מצד עטרת – המלצה למסלול טיול בשמורת הטבע פארק הירדן
07.04.2025
שמורת טבע פארק הירדן
סיור אל העבר בפארק הירדן
צילום נעם רווח
צילום נעם רווח
מספר מפת סימון שבילים
משך ואורך המסלול
דרגת קושי ואופי הטיול
מוקדי עניין
כללי טיול בטוח
סיפורו של מצד עטרת:
מצד עטרת הוא מבנה צלבני, שנבנה על תל השוכן לחופו של נהר הירדן. בחפירות ארכאולוגיות שנערכו באתר נמצאו שרידי התיישבות מתקופות קדומות, החל מתקופת האבן (פליאוליתית), ולאחר הפסקה היסטורית קצרה מצאו החוקרים גם רצף התיישבותי מתקופת הברזל ועד שרידי המצודה הצלבנית שאנחנו רואים כיום.
בכל מקום שבו נמצא שרידי יישוב עלינו לשאול מדוע בחרו אנשי האזור להשקיע ולהתיישב דווקא כאן. לרוב התשובה היא מקור מים קרוב, מקור מזון או שטח גידול נוח ודרך ראשית. ואכן, במקרה שלנו, לתושבי התל היו מים בשפע, מזון הם יכלו לדוג בירדן או לגדל גידולים חקלאיים על האדמה הפורייה שבקרבתו, ואת הדרך הראשית נוכל למצוא בסמוך למבצר; היא חוצה את הירדן ומחברת בין הגולן לרמת כורזים ומשם לעמק החולה. נקודה זו בנהר הירדן היא רחבה יותר, ולכן המים רדודים יותר, סוערים פחות ומאפשרים חצייה נוחה בין שני עברי הירדן. כל אלו הופכים את המקום לנוח להתיישבות.
התקופה הצלבנית בארץ ישראל התחילה ב־1099 לספירה והסתיימה באופן סופי כאשר אחרון הצלבנים עזב את ארץ ישראל בשנת 1291 לספירה. הצלבנים כבשו שטחים נרחבים במזרח התיכון מידי הממלכה האיובית, ובשנת 1178 החלו לבנות מבצר שישלוט על מעבר הירדן, למרות התנגדותו של השליט האיובי צלאח א־דין. הבנייה נעשתה על ידי המסדר הצלבני הטמפלרי ובסיועו של המלך בולדווין הרביעי. האיובים ניסו לעצור את הבנייה, ולבסוף, לאחר מצור של חמישה ימים, כבש צלאח א־דין את המבצר והרס אותו.
בנייתו של המבצר מעולם לא הושלמה, ואפשר ללמוד משרידיו על תהליך הבנייה הצלבני. קירותיו בנויים אבני גזית מסותתות, שביניהן אבני גוויל (אבני שדה לא מסותתות) אדמה וחומר דבש, המדביק ומייצר שכבה חזקה ולא חדירה. מכיוון שהחומה נבנתה במהירות תחת האיום האיובי, לא הספיקו הצלבנים לבנות מגדלים על החומה, למעט מגדל אחד, בפינה הדרום־מערבית של המבצר. לאחר הקרב ננטש המקום, ובחפירות ארכאולוגיות התגלו כלי נשק, שלדי לוחמים ושלדי סוסים, עדויות לקרב שנערך בו.
תוואי הירדן עובר בתוך שבר גיאולוגי, שמתחיל באפריקה וממשיך עד הרי טורקיה ונקרא "בקע ים המלח", או בשמו המוכר יותר "השבר הסורי־אפריקני", חוצה את מדינת ישראל לאורכה. הבקע מתאפיין בכך שלוח חצי האי ערב ולוח סיני נעים שניהם צפונה, אך הלוח המזרחי – חצי האי ערב – נע מהר יותר. על קיר המבצר, שכפי שאמרנו נבנה בתוואי הבקע, אפשר לראות שהחלק המזרחי של המבצר מרוחק 2.1 מטרים לכיוון צפון לעומת חלקו המערבי. זוהי עדות חיה לתזוזת הלוחות, והחוקרים מתארכים את התנועה לשני אירועי רעידת אדמה עיקריים: בשנת 1202, אז הייתה תזוזה של 1.6 מטרים; ובשנת 1759, אז הייתה רעידת אדמה שגרמה לתזוזה של 0.5 מטרים.
מוזמנים ומוזמנות להציץ על המצד כיום, לעלות על התל מצידו האחד ולרדת בצידו השני.
נקודת מוצא: צידו הצפוני של התל
נקודת סיום: צידו הדרומי של התל
תיאור המסלול עלייה על צידו הצפוני של התל וירידה בצידו הדרומי – 60-30 דקות.
איך להגיע
לבאים מכביש 91 מרמת הגולן וגשר בנות יעקב (ממזרח): כ־50 מטרים לאחר הגשר יש לפנות שמאלה אל כביש הכורכר.
לבאים מכביש 90 מצומת מחניים (ממערב): מצומת מחניים נוסעים מזרחה, חולפים על פני הכניסה לקיבוץ גדות (משמאל), חולפים על פני הפנייה שמאלה (לכביש 918) וממשיכים מזרחה. הכביש מתפתל ומתעקל בחדות שמאלה לכיוון נהר הירדן. באמצע העיקול יש פנייה ימינה לכביש כורכר. יש לפנות ימינה ולהמשיך ישר עד למצד עטרת.
הערות
יש להישאר רק על השביל המסומן, להצטייד במים, כובע ונעלי הליכה.
אורך המסלול: 700 מטרים
משך המסלול: 60-30 דקות.
דרגת קושי ואופי המסלול: דרגת קושי בינונית, המסלול מצריך טיפוס וירידה מהתל בשביל המוסדר
מוקדי עניין: היסטוריה, תצפית לעבר הנחל, גיאולוגיה
כתבו בוויז: מצד עתרת
המידע הנמסר כאן הוא בגדר המלצה לטיול בלבד. השימוש במידע הוא באחריות המטייל ועל דעתו בלבד. שימו לב שלא כל תוואי/נתיב המסלולים המופיעים באתר נמצאים בתחום שמורות טבע או גנים לאומיים, בהתאם יתכן ויהיו חלקים מהמסלול המופיע שאינם תחת פיקוחה או אחריותה של רשות הטבע והגנים. מומלץ לבדוק לפני כל טיול את תחזית מזג האוויר, את המבזקים באתר רשות הטבע והגנים ולהיכנס לעמוד הגן הלאומי או שמורת הטבע שבהם נמצא המסלול.
