עטוף ברחמים
23/07/2025האם חזרה לקן ברגע האחרון, שעה לפני שהגוזל נלקח.
סיפורו של גוזל רחם, אשר אביו מת ככל הנראה מהרעלה ואחרי 28 שעות מותחות בהן הגוזל שהה לבד, ורגע לפני שנלקח לגידול על ידי אדם – חזרה האם לקן
בשבוע האחרון התחוללה דרמה של ממש באחד המקומות היפים בארצנו – נחל יבניאל, אבל אל חשש – לסיפור שהתחיל עצוב יש סוף שמח. "בשבוע שעבר, קיבלנו אות מצוקה ממשדר המורכב על רחם המקנן באזור נחל יבניאל" מספר אליה (אליקה) מעטוף, פקח נשרים ורחמים במרחב גולן וגליל עליון ברשות הטבע והגנים. "כשהגעתי לנקודה ממנה יצא האות, מצאתי רחם ללא רוח חיים.
צפו בסרטון:
לקחנו אותו לבדיקה פתולוגית, כרגע ההערכה היא כי מת מהרעלה. זהו פרט שבקע בגרעין הרבייה של פורשים כנף בחי-בר כרמל בשנת 2015 ושוחרר לטבע ב-2016. סביב גופתו של הרחם ראינו מעופף רחם נוסף, ככל הנראה הנקבה בת זוגו" מעטוף מספר כי עיקר דאגתם, הייתה לגוזל הנותר בקן. "שני אקולוגים מהרשות יצאו וביצעו תצפית עד שעות הערב על הקן – וראו כי הגוזל לבדו. בבוקר לאחר מכן, הגעתי בעצמי וצפיתי על הקן כ-5 שעות, בהן הגוזל היה בגפו". מעטוף מסביר כי ללא הורה, הגוזל לא יוכל להאכיל את עצמו שכן אינו מסוגל עדיין לעוף, לכן התקבלה ההחלטה להוציא את הגוזל מהקן ולהעבירו לטיפול ידי אדם. אבל אז, ברגע האחרון בעוד הצוות מגיע ומתכונן להוציא את הגוזל – שבה האם. "זה היה ממש משמח" מסכם מעטוף. "התוצאה הטובה ביותר היא שהגוזל יישאר בטבע והגידול שלו יהיה ללא ידי אדם. ברגע שהבנו שהאם חזרה ידענו שאין סיבה להוציאו מהקן".
בשלב זה, הציבו צוותי הרשות מזון במצוק בקרבת הקן, על מנת להקל על האם בהאכלת הגוזל, והחליטו לחזור ביום שאחרי ולוודא כי מצבו הבריאותי תקין. מעטוף מסביר כי הליך הגלישה לקן למשדור גוזלים עלול להיות מסוכן, שכן הגוזל שאינו יודע לעוף עלול לקפוץ מהקן ולהיפגע. "עשינו מהלך חכם כדי למנוע מהגוזל לקפוץ, קירבנו לקן רחפן – שגרם לגוזל להתחבא עמוק בתוך הקן – שזה בדיוק מה שרצינו". ברגע שהגוזל התחבא, גלש הצוות לקן, הוציא את הגוזל בבטחה, ביצעו לו בדיקות בריאותיות והרכיבו לו משדר. מעטוף מציין כי הגוזל, בן כחודשיים, קטן יותר מהמצופה לגילו, לכן חתכו עבורו חתיכות בשר, האכילו אותו ואף השאירו לו בקינו רגל שלמה של בשר עגל. "נמשיך לעקוב אחרי התפתחות הגוזל ולוודא כי אימו מאכילה אותו וכי הוא פורח מהקן כמצופה עוד כ-3 שבועות".
ברשות הטבע והגנים מוסיפים כי הרחם הוא דורס בגודל בינוני הנמצא בסכנת הכחדה עולמית ובישראל אף בסכנה חמורה ביותר! במרבית הארצות בהם חיים הרחמים, האוכלוסיות בטבע מצטמצמת בקצב מדאיג. אך כאן בישראל, הודות בין היתר לעבודות שימור והגנה מאומצות, הצליחו לאושש ולייצב את אוכלוסיית הרחמים המקומית. כיום מונה האוכלוסייה בערך כ-65 זוגות ומצליחה לשמור על יציבות מסוימת בעשור האחרון, לאחר שחלה ירידה דרסטית בגודל האוכלוסייה, שעמדה בעבר על 150 זוגות. האיומים העיקריים על הרחם מגיעים מהרעלות (חומרי הדברה, תרופות ווטרינריות ועופרת מתחמושת ציד), התחשמלות והתנגשות בקווי מתח ובטורבינות רוח, וכן פגיעות שונות לאורך ציר הנדידה.
אוהד הצופה, אקולוג עופות ברשות הטבע והגנים מסביר כי משדור, הינו חלק מתוכנית רבת השנים אותה מפעילה הרשות יחד עם שותפים רבים, כדי להגן על דורסי השמיים. אוהד: "דווקא לאחר עליה מעודדת מאד באוכלוסיית הרחמים בחבל הים תיכוני ובגולן נפגעו בחודשים האחרונים לפחות ארבעה רחמים: שניים מהרעלה, אחד מטורבינת רוח ואחד איבד רגלו במלכוד לטורפים. שלושה מתוך הארבעה נמצאו בזכות המשדרים שעל גבם. גם בדרום הורעלו שני רחמים ורק בזכות המשדר הפקחים הגיעו לאחד בנשימותיו האחרונות והצליחו להצילו. זוהי פגיעה אנושה ברחם שהוא העוף הדורס המקומי שנמצא בסכנת הכחדה עולמית החמורה ביותר ובמרבית תחומי תפוצתו אוכלוסייתו פוחתת. חבל שלאחר כל פעולות הממשק, הרבייה והאישוש שאנו מבצעים במסגרת "פרויקט פורשים כנף", המשותף לרשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע וחברת החשמל, ההישגים המקומיים שהם חריגים לטובה בקנה מידה עולמי ירדו לטמיון. הנתונים המתקבלים מהמשדרים המורכבים על הגוזלים מספקים לנו דפוסים שנים קדימה על דפוסי הנדידה, הקינון ומצב האוכלוסייה."
רשות הטבע והגנים מזכירה לציבור כי יש לשמור מרחק ואין להתקרב לחיות בר, לגעת או להאכיל אותן, גם לא לצורך צילום. במידה ונתקלתם בחיית בר, יש לשמור מרחק ולתת לה להמשיך לדרכה. אם הבחנתם כי החיה פצועה/במצוקה/מהווה איום למטיילים, יש ליצור מיד קשר עם מוקד רשות הטבע והגנים במספר 3639*
