עונת חפירות 2025 בגן הלאומי אבל בית מעכה

העונה ה-12 יצאה לדרך ב-13 ביולי, 2025 והתקיימה במשך שלושה שבועות בהשתתפות סטודנטים ישראליים ובינלאומיים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומתנדבים בודדים מארה"ב וספרד.  שתי מטרות עיקריות הוגדרו לעונה: הרחבת החפירה של המבנה המפואר משלהי הברזל א' (סוף המאה ה-11 לפנה"ס) בשטח A על מנת לעמוד על תכניתו, והמשך חפירת מבני המחסנים מן הברזל IIא' (המאה ה-9 לפנה"ס) בשטח K.

החפירות בשטח A

המבנה משלהי הברזל א' שהולך ונחשף בשטח A הוא אחד המבנים המפוארים ביותר באזור מתקופה זו. למבנה שני אגפים מרכזיים במערב ובמזרח שמופרדים על ידי מעבר כניסה מעוטר באומנות. האגף המזרחי נחשף במורד התל תוכניתו המלאה אינה ידועה בגלל הסחף במדרון. באגף המערבי מכוסים שרידי הבניין בקירות של הברזל IIא שנמצאו ברובם ממש מתחת לפני השטח, פרט למספר קירות מתקופת הברזל IIב-ג מעל. החפירה התמקדה אפוא בהסרת הקירות המונומנטליים של הברזל IIא. מתחת לקירות אלה התגלתה בכל מקום שכבת שריפה אדירה שכסתה את רצפות המבנה.

בעקבות החפירה התבררה מעט יותר תכנית האגף המערבי, אם כי המתאר בכללותו עדיין אינו ידוע. עד כה נחשפו כ-300 מ"ר של המכלול ועוד היד נטויה. האגף המערבי כולל חדרים מרוצפים באבני בזלת גדולות וביניהן מרחבים שאינם מרוצפים. הפתחים ממוקמים בפינות החדרים והושם דגש על בנית משקופי החדרים מאבנים שטוחות המשוות לכניסות מראה מהודר. בחלק מהקירות השתמר מבנה-על מלבני בוץ. באחד מאלה נחשפו זיזים המלמדים אולי על עיטור של הקיר בקורות עץ. ביסודו של קיר אחר נמצאו רווחים המכילים שרידי עץ מפוחם שמלמדים על שילוב של קורות עץ בקיר האבן.

בחלק הצפון מזרחי של האגף המערבי נחפר בעבר אזור פולחני ייחודי. בין היתר נחשפו בו פודיום, ספסלים ומתקן דמוי כיור כפול עם ניקוז. המתקן שטויח בטיח בוץ הלך והתפורר מאז חשיפתו ובאוקטובר 2023 היה אמור לעבור תהליך של שימור. מצב המתקן הוחמר מאד במהלך המלחמה והוחלט לחפור את המתקן ביחד עם אילן מזרחי המשמר כדי לעמוד על אופן בנייתו ואולי לשחזרו בעתיד.  נחפר חלקו הדרומי והתגלתה ליבה של אבן שסביבה הונחו לבני הבוץ ושכבות הטיח.

בין התובנות החדשות מחפירת הקירות של הברזל IIא ניתן למנות את העדויות להמשכיות בין הברזל א' לברזל ווא'. במקרים רבים נבנו קירות הברזל IIא ישירות על גבי קירות הברזל א' באותה אוריינטציה ואף יש מקרים בהם נעשה שימוש בחלק העליון של קירות הברזל א'. דוגמא לכך הוא חדר בחלק הצפוני של השטח שבו נבנו תאים מטויחים, אולי ממגורות, ומהווה את אחד הקונטקסטים הקדומים ביותר של הברזל IIא'. דוגמא נוספת כוללת בנית מתקן פולחני (?) שכולל מצבה, אגן ושולחן בברזל IIא' ישירות על-גבי מצבת בזלת גדולה מהברזל א'.

שטח A, באדיבות משלחת אבל בית מעכה

החפירות בשטח K 

שטח K ממוקם מדרום לשטח A בחלק המזרחי של התל בסמוך לאוכף המהווה גישה טבעית לתל ממזרח. בעונות הקדומות הלך ונחשף בשטח מבנה מחסנים גדול מן הברזל IIא. במחסן נתגלו עד כה למעלה משישים קנקנים שהכילו ככל הנראה יין. על אחד מהם היתה כתובת בעברית, "לבניו." בעונה זו נחפרו חדרים עם סימני שריפה בחלקו הצפוני של המבנה. מבנה מחסנים נוסף שחלקו המערבי נחשף בעונה קודמת נחפר אף הוא. תכניתו מעט שונה אך ברור שהוא חלק מאותו מכלול של המבנה המערבי. באחד החדרים נמצאה אבן מסותת כמעין מצבה, מוקפת אבנים שככל הנראה שימש כפינת פולחן.

שטח K, באדיבות משלחת אבל בית מעכה

בעקבות סקר מגנטי שערך יניב דרווסי מהמכון ללימודי כדור הארץ של האוניברסיטה העברית בירושלים נפתחו ריבועי חפירה מדרום לבניין המחסנים המערבי. מדרום ל בניין המחסנים המערבי נחשפו קירות מאונכים שמלמדים על המשך מתחם המחסנים לכיוון דרום. המשך החפירה במקום יקבע אם מדובר במחסן נוסף או במבנה אחר, אולי שער כניסה למתחם המחסנים. מכל מקום, הממצאים מלמדים על פרוייקט בניה מרשים ביותר, ככל הנראה מן המאה ה-9 לפני הספירה, שניתן לייחס אולי למלכי בית עומרי. ממצאים אלו קשורים לשאלה האם אבל בית מעכה היתה חלק ממלכת ישראל, יישות פוליטית עצמאית, או קשורה לערי החוף הפיניקי כדוגמת צור וצידון כ 35 ק"מ מערבה.

פינת פלחן בשטח K, באדיבות משלחת אבל בית מעכה

זוהי עונת החפירות הראשונה שתל אבל בית מעכה מהווה גן לאומי מוכרז. אנחנו מקווים שהמעמד יקדם את ביקורי הציבור באתר מרתק ויפה זה.

סטודנטיות בחפירות אבל בית מעכה, באדיבות משלחת אבל בית מעכה