אל תתקעו להם בשופר: בעלי קרניים בטבע הישראלי
25/09/2025לכבוד חגי תשרי בהם נוהגים עם ישראל לקבל את השנה החדשה בתקיעת שופר, יצאנו לבדוק - אילו בעלי חיים מחליפים קרניים? מי מקבל רק סט אחד וזהו? למה הקרניים משמשות ומי הם בעלי החיים שבכלל לא ידעתם שגם להם יש קרניים?
השנה החדשה הגיעה אלינו בצעדי ענק! מי בניקיונות הבית, מי בבישולים ומי בקניית הבגדים החדשים לחג, עם ישראל כולו מכין עצמו לקראת השנה החדשה. אחד ממנהגי החג המוכרים ביותר, להם מחכים רבים בהגיעם לבית הכנסת הוא מנהג תקיעת השופר. צליל חזק ומתגלגל בוקע מקרן גדולה ומרשימה, כולם סופרים את השניות לראות כמה גדולה השנה התקיעה הגדולה!
השופר, כפי שכולנו כבר יודעים, מקורו מקרן חלולה של בעל חיים. לכבוד החג וכאות הוקרה לבעלי החיים בעלי הקרניים, אשר בלעדיהם מנהג זה כלל לא היה מרשים כל כך, נספר על בעלי החיים המקורננים של הטבע הישראלי.
מפריסי הפרסה – הקרניים שכולנו מכירים
באופן גורף, יש שני סוגים עיקריים של קרניים אצל מפריסי הפרסה, הראשון: בעלי קרניים קבועות – למשל יעלים, צבאים, ראם לבן, בקר, עיזים, אנטילופות. הם אינם מתחדשים לחג בקרניים חדשות, אלא מגיעים שנה אחר שנה – עם אותה התלבושת.
הקרן, מורכבת מליבה גרמית (עצם) שמכוסה בנדן קרני (keratin), כמו ציפורניים או פרסות. הקרן מתחילה לגדול מגיל צעיר וממשיכה ללוות את החיה כל חייה. הקרניים אינן נושרות – הן קבועות וצומחות בהתמדה, רק יכולות להישבר או להישחק. לרוב אצל שני המינים (זכרים ונקבות) יש קרניים, אם כי אצל חלק מהמינים לנקבות קרניים קטנות יותר. הקרניים משמשות להגנה, לחימה על נקבות, ולעיתים גם כמשפיעות על המעמד החברתי.
הסוג השני של מפריסי הפרסה בעלי קרניים, הם בעלי החיים עם הקרניים המתחלפות – איילים, מתחדשים כל תקופה בקרניים חדשות לחג, לא החג שלנו כמובן – אלא חג החיות, הלוא הוא תקופת הרבייה. אצלנו בארץ ניתן למצוא את היחמור הפרסי ואת אייל הכרמל, או איל נקוד ואייל אדום שאינם מקומיים ונפוצים בגני חיות בישראל.
הקרניים שלהם הן שלד עצם גרמי בלבד, ללא נדן קרני. בכל שנה הקרניים נופלות וקרניים חדשות צומחות. בזמן הצמיחה הן עטופות בעור עשיר בכלי דם ועצבים , המזין את העצם המתפתחת. בסיום עונת הרבייה, הקרניים מתנתקות מבסיסן ונושרות. בשנה שלאחר מכן הן גדלות מחדש, לרוב גדולות ומסועפות יותר. בקבוצת בעלי חיים זאת כמעט תמיד רק לזכרים יש קרניים.
גם ארסיים וגם מעוטרים בקרניים – הנחשים
קרניים נפוצות בעולם הנחשים בעיקר בקרב נציגים ממשפחת הצפעיים. הקרניים יכולות להיות בליטות המורכבות ממספר קשקשים קטנים מעל כל עין, בדומה לאלו של שפיפון הנגב או קשקש יחיד בולט מעל כל עין המאפיין את עכן החרטומים – שניהם נחשים שיש לנו ממש כאן בארץ!
בנוסף לקרניים הממוקמות מעל העיניים, קיימים בעולם מיני נחשים עם דגמי קרניים נוספים, בחלק מהמינים מתנוססת קרן בולטת הממוקמות בין הנחיריים בדומה לקרנף, דוגמאות לכך הוא הביטיס הקרנפי המאכלס את מרכז אפריקה או הצפע אמודיטיס (קרנפי) המאכלס את אירופה.
מטרת הקרן בנחשים לא ברורה עד תום, ההשערה הרווחת הנה כי הקרניים מסייעות בהיטמעות בשטח על מנת להקל על המארב לטרף, השערה נוספת לפחות עבור חלק מהקרניים הנה כי הקרן משמשת לפתיינות ולמשיכה של פרטי טרף.
חד קרן בצורת חיפושית – קרנפית
קרנפית הוא כינוי של מספר מיני חיפושיות המשתייכות למשפחת הזבליתיים. כפי שמרמז שם המשפחה של החיפושית, הטלת הביצים של קרנפיות מתבצעת בתוך כדורי גללים אותם מכדררת הנקבה. מעבר למחסה עבור הביצים, משמש כדור הגללים גם מקור המזון עבור הזחלים אשר בוקעים מהביצה.
הקרנפיות נקראות כך על שום הקרן הבולטת אשר מעטרת את ראש החיפושית. הקרן מפותחת יותר אצל הזכרים אשר משתמשים בקרן ככלי מלחמה המסייע לסלק זכרים מתחרים. זכרי קרנפיות הנם בעלי קרן גדולה וחזקה בהשוואה לנקבות, פרט עם קרן גדולה מגדיל את סיכוייו להזדווג עם הנקבות ולהעביר את הגנים שלו לדורות הבאים.
באזורים משווניים קיימים מינים של חיפושיות קרנפיות אשר לכל אחד מהם צורה וגודל קרן אופייניים, בחלק מהמינים הקרן כל כך מפותחת וגדולה, ומשתווה לאורך כל גוף החיפושית. מין קרנפית נפוץ בישראל הנו ה"קרנפית הספרדית" ובלילות הקיץ ניתן להיתקל בו כשהוא נמשך לנקודות אור.
דג הקרנפון
קרנפון או בשמו הנוסף נתחן חד-קרן, הנו דג המשתייך למשפחת הבתרניים. מקורו של השם שניתן למספר מינים בסוג הנו הקרן המעטרת את מצחם של הדגים הבוגרים.
בקרב הקרנפונים הצעירים הקרן אינה מפותחת אך עם ההתבגרות, גדלה ויוצרת מראה דמוי קרנף. בשל צורת הגוף המרשימה של הדג והצבעוניות המאפיינת אותם, מספר מינים של דגי קרנפון משמשים כדגי נוי בקרב מגדלים המטפחים אקווריומים של מים מלוחים.
בנוסף לקוצים חדים הנמצאים בחלקו האחורי של הדג, משמשת הקרן ככלי התגוננות מפני טורפים פוטנציאלים. הקרנפונים מאכלסים מים רדודים עשירים בשוניות אלמוגים טרופיים מחופי מזרח אפריקה וים סוף ועד להוואי. בצלילה או בשנירקול בשמורת חוף האלמוגים ובחופי העיר אילת ניתן לצפות בקרנפונים שוחים כבודדים או בלהקות כשהם ניזונים מאצות ומפלנקטון.
בחגי תשרי הקרובים צאו לטבע, לראות את הנופים היפים במזג האוויר הנעים ולנסות לאתר את בעלי החיים בעלי הקרניים הפזורים מצפונה ועד דרומה. לכבוד החג, יופעלו לטובת הציבור תחנות מידע בנקודות רבות ברחבי הארץ ומקיימת פעילויות לכל המשפחה בשמורות הטבע ובגנים הלאומיים.
רשות הטבע והגנים מזכירה לציבור כי יש לשמור מרחק ואין להתקרב לחיות בר, לגעת או להאכיל אותן, גם לא לצורך צילום. במידה ונתקלתם בחיית בר, יש לשמור מרחק ולתת לה להמשיך לדרכה. אם הבחנתם כי החיה פצועה/במצוקה/מהווה איום למטיילים, יש ליצור מיד קשר עם מוקד רשות הטבע והגנים במספר 3639*אולי יעניין אותך גם
קטגוריות