תחנה 6 – הממגורה | Station 6 - The granary

גן לאומי תל מגידו | Tel Megiddo National Park

לפניכם ממגורת ענק שנבנתה לפני כ-2,800 שנים. למעשה זהו בור גְּדול ממדים – עומקו שבעה מטרים וקוטרו אחד-עשר מטרים – והוא שימש לאחסון דגנים. אל קרקעית הממגורה ירדו בשני גרמי מדרגות שהוצמדו לקירותיה כדי שיהיה אפשר למלא אותה ולרוקנה ביתר קלות. בחפירה הארכיאולוגית התגלו בדפנות הבור גרגירי חיטה, והם הראיה שאכן לפנינו ממגורה לדגנים. הקיבולת של הממגורה הייתה כאלף טונות חיטה. החיטה באה משדות עמק יזרעאל ומשערים שהיא הייתה מס שאיכרי הסביבה העלו לממלכה.

הארכיאולוג הגרמני גוטליב שומכר, שחפר במגידו בתחילת המאה העשרים, מצא בממגורה חותם ועליו הכתובת "לשמע עבד ירבעם", כלומר "של שמע פקידו של ירבעם". בחותם טבוע גם אריה – סמל של עוצמה ושליטה – ובעת החדשה הוא הפך לסמל המועצה האזורית מגידו.

נחזור לשביל המונגש, וכשפנינו אל הממגורה נפנה ימינה, דרומה. בראותכם פסלי סוסים וכרכרות פנו שמאלה – לתוך שרידי האורוות.

מדריך קולי מונגש

הממגורה

לפניכם ממגורת ענק. זהו מבנה גדול שנבנה לפני כ-2,800 שנים. זהו בור גדול. העומק שלו שבעה מטרים. והוא שימש לאחסון דגנים, שהם סוגים של זרעים שמהם הכינו לחם. אתם יכולים לראות את המדרגות בשני הצדדים של הממגורה, הן היו צמודות לקיר שלה מבפנים, ואפשר היה לרדת בהן כדי למלא ולרוקן את הממגורה בקלות.

כשחפרו כאן הארכיאולוגים, הם מצאו גרגירי חיטה בצדדים של הבור. גרגרי החיטה האלה הם ההוכחה שהבור הזה באמת היה ממגורה לדגנים.

כמה זרעים אפשר היה לאחסן בממגורה הזאת? התשובה היא: כאלף טונות חיטה. החיטה צמחה בשדות של עמק יזרעאל, והחוקרים שמכירים את תל מגידו חושבים שהחיטה הייתה מס, זאת אומרת שהאיכרים שחיו ועבדו כאן היו חייבים לתת חיטה למדינה.

הארכיאולוג הגרמני גוטליב שומכר, שחפר במגידו בתחילת המאה העשרים, מצא בממגורה חותם שהוא כלי קטן שבעזרתו היו חותמים על מכתבים, ועליו הכתובת "לשמע עבד ירבעם", כלומר "של שמע פקידו של ירבעם". בחותם אפשר לראות גם אריה – סמל של עוצמה ושליטה.

היום, האריה שנמצא על החותם, הפך לסמל של המועצה האזורית מגידו.

הכוונה: נחזור לשביל, וכשפנינו אל הממגורה נפנה ימינה, דרומה. המשיכו ללכת וכשתראו פסלים של סוסים וכרכרות פנו שמאלה – לתוך שרידי האורוות.

מדריך קולי לתל מגידו – תיאור קולי

ממגורה:

תיאור קולי:

שבנו אל שביל הבטון הרחב שעליו צעדנו קודם לכן. כעת אנו יורדים בו ופונים שמאלה. משמאלנו, מעבר לאבנים התוחמות את שביל הבטון, חפירה תחומה בגדר מתכת. לאחר הפנייה שמאלה נמשיך בשביל הבטון. מימין לו מקבץ דקלים גבוהים ומרשימים. בהמשך השביל נגיע אל הממגורה, מבנה עגול חפור בעומק הקרקע ומוקף בגדר מתכת.

ניתן לדמיין אותה כקערת אבן ענקית שנחצבה עמוק באדמה, ונראית כבור עגול רחב מאוד, או מכתש מלאכותי. קוטרה בערך 11 מטרים (כאורך של אוטובוס) ועומקה כ-7 מטרים. המדרגה העליונה של הבור בולטת מעל פני השביל. הקירות הפנימיים של הבור מסותתים, ומשובצים בהמוני אבנים, המעניקות לקיר תחושה מחוספסת וגבשושית ומראה מרשים של

מלאכת מחשבת של שיבוץ אלפי אבנים קטנות ובינוניות, שכל אחת מהן שונה מרעותה.
בתוך הבור ישנם שני גרמי מדרגות אבן סיבוביים הצמודים לדפנות. גרם אחד שימש לירידה והשני לעלייה (מעין "נתיב דו-סטרי" קדום), כדי שהאנשים שנשאו שקים על גבם לא יתנגשו אלו באלו.. בתחתית הבור המשטח ישר. שם הצטברה התבואה. כשחפרו את המקום, הארכיאולוגים מצאו בין חריצי האבנים שרידי קש בני אלפי שנים, שהשתמרו והוכיחו את תפקיד המבנה.

מעבר לאתר הממגורה ניצבת פרגולה בעמדת התצפית הדרומית של תל מגידו.
גודל הממגורה ממחיש את החשיבות הכלכלית והמנהלית של מגידו כעיר מחוז מרכזית ששלטה על דרכי מסחר ואגרה מזון.

הממגורה ממוקמת באזור הציבורי של העיר, בסמוך לאורוות הסוסים הגדולות. השילוב של אורוות וממגורה ענקית מעיד על כך שמגידו הייתה מרכז לוגיסטי וצבאי אדיר, שבו החזיקו לא רק סוסים, אלא גם את המזון הנדרש כדי להחזיק צבא ועיר שלמה. להמחשה, הממגורה יכלה להכיל 450 מטרים מעוקבים של חציר, שהספיק להאכיל את הסוסים במשך חצי שנה.

הדרכה:

בחפירה הארכיאולוגית התגלו בדפנות הבור גרגירי חיטה, והם הראיה שאכן לפנינו ממגורה לדגנים. הקיבולת של הממגורה הייתה כאלף טונות חיטה. החיטה באה משדות עמק יזרעאל ומשערים שהיא הייתה מס שאיכרי הסביבה העלו לממלכה.

הכוונה: נחזור לשביל המונגש, וכשפנינו אל הממגורה נפנה ימינה, דרומה. בראותכם פסלי סוסים וכרכרות פנו שמאלה – לתוך שרידי האורוות.

6. The granary

Here you see a huge granary that was built some 2,800 years ago. It’s actually a huge pit – about seven meters deep and eleven meters in diameter – and it was used to store grain. The bottom of the granary was reached by two staircases built against the walls, so it could be filled and emptied more easily. In the archaeological excavation, kernels of wheat were found in the walls of the pit – proof that this was indeed a grain silo. The granary could hold about a thousand tons of wheat. We assume that the wheat came from the fields of the Jezreel Valley, delivered as taxes paid to the kingdom by the area’s farmers.

The German archaeologist Gottlieb Schumacher, who excavated Megiddo in the early twentieth century, found a seal in the granary bearing the inscription “LESHEMA EVED YEROV’AM,” which means “to Shema, servant of Jeroboam.” The seal also features an impression of a lion, a symbol of power and control – and in modern times it became the symbol of the Megiddo Regional Council.

Now, return to the accessible trail, and facing the granary, turn right, southward. When you see metal figures of horses and chariots, turn left, into the remains of the stables.