נחל גוב בגרסה קצרה והרפתקנית: מסלול משפחתי בשמורת טבע מכתשים עין יהב

על מה אתם חושבים כשאתם חושבים על "לונה פארק"? בואו לנחל גוב ויש מצב שתתייגו אותו בתור "לונה פארק מן הטבע": סולמות, חבלים, דרגיות, חציית גבים (בעונה) ושאר שעשועים הופכים את נחל גוב למגרש משחקים אמיתי לכל המשפחה. יש גם מסלול קווי וארוך יותר, למטיילים אתגריים יותר, אבל אם הגעתם ברכב אחד ואם אתם עם ילדים – המסלול המקוצר בהחלט יעשה את העבודה. בגדול.

נקודת מוצא: למרגלות מעלה עקרבים, על כביש 227, מעט צפונית לרוגם צפיר
נקודת סיום: למרגלות מעלה עקרבים, על כביש 227, מעט צפונית לרוגם צפיר

תיאור המסלול

העלינו לכם את רף הציפיות? מצוין. אבל אם אתם מטיילים עם הילדים, אל תספרו להם על כל הטוב שממתין להם, כדי שיהיו מופתעים. כי אין כמו ילד או ילדה מופתעים בטבע כדי לרצות לטייל שוב בשבוע הבא.

נבטים, רומאים ובריטים על הדרך

אחרי שמחנים באחת משתי רחבות החנייה שבתחילת המסלול, הרימו עיניים אל הכביש המפותל שמתנשא מעליכם. כיום הוא סגור לתנועה בשל מצבו הרעוע, אבל בעבר הוא ידע ימים יפים בהחלט.

זהו מעלה עקרבים, ובימי המנדט הבריטי נהפכה דרך קדומה זו למעבר של רכבים ממונעים. דרך זו אכלסה לא פחות מ-18 זוגות עיקולים שנועדו להתמודד עם הפרש גובה כל כמעט 350 מטרים.

במלחמת העצמאות צה"ל השתלט על הדרך ובמבצע לוט חיל ההנדסה שיפר והרחיב אותה. במבצע עובדה, חלפו בה כוחות גולני שהיו בדרכם לכבוש את אילת, ויום לאחר מכן – לוחמי חטיבת אלכסנדרוני עברו בה בעת שהיו בדרכם לכיבוש עין גדי. אבל ראשיתה של הדרך הרבה לפני הבריטים: הרומאים השתמשו בה, ויש מי שסבורים שקודם לכן היה זה אחד מנתיבי הסחר בתקופת הממלכה הנבטית.

מתחילים ללכת

תחילת המסלול היא לצד שלט הסבר על שמורת מכתשים עין יהב, הכוללת ארבע יחידות נוף: רכס חצרה, נחל צין, שולי רכס מחמל ומישורי צפון הערבה.

האקלים בשמורה צחיח והיא מהווה בית גידול משגשג לשלל בעלי חיים המותאמים לתנאי המדבר הקיצוניים. במצוקי הנחלים המבתרים את הרכסים מקננים עופות דורסים, ובמישורי הערבה מצויות אוכלוסיות של חרדון-צב מצוי וצבי הנגב. גם האדם הותיר את חותמו במרחב בדרכים עתיקות, מצדים ואתרים פולחניים קדומים.

ואם הגעתם בחורף או באביב, תרגישו היטב את העובדה שנחלי האכזב בשמורה זוכים לשיטפונות משמעותיים.

אין נמרים, יש פראים

מתחילים לצעוד לעומק הערוץ בסימון השבילים הכחול, ומיד לאחר שמגיעים לערוץ נחל גוב ממשיכים צפונה (ימינה) עם הסימון הירוק, שילווה אתכם עד להודעה חדשה. הדרך בנחל הולכת והופכת להיות צרה, ופה ושם היא תדרוש מכם לטפס על סלעי ענק. ילדים קטנים בהחלט זקוקים כאן לעזרה. אבל חכו, הכיף הגדול עוד לפניכם. בשלב מסוים יופיע מימין לכם סימון שבילים שחור. התעלמו ממנו והמשיכו עם הירוק.

באזור זה יש סיכוי טוב שתפגשו מיני ציפורים – השמורה היא ביתם של מינים כמו צופית, זנבן, טריסטרמית ועורב קצר-זנב. אגב, עד לפני זמן לא רב, חיו במצוקים גם כמה פרטים של נמר המדבר. ואם כבר מדברים על בעלי חיים – כדאי לדעת שרשות הטבע והגנים השיבה לטבע בשמורה זו שני מיני יונקים גדולים: ראם לבן, שאוכלוסיותיו נכחדו לחלוטין מהארץ וכמעט נכחדו מהעולם, ופרא, המכונה גם חמור בר אסיאני. תהליך ההשבה המורכב שלהם נחשב מוצלח מאוד.

לשחות את המסלול

ואז, בלי יותר מדי הכנות, השביל שלכם הופך לקניוני וצר מאוד, גדוש בפיתולים מהנים וגם במאחזי יד שהותקנו כדי להקל על המעברים. בהמשך הדרך, מגיעים הגבים העמוקים יותר של הנחל – שנוטים כאמור להיות מלאים בחורף ובאביב, כתלות בעונת הגשמים. כך למשל, באמצע מאי 2026, לאחר החורף הגשום בשנה זו, עומקו של הגב האחרון במסלול היה כמעט שני מטרים, מה שדרש שחייה לאורך של מספר מטרים.

בקצה כל גב כזה ממתין לכם חבל טיפוס עבה ונאמן וכן דרגיות ברזל ומאחזים. ומילת הרגעה למטיילים מתחילים: ממבט ראשון, זה אולי ייראה בלתי אפשרי, אבל כאשר תאחזו בחבל או במאחזים – הטיפוס יהיה פשוט וקל יותר ממה שחשבתם.

קחו בחשבון שאורך הקטע בקניון הצר וגדוש הגבים הוא כמה מאות מטרים בלבד, אבל הוא דורש זמן, במיוחד אם ישנם מטיילים נוספים במסלול ונוצרים "פקקים". אבל גם אם אתם לבד – קחו את הזמן, כי זה כיף גדול.

הדרך למעלה

לאחר שחוצים את הגב האחרון והעמוק ביותר, שימו לב לסימן השבילים השחור, שיפנה אתכם ימינה בתלילות. מכאן מתחיל הקטע היבש של המסלול, שיחזיר אתכם חזרה, והפעם – גבוה מעל הנחל. היו זהירים במהלך הטיפוס התלול, והיעזרו ככל האפשר במאחזי היד, שנוטים להופיע בדיוק כשצריך אותם. השביל השחור חולף לעתים ממש בקצה המצוק, אז שימרו על הילדים. מצד שני, יש מצב שהם בהחלט ירוצו קדימה, נטולי פחד ורווי אדרנלין.

בשלב שבו השביל השחור יורד ופוגש את השביל הירוק שבו כבר חלפתם, המשיכו אל נקודת הסיום באותה הדרך שבה כבר צעדתם (רק הרבה יותר יבשים).

לאחר שתחזרו לרכב, דלגו איתו מעט דרומה, אל רוגם צפיר – שני מבנים מהמאה הרביעית לספירה ששימשו ככל הנראה מצודה קטנה. קירות המבנה שלידו אתם עומדים נבנו מאבני גזית שהשתמרו לגובה מרשים של 1.8 מטר. הכניסה למבנה היתה בקיר הדרומי. קשת מרכזית תמכה את תקרתו וגרם מדרגות שנבנה משמאל לכניסה הוביל לקומה שנייה. ומהיכן הגיעה המילה צפיר? זהו עיבוד עברי למילה הערבית צאפרה – שריקת הרוח. לא קשה לנחש מדוע נבחר שם זה ממש כאן.

איך להגיע

מכביש הערבה (מספר 90) פנו מערבה בצומת עין חצבה אל כביש 227. לקראת ההגעה ליעד שלכם, הכביש משובש – סעו בזהירות.

הערות

• חלקו הסופי של כביש 227 משובש, במיוחד לאחר שהוא חוצה את נחל צין.
• בשום אופן אין לטייל במסלול זה בעת שקיימת סכנת שיטפונות.
• לא מומלץ לטייל במסלול בימי קיץ חמים.
• בעונת החורף והאביב, ייתכן מעבר בגבי מים עמוקים, חלקם מחייבים שחייה. יש להיערך בהתאם ולאטום את הפריטים שעלולים להירטב.
• הקפיצה למים אסורה ומסוכנת.
• המסלול אינו מתאים לבעלי פחד גבהים.