשק צומח והסדרת דרכים למעבר צוותי אש
• ציוד לכיבוי שריפות – חדש ותיקון בלאי בציוד הקיים
• שיקום צומח מעוצה בשטחי שמורות טבע וגנים לאומיים ושמירה על עצים נדירים
• אזורי חיץ – הקמה וחידוש באזורי קו העימות

נזקי השריפות

מתחילת מלחמת חרבות ברזל (07/10/23 ועד ה-31/10/24), נשרפו ברחבי הארץ כ-374 אלף דונם של שמורות טבע, גנים לאומיים, יערות ושטחים פתוחים. היקף הפגיעה המשמעותי ביותר הינו במחוז הצפון, שספג כ-223 אלף דונם שנשרפו, כאשר האזור שנפגע בצורה המשמעותית הוא אזור הגולן עם כ-127 אלף דונם, המהווים כ-57% מהשטח שנשרף במחוז. בשנה שעברה נשרפו במחוז הצפון כ-78 אלף דונם, עלייה של 185%. על פי הערכות הרשות, כ-90% מהשריפות בצפון הארץ נגרמו כתוצאה מהלחימה, ומרבית השריפות ביו"ש נגרמו בשל הצתות.

ד"ר עמית דולב, אקולוג מחוז צפון ברשות הטבע והגנים: "הפגיעה לטבע היא כמובן רחבת היקף ובמספרים שאנו לא רגילים אליהם, אך הגשם והחורף הולכים להועיל לנו מאוד בעתיד הקרוב. אנו מקווים לראות כי חלק ניכר מהפגיעה יחל את תהליך השיקום, וכולנו תקווה שהצפון יתכסה שוב ירוק והצומח יתפתח, ובכך ימנעו השריפות הבאות. צוותי רשות הטבע והגנים, כב"ה וכיתות הכוננות הצליחו לשמור נאמנה על ליבות שמורות הטבע המוכרות, החורף וגשמיו יהיו להם ככוח עזר בהמשך המאבק".

שריפות בשמורות הטבע

שמורת הטבע שנפגעה בצורה המשמעותית ביותר עד כה, ממשיכה להיות שמורת הטבע יהודיה עם כ-22,335 אלף דונם מהשמורה שנשרפו, ואחריה שמורת טבע מורדות יער אודם עם כ-10,308 דונם.

מפת הפרות הקרקע בצפון, רשות הטבע והגנים

בעלי חיים באזורי הלחימה

ספירות צבאים

בצל מלחמת חרבות ברזל, אזורים רבים בארץ לא היו נגישים לביצוע ניטור וספירות בע"ח אותם מבצעת הרשות כבר שנים רבות. בחודש האחרון בצל הפסקת האש, החלה הרשות להשלים ספירות בע"ח באזורים רבים, ביניהם שמורת טבע נחל חצור, הגלבוע ורמות יששכר. בשמורת הטבע נחל חצור, התרחשו מספר אירועי שריפה מירי טילים ונפילות כטב"ם. בספירה באזור זה נספרו 87 צבאים, תוצאות דומות לאלו שהתקבלו בשנים הקודמות, וניכר כי נשמרת היציבות באזור זה.

מינים נוספים שנספרים כחלק מהליך הניטור: בוטלו סקרים וספירות שתוכננו (ספירות יונקים, דוחיים, זוחלים, עופות, צומח ועוד), בגלל הסיכון הביטחוני, ייעשו בהמשך.

השבת יחמורים בשמורת הר סאסא

להלן ריכוז השפעות הלחימה על הפעילות:

• שונה מקום שחרור היחמורים מהר סאסא לנחל צבעון בגלל האיום מלבנון והחשש מהיחשפות צוותי הרשות
• הרשות נאלצה לשחרר פחות פרטים (4 נקבות ו-2 זכרים, במקום 6 נקבות ו-2 זכרים) – משיקולי יתירות (שאם תהיה פגיעה מהלחימה, נסכן פחות).
• בוטלה השבה של 4 נקבות מחורשת טל בגלל המלחמה – סיכון בתהליך הרדמה ומישדור, וסיכון בשחרור.
• סקר פעילות יחמורים בגליל עליון וגליל מערבי בעזרת מצלמות שביל בוטל בשל הסיכון הביטחוני.
• מצלמות שביל שהוצבו בשטח לפני תחילת הלחימה כחלק ממחקר לדוקטורט – היה קושי להוציאן מהשטח. חלקן אותרו בסוף הלחימה וחלקן נעלם/נפגע ואבד מידע וציוד יקר ערך.
• משדרים של יחמורים – יחמורים שקולרם נפל מהם בסוף תקופת מעקב, או שמתו בשטח – לא ניתן היה להגיע לאוספם לצורך פריקת מידע ושימוש חוזר בו, עקב הלחימה. לחלקם הצלחנו להגיע בסוף הלחימה.
• שונה ממשק הזנת היחמורים הנמצאים בחורשת טל, כהערכות לצורך להגן על היחמורים במקרה של פגיעות טילים ושריפות (התרחשו שתיים). דחיית פתיחת שטח אקלום חדש שהוכשר ליחמורים בחורשת טל, בגלל הלחימה, ותנועת כלים. בפועל, שטח האקלום נשרף מירי טילים.
• אחת הנקבות שהושבו לטבע, נדרסה באזור מטעי ברעם, לא ידוע אם בכלי צבאי או אזרחי.

כלבת ומינים מתפרצים

בחסות המלחמה, והיעדר היכולת לטפל במינים מפרצים, חדרו מיני בע"ח נגועים בכלבת כמו תנים וכלבים משוטטים. פסולת המזון באזורי ריכוז יחידות צבא, וביישובי קו הגבול, היוותה מקור מזון משמעותי עבורם.

העדר היכולת לפזר חיסונים אורליים לכלבת, וחוסר היכולת לווסת אוכלוסיות של מינים מתפרצים, תרמה לחדירה של מקרים רבים של כלבת מגבול לבנון לשטחי הגליל, העליון, עמק החולה והגולן.

כמו כן, האכלה נרחבת של חתולי רחוב בתחום היישובים המפונים, גרמה למשיכה משמעותית של חיות בר להיזון ממזון זמין זה, ולהגדלה של מקרי כלבת בצפון ישראל שמסכנות את התושבים ופגעו גם בחיות משק.

פגיעה בערכי מורשת

במחוז צפון יש פגיעה בערכי מורשת משני כיוונים: פגיעה ע"י פעילות צה"ל ופגיעה כתוצאה מפעילות אויב. הרשות טרם זיהתה ואמדה את כלל הנזק שנגרם – היו ורק עכשיו הותרה הכניסה לשטחים.

נזקים ידועים

• בגן לאומי אכזיב, כתוצאה מעליית כלים כבדים של צה"ל, נפגע מכלול קברים פיניקים חצובים בסלע מתקופת הברזל. אנו נדרשים לשקם ולשמר את המכלול ולהשיב את המצב לקדמותו.
• בגן לאומי מצד עתרת שעל גדת הירדן נפגעה המצודה הצלבנית כתוצאה מפגיעה ישירה של ירי תלול מסלול. נדרש תכנון, שימור ושחזור של המבנה שנפגע.
• בשמורת עין אפק נפגע המבנה הצלבני, כתוצאה של פגיעת רסיסים בקומה השנייה. יש צורך בתכנון, שימור והשבת המצב לקדמותו.

סיכום נזקי המלחמה:

• יש צורך לבצע פעולות מידיות, חלקן על ידי מערכת הביטחון, וחלקן על ידי רשות הטבע והגנים, ובשיתוף פעולה עם גורמים אחרים כמו מנהלת תקומה והמועצות האזוריות, לשיקום נזקי המלחמה.
• רשות הטבע והגנים עמלה בימים אלו על מיפוי השטחים שנפגעו, לאחר שלא היה לרשות גישה לאזורים רבים בזמן הלחימה ולכן לא בוצע מיפוי מלא.
  יש לבצע פעולות הנדסיות לשיקום שטחים שנפגעו, בתורת העבודה של רשות הטבע והגנים יש מידע רב לעשייה זו.
• קיימת חשיבות מיוחדת לשיקום האתרים הסמוכים לשמורות טבע וגנים לאומיים כדי לצמצם את הפגיעה במסדרונות האקולוגיים, בליווי פקחי תשתיות.
  יש לנקות את שטחי הכינוס של צה"ל, ולנצל את הניקיון כדי לבנות מערך של פינוי פסולת מהשטחים הפתוחים בעזרת פחים טמונים ומערך עיתי לפינויים.
• הרשות תידרש להתמודד עם הכמות הגדולה של הכלבים המשוטטים שחדרו לישראל מחשש להתפרצות הכלבת. נדרש שיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות.
• רשות הטבע והגנים תהיה מעורבת בתכנון מערכי ההגנה החדשים שייבנו לאורך הגבולות. אם ההערכה שייבנו מתקנים רבים לאורך הגבולות וייפרצו דרכים חדשות תתממש, הדבר חייב יהיה להיות תחת בקרה של הרשות.