5 מיני הזוחלים שנמצאים בסכנת הכחדה חמורה בישראל

השקנו לאחרונה יחד עם אוניברסיטת תל אביב מהדורה מחודשת ועדכנית של "הספר האדום לזוחלים בישראל" בטקס חגיגי במוזיאון לטבע ע"ש שטיינהרדט. "הספר האדום", מפרט את המינים בסכנת הכחדה, ונותן תמונת מצב עדכנית של הסיכון להיכחדות עבור כל מין ממיני הזוחלים בישראל והמלצות לשימורם.

הספר סוקר 92 מינים ותת-מינים בישראל, מתוכם 41 נחשים, 45 לטאות, שני מיני צבי מים מתוקים ושני מיני צבי יבשה המקננים בחופי ישראל. בחינת מיני הזוחלים החיים בישראל העלתה כי: 5% בסכנת הכחדה חמורה, 34% נמצאים בסכנת הכחדה, 13% עתידם בסכנה, 8% נמצאים בסיכון נמוך, 33% לא נמצאים בסיכון, עבור 7% מהמינים נמצא כי המידע חסר ולא ניתן להעריך את מצב המינים אלו בישראל.

בספר מצוינים מספר מינים שמסווגים במצב קריטי מבחינת הסיכוי להכחדה. מינים שהערכת הסיכון מגדירה את מצבם כקריטי, הם לרוב מינים בעלי אוכלוסייה קטנה, המאכלסת בתי גידול ספציפיים לדוגמת מינים אנדמיים לחרמון, או מינים המאכלסים בתי גידול החשופים לפעילות אדם אינטנסיבית כגון חולות מישור החוף ודרום הערבה. אז מי אלו אותם מינים? אביעד בר, זואולוג ברשות הטבע והגנים, מספר ומביא תיעוד ייחודי מהשטח של חמשת המינים שנמצאים ברמת הסיכון החמורה ביותר.

הספר האדום מקוון ופתוח לציבור לשימוש חופשי >> 

צפע חרמון

מין נחש אשר בישראל ניתן לראותו במרומי החרמון בלבד, עיקר האוכלוסייה נמצאת בחרמון מעל גובה הרכבל התחתון. פרטים בוגרים של מין זה מגיעים לאורך של עד כ- 80 ס"מ. הוא פעיל ביום וניזון בעיקר מלטאות. לאור מזג האוויר הקיצוני המאפיין את הגובה בו צפע החרמון חי, עונת הפעילות קצרה בהשוואה לשאר מיני הנחשים בישראל. צפע החרמון מוגדר כמין "בסכנת הכחדה חמורה" (CR) בשל תחום התפוצה הקטן אשר הולך ומצטמצם, לאור פיתוח תיירותי ופעילות צבאית ובשל איכות בית הגידול ההולכת ומתדרדרת לאור הפעילות הצבאית.

נחש צפע חרמון, צילום: אביעד בר

לטאת חרמון

מין לטאה אנדמי בישראל למרומי החרמון, האוכלוסייה בישראל מצומצמת לאזור החרמון החל מגובה הרכבל התחתון ומעלה. לטאת החרמון מזכירה מאוד במראה את הלטאה הזריזה המאכלסת את החבל הים תיכוני של ישראל. פרטים בוגרים יכולים להגיע לאורך של כ-22 ס"מ.

פעילה בשעות היום וניזונה מפרוקי רגלים שונים הניצודים תוך כדי מרדף. לטאת החרמון מוגדרת כמין ב"סכנת הכחדה חמורה" (CR) בשל תחום התפוצה הקטן אשר הולך ומצטמצם, לאור פיתוח תיירותי ופעילות צבאית ובשל איכות בית הגידול ההולכת ומתדרדרת לאור הפעילות הצבאית.

לטאת החרמון, צילום: אביעד בר

כרכן קרינים

אחד מבין שלושת הנחשים הארוכים ביותר בישראל, פרטים בוגרים יכולים להגיע לאורך של כ-2 מטרים. אנדמי בישראל להר החרמון, תצפיות נדירות במין זה התקבלו מאזורים הגבוהים במעט מהישוב מגדל שמס ועד למרומי החרמון.

כרכן הקרינים פעיל בשעות היום וניזון ככל הנראה מזוחלים, מכרסמים ומציפורים. לאחרונה האוכלוסייה של כרכן הקרינים מהחרמון הופרדה טקסונומית (מיונית) משאר כרכני הקרינים בעולם והוגדרה כמין עצמאי (Elaphe druzei), שמו המדעי ניתן של כרכן הקרינים בחרמון ניתן לו על שם העדה הדרוזית אשר אנשיה חיים במקום.

כרכן קרינים מוגדר כמין "בסכנת הכחדה חמורה" (CR) בשל תחום תפוצה קטן שהולך ומצטמצם, ואיכות בית הגידול הולכת ומתדרדרת. אוכלוסיית כרכן הקרינים קטנה וגודלה ככל הנראה במגמת ירידה. רוב הפרטים מרוכזים בתת־אוכלוסייה יחידה.

נחש כרכן קרינים, צילום: אביעד בר

שנונית באר שבע

מין לטאה המצוי רק בישראל. שנונית באר שבע מאכלסת את מישורי הלס של צפון הנגב בלבד. פרטים בוגרים יכולים להגיע לאורך של כ-20 ס"מ. פעילה בשעות היום וניזונה מפרוקי רגלים מגוונים אותם מאתרת באמצעות הראייה וצדה תוך כדי מרדף.

שנונית באר-שבע מוגדרת כמין "בסכנת הכחדה חמורה" (CR) בשל עדויות לירידה מתמשכת בגודל האוכלוסייה שצפויה להמשיך גם בעתיד עקב פגיעה במישורי הלס המשמשים כקרקע נוחה לבנייה. בנוסף סובלת שנונית באר שבע מטריפה מוגברת על ידי מינים מתפרצים ומתפראים דוגמת עורבים, אנפות וחתולים. קצב הירידה העתידי באוכלוסיית מין זה מוערך כגדול מ-80% ב-10 שנים הקרובות לאור תכניות בנייה נרחבות במישורי הלס שבצפון הנגב.

שנונית באר שבע, צילום: אביעד בר

שנונית שפלה

מין לטאה המאכלס את החולות היציבים ואת אזורי הכורכר של מישור החוף. יש הטוענים כי הקרבה הגנטית של שנונית השפלה לשנונית הנחלים המאכלסת שטחים נרחבים בנגב ובערבה מייתרת את מעמדה כמין עצמאי. כך או כך מדובר לפחות באוכלוסייה ייחודית המאפיינת בתי גידול הסמוכים לחופי הים התיכון.

פרטים בוגרים יכולים להגיע לאורך של כ-25 ס"מ. פעילה בשעות היום וניזונה מפרוקי רגלים מגוונים אותם מאתרת באמצעות הראייה וצדה תוך כדי מרדף.

שנונית השפלה מוגדרת כמין "בסכנת הכחדה חמורה" (CR) בשל עדויות לירידה מתמשכת בגודל האוכלוסייה שצפויה להמשיך גם בעתיד עקב פגיעה באיכות בית הגידול של המין, טריפה מוגברת על ידי מינים מתפרצים ומתפראים ורגישות לשינויי אקלים. קצב הירידה שהחל בעבר וצפוי להמשיך מוערך כגדול מ- 80% ב-10 שנים הקרובות.

שנונית השפלה, צילם בועז שחם

קביעת הערכות הסיכון למינים השונים נעשתה בהובלת פרופ’ שי מאירי ובן שרמייסטר מהמוזיאון לטבע ואוניברסיטת תל אביב ואנשי רשות הטבע והגנים – ד"ר נעם לידר, מנהל אגף אקולוגיה וד"ר טל פולק, מנהלת תחום שימור חיות בר.

הספר האדום מקוון ופתוח לציבור לשימוש חופשי >>