שמורת הבונים מתעוררת לחיים: הצינוריר הבונה חוזר ובגדול

מאת: ד”ר אורית ברנע

בשורות טובות לכל אנשי הים והסביבה: אחרי שלושה עשורים בהם נראתה ירידה חדה בנוכחות החילזון הימי צינוריר בונה, מתגלים לאחרונה יותר ויותר צברים חיים של הצינוריר. הצינוריר הבונה הוא מין חשוב במיוחד למערכת הימית מאחר וכשמו כן הוא, הוא משפיע על מבנה טבלאות הגידוד ועל כן גם על הרכב החיים בהן.

הצינוריר הבונה על טבלאות הגידוד בשמורת הבונים קרדיט ד_ר אורית ברנע
הצינוריר הבונה על טבלאות הגידוד בשמורת הבונים, צילמה ד"ר אורית ברנע

היעלמות המדאיגה של מין מהנדס סביבה חיוני- במהלך שלושת העשורים האחרונים דווח על ירידות חדות בנוכחות חלזונות מהמין צינוריר בונה בטבלאות הגידוד שנמצאות לאורך החוף הים התיכוני הישראלי ובכלל זה גם בשמורת הבונים. הירידה הדרמטית בנוכחותו ודיווחים על ירידות דומות גם באתרים נוספים בים התיכון, עוררה חשש אמיתי להכחדתו, ולהשלכות ההרסניות שעלולות להיות על יציבות הטבלאות והמגוון הביולוגי התלוי בהן.

הצינוריר הבונה הינו חילזון נייח (קבוע במקומו) החי בצברים בעיקר בשוליים החיצוניים של טבלאות הגידוד ותורם לבניית אזור מוגבה (כרכוב) התוחם את טבלת הגידוד ומאפשר היקוות מים על פני הטבלה. הצינוריר אינו חילזון "קלאסי" מבחינת מבנה הקונכיה שלו שאינו "שבלולי" אלא "צינורי" ומכאן גם הגיע שמו: "צינוריר". הקונכיות הגירניות שנבנות במהלך חיי החילזון שזורות זו בזו באופן שצברי החלזונות מהווים מבנה הנדסי גירני מורכב וחזק (למבנה החזק תורמת גם אצה גירנית שמקיפה את פתחי הקונכיות וחילזון נוסף בשם שלשולן משולש).  הכרכוב מאכלס בתוכו מגוון גדול של מיני בעלי חיים נוספים ואצות, ומאפשר יצירת אגן רדוד האוחז מים במרכז הטבלה. האגן מקטין את סכנת ההתייבשות של המינים החיים על פני הטבלה, ומשנה את משטר הזרימה ואת שיקוע החול  על פניה. תפקידו החשוב של הצינוריר ביצירת מבנה הכרכוב ומתוקף כך גם על עיצוב חברת החי והצומח שעל טבלאות הגידוד זיכה אותו בתואר: מהנדס סביבה.

 

הפתעה מהשטח: סימני התאוששות ראשונים

אלא שבסוף שנת 2020 ותחילת 2021, הגיעו סימנים מעודדים מהשטח. סקר מקיף לאורך קו חוף של כ-6 ק”מ באזור חוף הכרמל חשף 195 צברים חיים של צינוריר – תצפית משמחת שעוררה תקווה כי ייתכן ומדובר בסימן להתאוששות מקומית. במהלך השנים הבאות נערכו תצפיות נוספות, כולל מעקב אחר צברים “מוכרים” ששטח הכיסוי שלהם גדל.

 

עוברים למיפוי מדויק: פרויקט חדשני בשמורה

במהלך החודשים האחרונים, החל מספטמבר 2024, מתבצע מיפוי פורץ דרך של צברי הצינורירים לאורך החוף לראשונה בישראל, באמצעות מערכת איסוף נתונים ייעודית שפותחה ברשות הטבע והגנים. בראש היוזמה עומדת ד”ר רותי יהל, יחד עם ד”ר אורי פריד לנדאו ועדנה גוק, ובשיתוף ד”ר אורית ברנע, איתן מהר”ם וצוות שמורת הבונים שמלווה את הפעולה בשטח. התיעוד המדויק של כל צבר וצבר מהווה מידע בסיסי חשוב (Baseline (Data שיאפשר מעקב מדוייק אחר תנודות באוכלוסיית הצינוריר בשנים הקרובות.

מדידות הצינוריר הבונה בשמורת חוף הבונים קרדיט ד_ר אורית ברנע
מדידות הצינוריר הבונה בשמורת חוף הבונים ק, צילמה ד"ר אורית ברנע

 

סקר רחב היקף: מהכרמל ועד עתלית

הסקר מקיף את איי מעגן מיכאל, איי חוף דור, טבלאות הגידוד של שמורת הבונים ועד לחוף עתלית-נווה ים. עד כה תועדו 1,699 צברים חיים, חלקם גדולים במיוחד, בקוטר העולה על 30 ס”מ  וכן נצפו אזורי כרכוב מכוסים לגמרי בצינורירים. ממצאים אלו מצביעים על התאוששות של המין, לא רק בשמורת הבונים אלא לאורך חוף הכרמל כולו.

 

השלב הבא: ניתוח והתרחבות ארצית

השלב הבא כבר באופק: ניתוח מעמיק של התצלומים והערכת שטחי הכיסוי של הצברים – כלי נוסף שיאפשר להבין את קצב ההתאוששות והיקפה. בעתיד הקרוב יורחב הסקר גם לטבלאות גידוד נוספות ברחבי הארץ.

הצינוריר הבונה חוזר ובגדול קרדיט ד_ר אורית ברנע
הצינוריר הבונה חוזר ובגדול, צילמה ד"ר אורית ברנע

 

עם המבט לעתיד

מאות צברים חיים של החילזון צינוריר בונה לא מותירים ספק בעניין ההתאוששות שלו בחוף הכרמל ובתחומי השמורה. הסיבות להופעתם המחודשת של הצינורירים בחוף הכרמל עדיין אינן ידועות אך בהחלט מעוררות סקרנות ומעסיקות את מדעני רט"ג וחוקרים מהקהילה המדעית בחיפוש אחר תשובות.

 

אולי יעניין אותך גם