דוקו-טבע: משמרים את ההיסטוריה למען העתיד

"אני מרגיש כמו מיכלאנג'לו", אומר אסף קסלר, ראש צוות שימור במחוז צפון ברשות הטבע והגנים, כשהוא מתאר את העבודה העדינה על בריכת מים קטנה במצודה. עבודת השימור במצודה שבגן הלאומי מבצר יחיעם היא מלאכת מחשבת, הדורשת הבנה מעמיקה בחומרים ובטכניקות הבנייה העתיקות. "כל אחת מהשכבות מקבלת התייחסות אחרת, כל אחד זה חומר אחר," מסביר קסלר.

האתגרים רבים: בליה טבעית מרוח, גשם ושמש, כמו גם נזקים הנגרמים על ידי בעלי חיים כמו שפני סלע, דורבנים ושועלים החופרים בקרקע וגורמים לקריסת קירות. צוות השימור מתמודד עם מציאות שבה המבצר לא טופל במשך מאות שנים, וכעת דורש עבודה יסודית. "למעשה כל מבנה חייב תחזוקה מהרגע שהוא נולד," מציין קסלר. "ביחוד מבנה שיצא מפעולה, הוא מבנה שמועד יותר לקריסות."

צפו בסרטון:

אחד העקרונות המנחים בעבודת השימור הוא השימוש בחומרים המקוריים או הדומים להם ככל האפשר. "זו אדמה מסוננת, אדמה שאספנו פה במקום," מסביר קסלר על חומר מליטה מיוחד שבו הם משתמשים. "החומר הזה הוא חומר שהוא מצד אחד חזק מספיק כדי להחזיק אבנים, מצד שני הוא נושם, הוא מאפשר לנו גם לתקן, להוריד אותו אם אנחנו מגלים שיש לנו איזושהי טעות." המטרה היא להגיע לחומר הקרוב ביותר לחומר המקורי, ולכן אדמה מקומית היא לרוב הפתרון הטוב ביותר.

ד"ר דרור בן יוסף, ממונה מורשת במחוז צפון ברשות הטבע והגנים, מדגיש את החשיבות במחקר המקדים: "אנחנו אף פעם לא ניגש לקיר ונמלא אותו בטון כי צריך עכשיו לשמור עליו מפני נפילה. אנחנו קודם נבצע מחקר אילו חומרים השתמשו הקדמונים מכיוון שהקדמונים ידעו טוב מאיתנו כיצד יש לבנות ולשמר את הקיר הספציפי שאנחנו פוגשים."

אלדד זהרי, משמר בצוות השימור, מציג את כלי העבודה שלו – מכלים עדינים לפסיפסים ועד כלים גדולים לאבנים גדולות. "אנחנו משתדלים שהעבודה תהיה טובה, חזקה, ולנעול כל אבן לאבן," הוא אומר, ומדגים כיצד מילוי הסדקים נועד לחזק את האבנים המתפוררות ולמנוע חדירת מים.

"העבודה מאוד מאוד מגוונת, מפרויקטים הנדסיים מורכבים ועד לדברים מאוד מאוד רגישים," מסכם קסלר, "אנחנו רוצים שיראו את הפאר וההדר שבנו פה, המטרה שלנו כמשמרים שלא יראו את העבודה שלנו. אנחנו בעצם צריכים גם לשמר אותו וגם למצוא פתרונות לחלקים שאבדו עם הזמן."

אבן, היסטוריה וחיבור לדורות הבאים

סיפורה של מצודת יחיעם, כמו סיפורה של ארץ ישראל כולה, שזור באבן. "סיפורה של הארץ ישראל הוא סיפורה של האבן. האבן בעברית זה אב ובן," אומר ד"ר דרור בן יוסף. "כשאנחנו מתבוננים באבן ומתחקרים אותה לאחור, אנחנו יכולים ללמוד המון על עצמנו גם. על מי אנחנו, מאין באנו, איך התגלגלנו למקומות שהגענו, ולאן העתיד שלנו בעצם לוקח אותנו."

הצלבנים שלחמו על הארץ במשך 160 שנה, ובהמשך הקמת קיבוץ יחיעם ששימש נקודת שלטון חדשה באזור, הם כולם חלק מסיפורה המורכב של האבן. רשות הטבע והגנים רואה בשימור האתרים הארכיאולוגיים לא רק משימה מקצועית, אלא שליחות לאומית. "אנחנו משמרים למען הדורות הבאים," זו מנטרה שמנחה את העבודה.

להנגיש את העבר: יחיעם כמודל

מעבר לעבודת השימור המקצועית, רשות הטבע והגנים פועלת במרץ להנגיש את המורשת הארכיאולוגית לציבור הרחב. אדיב פאלח, מנהל גן לאומי יחיעם, מתאר בגאווה את התפתחות המקום: "יש לנו אחלה אתר, יש חניון לילה. והוא עובד, יפה מאוד, באים הרבה אנשים, הרוב משפחות, גם קבוצות. כל מי שמגיע לפה, אנשים אוהבי שקט. החניון הוא באמת חניון קטן, חניון בוטיק, רואים ממנו את המגדל העות'מאני."

השילוב בין האתר העתיק לבין השירותים המודרניים הוא המפתח למשיכת הקהל. מבנה מקלחות ושירותים חדש, המשרת את חניון הלילה והמבקרים במצודה, הוא דוגמה מצוינת לכך. "חבר'ה הכל פה מתחבר, חניון, עתיקות, ארכיאולוגיה, זה ממש מתאים. האתר מתפתח יפה, והעתיד אני רואה אותו מדהים," אומר פאלח בהתלהבות.

ד"ר דרור בן יוסף, מסכם את החזון של רשות הטבע והגנים: "רשות הטבע והגנים עושה מאמצים כבירים כדי לאפשר לציבור לחוות את אותה חווית עבר אבל עם מבט אל ההווה ואל העתיד.

לא רק להציל את האבן ולהשאיר אותה כמצבה, אלא כדי שנוכל לחוות אותה ולהעביר אותה מדור לדור.  כשבכל פעם יהיה מישהו אחר שישמר את האבן, את הסיפור ואת הקהילה כולה."

במצודת יחיעם, האבנים מספרות סיפור בן אלפי שנים, ורשות הטבע והגנים דואגת שהסיפור הזה ימשיך להישמע, להיות מוחשי ורלוונטי לכל אחד מאיתנו, ויימסר מדור לדור.

זוהי הזמנה פתוחה לציבור הישראלי לבוא, לבקר, להכיר ולהתחבר לשורשיו.