מבצע קיפוד: איך מתמודדים עם פלישת הקיפודים מים סוף לחופי הים התיכון?
08/10/2025רשות הטבע והגנים, בהנחיית מומחים מאוניברסיטת תל אביב, הוציאה עשרות פרטים של קיפוד ממין נזרית ארוכת קוצים מהאזור הסלעי בחוף הגן הלאומי תל דור. הקיפודים, שפלשו לים התיכון מים סוף דרך תעלת סואץ, הועברו למחקר באוניברסיטת תל אביב. "התפשטות הקיפודים מאיצה את תהליכי המדבור הימי ופוגעת במגוון המינים המצויים בשמורה הימית"
בשבוע שעבר בשעות הבוקר, יצאו צוותי האקולוגיה הימית והגן הלאומי תל דור ברשות הטבע והגנים אל המפרץ השוכן בתחום הגן הלאומי במטרה אחת – להוציא מהמים כמה שיותר קיפודי ים מהמין נזרית ארוכת קוצים.
הקיפודים, אשר היו מוכרים לנו בעבר בעיקר מאזור אילת והים האדום, פלשו במהלך עשרים השנים האחרונות לים התיכון. הפרט הראשון בישראל בים התיכון נמצא באזור תל אביב בשנת 2016.
היום, כעשור אחרי התצפית הראשונה – אפשר למצוא אלפים רבים מהמין שהצליח להתרבות כאן בים התיכון.
איך הם הגיעו לכאן? איך הם מתרבים, והאם יש לנו בכלל איך לעצור את זה? בדיוק בשביל זה, התכנסו רשות הטבע והגנים ואוניברסיטת תל אביב למחקר אשר בתקווה – ייתן את התשובות.
ד"ר רותי יהל, אקולוגית ימית ברשות הטבע והגנים: "הקיפוד ממין נזרית ארוכת הקוצים (Diadema setosum), שמוצאו בים סוף, חדר לים התיכון דרך תעלת סואץ והתבסס במהירות לאורך חופי מזרח הים התיכון. בזכות קוציו הארוכים, קצב רבייה גבוה והיעדר טורפים טבעיים, הוא הגיע לצפיפות גבוהה של פרטים באוכלוסייה.
הקיפודים ניזונים מאצות וגורמים לדילול כיסוי אצות עד ליצירת 'מדבריות תת־ימיים', ובכך משנים את מבנה החברות המקומיות. התפשטות הקיפודים מאיצה את תהליכי המדבור הימי ופוגעת במגוון המינים המצויים בשמורות הטבע הימיות ובים כולו."
הוצאת הקיפודים מהים נעשתה בהתאם להנחיותיו של ד"ר עמרי ברונשטיין ממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט ובית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, אשר כעת יפנה לביצוע המחקר בפרטים אשר הוצאו מהים. ד"ר ברונשטיין: "הקיפודים שהוצאו היום מהים יעזרו לנו לספר את סודותיהם: איך הם הגיעו לכאן, מתי הם מתרבים, מה השיוך הגנטי שלהם ועוד.
הקיפודים הללו מסוגלים לשנות את כלל הדינמיקה של בית הגידול הימי בו הם נמצאים – הם מין מפתח אקולוגי. הקיפודים צורכים כמויות גדולות מאוד של אצות וחומר צמחי וההשפעה שלהם עצומה, הם אמנם מכוונים לרעייה על אצות אבל על הדרך מגרדים את המצע הקשה עליו גדלות האצות וגורמים לבלייה משמעותית של המצע הקשה.
בהיקפים גדולים מדובר על בעיה משמעותית, הן בהיבט של פגיעה בביתי הגידול שמבוססים על אצות, והן בנזק העקיף וארוך הטווח שנגרם למצע הקשה. אנחנו חייבים להבין את היקף התפשטות אוכלוסיית הקיפודים ומה ניתן לעשות בקשר לזה, אין לנו זמן לבזבז".
בעזרת המחקר, ננסה להבין מתי מתרבים הקיפודים על מנת לנסות לצמצם את גודל האוכלוסייה. היות ורב הנסתר על הגלוי בנוגע להתנהגות המין בים התיכון, המחקר שמתבצע כעת מקבל משנה תוקף וחשיבות. ד"ר יהל: "אנחנו במירוץ נגד הזמן. נראה כאן עוד ועוד קיפודים. אם נדע איך ומתי הם מתרבים – ייתכן ונוכל לעצור את ההתפשטות שלהם ולנהל באופן מושכל את המשבר המתפתח".
מי אתם ואיך הגעתם? נזרית ארוכת קוצים
הקיפוד ממין נזרית ארוכת הקוצים, פלש אל הים התיכון מאזור תפוצתו הטבעי בים האדום ובשנת 2006 זוהה המין לראשונה בחופי הים התיכון, לחופי דרום טורקיה. מומחים מעריכים כי הקיפודים הגיעו הנה כאשר תפסו 'טרמפ' במי הנטל של ספינות המשא העוברות בתעלת סואץ.
מי הנטל הם למעשה מי-ים בהם הספינות משתמשות לאיזון כלי השייט כאשר הן אינן עמוסות במטען. הן אוספות מים במקום המוצא לבטן הספינה ופורקות את המים ביעד החדש בו הן עוגנות ומעמיסות שוב מטען.
ד"ר ברונשטיין: "הקיפודים הללו, כמו בעלי חיים ימיים רבים אחרים, מתרבים בשיטה הנקראת ספוניניג – בעונת הרבייה הזכרים והנקבות משחררים למים ביציות ותאי זרע באופן מסונכרן ומתואם, כאשר ההפריה והתפתחות העוברים מתרחשות במים – אם תרצו, הים משמש להם כ'רחם'. אנו מעריכים כי אותם עוברים או תוצרי רבייה נשאבו עם מי הנטל בנקודת המוצא של הספינות בים האדום והופצו בים התיכון כאשר הספינות פרקו את המים בקרבת נמלים בדרום טורקיה".
לפי תוצאות שהתפרסמו במחקרים האחרונים, הקיפודים התבססו במשך למעלה מעשור והתפשטו על פני כל אגן הלבנט (מיוון, טורקיה, קפריסין, סוריה, לבנון, ישראל, מצרים ולוב). לאחר שנים של התבססות שהתרחשה ברובה מתחת לרדאר, כיום הם נמצאים בשלב של התפוצצות אוכלוסין בחלקים גדולים מאזור התפוצה שלהם בים התיכון – ומהשנה גם בחופי ישראל.
אולם, במקביל לפלישה שלהם לים התיכון, בזמן שאנחנו נשארנו ספונים בביתנו בשל מגפת הקורונה, מגפה אחרת תקפה את הקיפודים הללו בדיוק. מגפה שהובילה לתמותות המוניות של קיפודי ים מהמשפחה של הנזרית בקנה מידה עולמי.
מהקריביים, דרך האטלנטי ועד הים האדום והאוקיינוס ההודי, אזורים שנשלטו בעבר ע״י אוכלוסיות עצומות של קיפודי הים הללו, הקיפודים מתו מהמגפה בקצב והיקף חסרי תקדים ברישומים המדעיים.
כיום, מי שיירד לצלול במפרץ אילת אולי יצליח לזהות פרט אחד או שניים ששרדו בסביבה הטבעית, צל חיוור של אוכלוסייה מפוארת שעד לפני מספר שנים היוותה גורם אקולוגי משמעותי לבריאות שוניות האלמוגים במפרץ אילת.
*בשוניות אלמוגים לקיפודי הים הללו תפקיד מכריע בשמירה על שיווי משקל בין אצות לאלמוגים שנמצאים בתחרות מתמדת על אור השמש – הקיפודים ניזונים על האצות ומתפקדים כ׳גננים׳ או ׳מכסחות הדשא׳ של שונית האלמוגים – וכך מאפשרים את שגשוג השונית.
למה הם משגשגים בים התיכון?
בצל ההתחממות הגלובלית, מי הים משתנים בכל רחבי הגלובוס וביתר שאת במזרח הים התיכון, תהליך שמאיץ את קצב והיקף הפלישה של מינים טרופיים מהים האדום. קיפודים מהמין נזרית ארוכת קוצים משגשגים בים התיכון משתי סיבות פשוטות, אין להם טורפים טבעיים שמאיימים עליהם בים התיכון ויש להם זמינות כמעט בלתי מוגבלת של מזון.
אפילו אנחנו בני האדם, הטורף הגדול וה׳יעיל׳ בעולם, לא ניזונים באופן שותף מהנזריות (בניגוד למינים אחרים של קיפודי ים שנחשבים למעדן בעל ערך מסחרי רב).
בהיעדר טורפים ועם תנאים סביבתיים שהולכים ונעשים דומים לאזור התפוצה הטבעי שלהם (בעיקר התחממות מי הים והעליה במליחות המים במזרח הים התיכון) הקיפודים לא רק משגשגים במשכנם החדש, הם גם מגיעים לגדלים גדולים יותר וחיים בעומק רב יותר מכפי שתוארו באזור המחיה הטבעי שלהם.
במסגרת המחקר, מבקשים כעת אנשי רשות הטבע והגנים ואוניברסיטת תל אביב להבין בדיוק מתי ואיך מתרבים הקיפודים, מה הרכב החברה שלהם, וכיצד ניתן לזהות בזמן אמת שינויים בגודל האוכלוסיות ע״י פיתוח כלים גנטיים חדשניים כדי לנסות למצוא את הדרכים היעילות ביותר לעצור את ההתפשטות. כיום, מסבירים המומחים, רב הנסתר על הגלוי. היות שלזוג קיפודים בוגרים יש פוטנציאל רבייה של מאות אלפי צאצאים – כדאי להבין במהרה את תמונת המצב ולגבש כלים יעילים לניהול המשבר.
חלק מרכזי מהמחקר, הינו לא רק לנסות ולמנוע את התפשטות המין, אלא גם לנסות ולהבין כיצד ניתן למנוע פלישה של מינים נוספים בעתיד. "חלק מרכזי מהתפקיד שלנו כחוקרים וכרשויות זה לבנות ולשכלל את ארגז הכלים והמנגנונים שיאפשרו לנו להתמודד עם פלישות עתידיות שהתדירות שלהן צפויה להתעצם.
טיפול בפלישה אחרי שהיא קורית דורש משאבים עצומים וההצלחות הן לרב מוגבלות, אנחנו עושים את כל מה שניתן אבל זה לא פשוט" מסכם ברונשטיין. "לכן, חלק ניכר מהמאמצים שלנו כיום מושקעים בבנייה ופיתוח של כלים מתקדמים שיאפשרו לנו התראה מוקדמת ואפשרות להתמודד ולמנוע את הפלישה של המין הבא.
מזרח הים התיכון עובר טרופיקליזציה והופך דומה יותר ויותר לים האדום, לכן הצפי הוא שמספר המינים שיעברו לים התיכון דרך תעלת סואץ ימשיך לגדול ולאתגר את המערכת האקולוגית המקומית. אנחנו במזרח הים התיכון מהווים בית גידול אידיאלי למינים הפולשים, לכן, גם במקרה הזה, אנחנו ניצבים בחזית של מאבק מתמשך בקנה מידה אזורי ועולמי. גם כאן יהיה עלינו להוביל ולחשוב ׳מחוץ לשלולית׳ כדי להיות צעד לפני המשבר הבא".
לצד האופטימיות, מוסיפה ד"ר יהל, הניסיון במניעת פלישתם של מינים ימיים לסביבות ימיות חדשות או בסילוקם המוחלט מסביבות אליהם פלשו מצומצם למספר מקרים בודדים ונקודתיים. לכן, גם פיתוח מנגנוני עבודה שיאפשרו לצמצם את מספר הפרטים הפולשים ולמנוע השתלטות שלהם על המערכת האקולוגית המקומית ושינוי מוחלט שלה, הוא מטרה ראוייה במחקר.
האם הקיפודים אכן נבלים, או שיהיו המושיעים של המערכת האקולוגית כולה?
הקיפודים הללו, אינם נבלים גדולים, כך מסבירים המומחים – בבית גידולם הטבעי יש להם תפקיד אקולוגי מכריע. "לקיפודים תפקיד קריטי בשוניות אלמוגים, וזה נכון גם למפרץ אילת.
הם ניזונים על האצות שמתחרות עם האלמוגים על אור השמש וכך משמשים כ׳גננים׳ של ממש בשוניות האלמוגים. בלעדיהם, לאלמוגים אין סיכוי בתחרות עם האצות והן משתלטות על משאב אור השמש" מסביר ד"ר ברונשטיין.
כיום, שונית האלמוגים באילת ובעוד מקומות רבים נמצאות בסכנה ממשית לאחר התמותה ההמונית שחוו הקיפודים הללו וההיעלמות שלהם על פני אזורים נרחבים בעקבות המגפה העולמית של השנים האחרונות. בהחלט ייתכן, כך חושב ברונשטיין שיום אחד אותם קיפודים שפלשו עכשיו אל הים התיכון שלנו – יהיו המקור להצלת המין במקומם הטבעי בים האדום. כך שה׳נבל׳ של המערכה הראשונה יכול עוד להתגלות כגיבור של המערכה האחרונה.
מה עלינו לעשות אם נתקלנו בהם?
המבצע, מוצלח ככל שיהיה, לא ינקה את הים מהמין הפולש וכעת למתרחצים בים התיכון קיימת אחריות להיות מודעים לנוכחות הגוברת של הקיפודים – ולהיזהר מהם.
ד"ר יהל: "המתרחצים בסביבות ימיות סלעיות מתבקשים להיזהר ולשים לב היכן הם דורכים ובמה נוגעים. מי שנדקר בכל זאת – מומלץ לקרר ולחטא את המקום ולא לנסות להוציא את החלק הפנימי של הקוץ שנתקע בעור או בשריר.
לקוץ מנגנון ייחודי שדואג להשאיר את הקוצים נעוצים ברקמה. כמה ימים עד שבועות, והקוץ יעלם. בכל מקרה של עקיצה או דקירה מבעל חיים ימי, יש לגשת לקבל טיפול רפואי ולהיוועץ ברופא עם הופעת זיהומים או תגובה אלרגית."
חשוב לציין, שנוסף למין הפולש, ישנם מינים מקומיים של קיפודי ים במימי ישראל המהווים חלק חשוב מהמערכת האקולוגית. כל קיפודי הים בים תיכון ובמפרץ אילת מוגנים, ואין לפגוע בהם ללא היתר בכתב מרשות הטבע והגנים.
רשות הטבע והגנים מזכירה לציבור כי יש לשמור מרחק ואין להתקרב לחיות בר, לגעת או להאכיל אותן, גם לא לצורך צילום. במידה ונתקלתם בחיית בר, יש לשמור מרחק ולתת לה להמשיך לדרכה. אם הבחנתם כי החיה פצועה/במצוקה/מהווה איום למטיילים, יש ליצור מיד קשר עם מוקד רשות הטבע והגנים במספר 3639*
