פינת הממצא הארכיאולוגי: הפפירוסים מניצנה

התגלו בתל ניצנה בין השנים 1935 ל-1938, במהלך החפירות שנערכו במקום על ידי ה. ד. קולט.

קולט בכלל התכוון לחפור בשבטה, אך בעקבות הבצורת הקשה, החליט לעבור לעוג'ה אל-חפיר, שם היו מים בבארות.

החופר לא ציפה לממצא רב בניצנה בגלל הבנייה המסיבית של הטורקים במקום והנזקים של מלחמת העולם הראשונה, אך מהר מאוד הסתבר לו שהוא טועה ומדובר באתר עשיר בממצא אדריכלי וממצא קטן.

בזמן החפירות בכנסיית סרגיוס ובכחוס הקדושים (Sergius and Bacchus), הכנסייה הצפונית בניצנה, המתוארכת למאה החמישית לס' נתגלו כ-195 תעודות על גבי פפירוסים. הפפירוסים התפרסמו לאחר מכן במספר פרסומים מדעיים על ידי חוקרים-מתרגמים שונים.

פפירוס קולט-ניצנה, ספריית מורגן, ניו יורק

מכלול הפפירוסים נחלק לחמש סוגות עיקריות:

1. הסוגה הספרותית (13 פפירוסים).
2. "גנזך החייל" של גדוד "התיאודוסיים הנאמנים ביותר" (17 פפירוסים, הקדומים ביותר בניצנה, מן המאה השישית לסה"נ).
3. "גנזך הכנסייה" (5 פפירוסים מסוף המאה השישית לסה"נ).
4. "הגנזך של סרגיוס בן גיאורגיוס בן פטריקיוס" כומר ראש מנזר ובעל חלקות חקלאיות רבות מסוף המאה השביעית לסה"נ (לאחר הכיבוש האיסלמי).
5. "הגנזך הערבי" (40 פפירוסים מסוף המאה השביעית לסה"נ).

לפפירוסים מניצנה יש תרומה אדירה למחקר ההיסטורי. תרומה זו משמעותית במיוחד בתחומי: החקלאות הקדומה, המשפט והבירוקרטיה הקדומים, ההתיישבות בנגב, הנבטים, שלטון האימפריה הביזנטית בא"י, ראשית הנצרות בארץ ישראל והכיבוש והשלטון המוסלמי.

לקריאה נוספת אודות הפפירוסים של ניצנה >>

גן לאומי ניצנה, שטחו כ-2040 דונם

לקריאה נוספת אודות ניצנה >>