פודקאסט חיות בר: לוויתנאים

 

להאזנה

 

    לתמלול הפרק >>

 

בקצרה

דולפינים: דולפינן מצוי, דולפינן אנקולי ודולפין מצוי

איך הוא נראה?

• הדולפינן המצוי בעל "אף בקבוק" אופייני, גוף הידרודינמי אפור ובטן לבנה, השוקל כ-200-300 ק"ג.
• סימני זיהוי בין המינים: לדולפינן האנקולי (באילת) יש נקודות על הבטן, בעוד שלדולפין המצוי, מין המצוי בסכנת הכחדה בים התיכון, דגם "שעון חול" צהוב וייחודי.
• תביעת אצבע בסנפיר: ניתן לזהות פרטים אינדיבידואליים, כמו הנקבה "סוקי", לפי צלקות ייחודיות על סנפיר הגב המהוות "תעודת זהות" שנשמרת עשרות שנים.

איך חיים?

• אינטליגנציה רגשית: יצור תבוני הלומד מהסביבה וחי בלהקות קטנות של כ-5-6 פרטים בים התיכון, המקיימים קשרים חברתיים מורכבים.
• שפה אקוסטית: התקשורת החברתית מתבססת על שריקות ייחודיות, בעוד שקליקים משמשים להתמצאות במרחב וחיפוש מזון.
• שומר הסף של הים: כטורף-על, מצב האוכלוסייה שלו מהווה אינדיקטור לבריאות המערכת האקולוגית הימית כולה.
• תזונה: טורפי על הניזונים מדגים מגוונים בהתאם לזמינות המזון המצומצמת באזורנו, ומשמשים כאינדיקטור לבריאות המערכת כולה
• חיי חברה: חיים בלהקות קטנות של חמישה עד שישה פרטים בים התיכון בשל השפעות האדם ומגבלות המזון בניגוד ללהקות ענק של אלפים באזורי אוקיינוס עשירים.

מהם מאיים עליו ואיך שומרים?

• מחסור במזון ורשתות: דייג יתר מצמצם את זמינות הדגים, ופסולת כמו "רשתות רפאים" עלולה לגרום להסתבכות וטביעה.
• זיהום רעש: רעש אוניות וקידוחים מייצר "מיסוך" אקוסטי – עבורם זהו "אתר בנייה" בלתי פוסק המפריע לניווט ותקשורת.
• ניטור והגנה: רשות הטבע והגנים מבצעת סקרי אוכלוסייה וניטור כדי להכריז על שמורות ימיות שיגנו על מרחבי המחיה שלהם.

איך הוא מגן על עצמו?

• מערכת סונאר משוכללת: שימוש באיבר ה"מלון" בראש להפקת קליקים שחוזרים מהעצמים סביבם ובונים "תמונה" אקוסטית מדויקת בחושך.
• מהירות ואלגנטיות: מבנה הגוף השרירי מאפשר תנועה מהירה ותמרון חד, המעניקים יתרון הישרדותי מול איומים.

 

 

לווייתנים: לווייתן ראשתן ולווייתן מקור קוביה

איך נראה?

• הראשתן: לווייתן השיניים הגדול ביותר. הוא בעל ראש מרובע עצום, פתח נשימה בצד שמאל, וצבע חום-אפור. הראשתנים אינם "אקרובטים" כמו הדולפינים, הם צוללי עומק כבדים ומרשימים שהגיעו בעבר לאורך של 18 מטרים.
• לווייתן מקור קוביה: דייר מסתורי של הים העמוק. הוא נצפה לעיתים נדירות מאוד על פני השטח בגלל צלילותיו הממושכות, ועיקר הידע עליו מגיע ממחקר אקוסטי.
  

  איך הוא מגן על עצמו?

• נשק אקוסטי עוצמתי: מפיק את הסיגנל האקוסטי-ביולוגי החזק ביותר בטבע, הנשמע באוזן אנושית ומסוגל להרעיד פיזית גוף אדם בקרבתו.
• שפת קליקים ייחודית: בניגוד לדולפינים, הראשתנים אינם משתמשים בשריקות אלא אך ורק ברצפי קליקים (נקישות) לתקשורת חברתית
• ניב מקומי: לכל אוכלוסיית ראשתנים בעולם יש ניב ייחודי
• לראשתנים בים התיכון יש רצף קליקים ייחודי משלהם (שלושה קליקים, הפסקה וקליק נוסף) שאינו קיים בשום מקום אחר
• תקשורת אימהית: אמהות מאטות במכוון את קצב הקליקים שלהן כשהן מתקשרות עם הגורים, בדומה לפנייה לילד קטן

מה מאיים עליו ואיך שומרים עליו?

• רעש מקידוחים ותשתיות: זיהום רעש תת-מימי מקידוחי נפט וגז ועבודות תשתית בעומק הים (שדות הגז) פוגע קשות ביכולתם לנווט ולצוד במעמקים
• מחקר ומיפוי: פרויקטים של סקרים אקוסטיים תת-ימיים (כמו פרויקט לווייתני ים עמוק) ממפים את אזורי המחיה שלהם כדי להגדיר אזורי הגנה ולמנוע פגיעה בהם

איך הוא חי?

• הראשתן מסוגל לצלול לעומקים אדירים של עד 1.5 קילומטרים בחיפוש אחר מזון במצולות החשוכים.
• הם חיים בלהקות יציבות של נקבות וגורים הנשארים יחד לאורך עשרות שנים, עד לגיל 80.

איך הוא מגן על עצמו?

• עוצמת קול אדירה: הראשתן מפיק את הסיגנל הביולוגי החזק ביותר בטבע, כזה שניתן להרגיש פיזית כרטט בתוך הגוף.
• ראייה אקוסטית: בשל החשיכה המוחלטת במעמקים, הלווייתן מסתמך על מערכת הפקת קליקים מורכבת במקום על ראייה כדי לשרוד ולצוד.

מה מאיים עליו ואיך שומרים עליו?

• תשתיות אנרגיה: רעש מקידוחי גז ותשתיות בעומק הים מהווה הפרעה אקוסטית קשה ליצורים התלויים בשמיעה.
• סקרים אקוסטיים: מחקרים (כמו אלו שמול חופי חיפה) ממפים את אזורי המחיה שלהם כדי להגביל פעילות אנושית מזיקה ולקדם שמורות ימיות.

 

 

 

האזינו לפרקים נוספים על חיות הבר וסיפורים מרתקים >>

 

תמלול מלא: הסכת "ארץ ישראלי מצוי" – פרק העטלפים

 

נעמה: יאלי, תשמיעי לי רגע מה את שומעת בעבודה שלך.

[קולות קליקים ושריקות של דולפינים]

יאלי: אפשר בעצם לשמוע גם קליקים, שהקליקים זה אקולוקציה בעצם משמשים בשביל התמצאות במרחב. הקליקים לפי ההחזר יודעים מה נמצא מולם והשריקות זה לתקשורת. זאת אומרת, הם בעצם משתמשים בשריקות ביניהם. זה במינים של דולפינים.

נעמה: אפשר לשמוע את זה כל החיים?

יאלי: אני יושבת ומקשיבה כאילו כשאני במעבדה צריכה לעבוד על המחשב, אני שמה מוזיקת רקע שלך. [קולות קליקים ושריקות של דולפינים]

נעמה: כן.

[מוזיקת רקע: "מה עושת האיילות בלילות. קן לציפור בין העצים, לאריה ולממותה, לגמל… איזו מקהלה"]

הַסְכֵּת ארץ ישראלי מצוי. גלי צה"ל ורשות הטבע והגנים נכנסים איתכם לסבך המקומי עם נעמה טוכפלד.

נעמה: אחד הדברים שאהובים עליי בהסכת "ארץ ישראלי מצוי" זה לדבר על בעלי חיים שמשמיעים קול. נכון, אנחנו בהסכת ואי אפשר לראות את בעל החיים או אפילו לתאר אותו, זה דבר קצת מוגבל לפעמים, אבל כשאנחנו שומעים את הקולות שלהם זה הדבר הכי מופלא שיכול להיות.

והיום נדבר על בעלי חיים שמשמיעים לא סתם קולות אלא מערכת תקשורתית מלאה ועשירה של אותות שאנחנו שואפים להבין ולפענח, ואת זה נעשה היום ביחד בעזרת מישהי שפרויקט חייה הוא לנסות להבין את שירת הים ויצוריו.

אז נמצאת איתי כאן יאלי מבורך. עכשיו אני הולכת להגיד את הדברים שהיא עוסקת בהם, זה הולך להיות קצת ארוך אז תתרכזו: היא רכזת פרויקט לווייתנאי ים עמוק בתחנת מוריס קאהן לחקר הים, היא פרויקטורית ביחידה הימית של רשות הטבע והגנים, ובנוסף דוקטורנטית בחוג לביולוגיה ימית באוניברסיטת חיפה ומתמחה ביצורים שכנראה הכי מלהיבים אותנו בים – לווייתנים ודולפינים. שלום יאלי.

יאלי: אהלן. מה נשמע?

נעמה: מצוין. זה היה ארוך, אה? כן, אבל אני מניחה שהמחקר שלך מצדיק את זה. את בעצם מתקרבת ליצורים הכי מקסימים והכי מיוחדים שנמצאים בים.

יאלי: אני מסכימה לגמרי.

נעמה: קודם כל ספרי לי איך זה לשחות ליד דולפין.

יאלי: זה הדבר הכי מדהים ומרגש שיש, לראות חיית בר בסביבה הטבעית שלה, בהתנהגות הטבעית שלה, כשהיא אפילו מנסה במקרה שלי לתקשר, להקליק עליי.

נעמה: ניסתה לתקשר איתך?

יאלי: אתה יכול לשמוע אותם מתחת למים, הם מקליקים עליך, זה מאוד מרגש, אין ספק, אבל זה לא מה שאנחנו עושים במסגרת המחקר.

נעמה: אנחנו תכף נדבר על המחקר, אבל הייתי סקרנית לדעת איך זה לדבר עם דולפין. האם בכלל חשבת אי פעם, נגיד בתור ילדה, חשבת שתעשי את זה? חשבת שתחקרי את יצורי הים?

יאלי: אז דווקא שאלה מצחיקה, כי משהו שאומרים עליי חברים שלי מהילדות זה שאני עקבית אני מחטיבה בין היסודי לתיכון התאהבתי בתחום הזה ומאז החלטתי שאני הולכת לחקור יונקים ימיים. דולפינים, לווייתנים – זה הקטע שלי ואני…

נעמה: כן, זה תמיד היה כזה אהבה בלב.

יאלי: מגיל 16 אני נכנסתי לעניין הזה.

נעמה: ולמה דווקא יונקים ימיים? כאילו, למה דווקא את יצורי הים? מה גרם לך להתאהב בהם?

יאלי: שאלה טובה. אני חושבת שמגיל צעיר מאוד אהבתי את הים. בואי נגיד מי מי בת הים הקטנה, תמיד קסם לי הסביבה הימית וקינאתי, לא הבנתי איך היא מחליפה אפסנפיר לרגליים.

נעמה: כן.

יאלי: ואז כשבתיכון התחלתי להתעניין בתחום של יונקים ימיים, של דולפינים, וככה נכנסתי לראות מה מה אפשר לעשות בכלל בארץ איתם, והגעתי לדוקטור אביעד שיינין שבזמנו עשה מחקר על דולפיננים בישראל. היום הוא מוביל את תחום מחקר הדולפינים ותחום טורפי העל בתחנת מוריס קאהן לחקר הים. התחלתי להתנדב אצלו במחקר עוד כשהייתי בתיכון ומאז א…

נעמה: זהו.

יאלי: מאז היסטוריה.

נעמה: זה סיפור אהבה. את בעצם עשית את המסע ההפוך מבת הים הקטנה, מרגליים המרת לסנפירים.

יאלי: אני מקווה מאוד שזה יגיע.

נעמה: יפה. למה חשוב בכלל לחקור דולפינים בים?

יאלי: אוקיי, אז יש איזה כמה שכבות או כמה אספקטים למחקר בעצם של יונקים ימיים או דולפינים. א', הם יצור כמו שאמרת, אין, דולפין זה משהו שכמעט כולם אוהבים. יש משהו ביצור הזה עם מסכת החיים שלו, כאילו אי אפשר לא להתאהב.

נעמה: נכון

יאלי: הוא יפה, הוא מחייך, הוא אנרגטי. א', זה משהו שהוא מאוד מושך אותנו כבני אדם ואנחנו מתעניינים בו. זה דבר אחד. דבר שני הוא דולפינים ולווייתנים הם טורפי על. זאת אומרת שהם איזשהו אינדיקטור למערכת.

כלומר, כל השכבות שמתחתיהם א מארג המזון בעצם משפיעות עליהם. וככה אם השכבה של הדולפינים, של טורפי העל היא תקינה והאוכלוסייה יציבה, זה בעצם מעיד על איזשהו אלמנט של יציבות המערכת.

נעמה: אז כמו יונקים יבשתיים שהם טורפי על, אתה בודק אותם ואתה מקבל תמונה מלאה ורחבה לגבי שאר בעלי החיים סביבם, ככה גם את אומרת לגבי לווייתנים ודולפינים. מאוד מעניין. דרך אגב, לא יודעת, אני כשאני חושבת על דולפין אני לא חושבת על טורף. מה הוא אוכל?

יאלי: דגים.

נעמה: הכל?

יאלי: לא, לא הכל.

נעמה: כל מה שנקרא על דרכו.

יאלי: לא לא הכל, יש מינים מסוימים של דגים. זה גם מאוד משתנה איפה הדולפין נמצא. אצלנו הדולפינים אוכלים כל מיני מינים כי באזור באמת יש מגוון מינים מצומצם, אז הם פשוט ניזונים מהכל.

הדגים שהם אוכלים, אוכלים דגיגים קטנים יותר שאוכלים אצות, וזה בעצם מעיד על יציבות של המערכת.

נעמה: על מערכת שלמה בתוך הים.

טוב, אז בואי רגע נדבר על המינים המקומיים. אנחנו הישראלים מאוד מתרגשים, את יודעת, כל הבלחה של איזה דולפין קטן או איזה כרישון או איזה לווייתן שנצפה בחופי ישראל מעורר התרגשות מאוד גדולה.

אנחנו כנראה לא רגילים לחיות האלה, אבל את חוקרת אותם אז את יודעת שהם קיימים פה. אז אני אשמח שתספרי לנו א', איזה מינים של דולפינים מתקיימים בחופי הארץ שלנו הקטנה.

יאלי: דבר ראשון אני אגיד את הדבר הזה שהוא באמת חשוב ולא כולם יודעים ואני כל פעם מופתעת. יש דולפינים, יש לווייתנים בים התיכון. אמנם במערב הים התיכון יש יותר מינים, אבל גם אצלנו יש אוכלוסיות שקיימות ויציבות, וזה לא רק משהו של הים האדום, לא רק משהו של אילת. יש לנו פה דולפינים ישראלים.

נעמה: הם כאילו גרים פה או שהם באים והולכים לשם?

יאלי: גרים פה, מקומיים, ציונים, אוהבי הארץ מה שנקרא, ישראלים לכל דבר.

נעמה: ישראלים ממש.

יאלי: אוקיי, אז המין החופי הראשון שנדבר עליו זה בעצם הדולפינן המצוי, ה-Bottlenose Dolphin,  האפור המוכר מפרקי המים, מהסדרה פליפר, כמו מה שיש בריף הדולפינים. וזה בעצם הוא דולפין אפור, יחסית גדול, והוא נמצא מאכלס את רוב הימים בעולם וגם בים התיכון שלנו ואת רוב החופים כולל החוף הכי מזרחי בעצם, בחופי ישראל.

יש לנו פה אוכלוסייה יציבה של בערך 300 פרטים, שחלקם מסתובבים יותר רחוק לעומק או לגבולות הצפון דרום. אנחנו לא בדיוק יודעים, קשה באזור שלנו כמו שכולנו יודעים לשתף פעולה עם השכנים, אז אנחנו לא ממש יודעים מה קורה מעבר לגבולות, אבל חלקם מגיעים לעתים רחוקות יותר. אבל יש ממש כמה שהם דיירים פה שאנחנו מכירים אותם. יש כמה נקבות שאנחנו יודעים לזהות אותן לפי הסנפיר גב שלהן, שיש להן ככה סימנים ייחודיים ממש כמו טביעת אצבע.

נעמה: וואלה.

יאלי: כן. ואותן אנחנו רואים אותן, את אותן נקבות כבר 20 שנה, 25 שנה, רואים אותן עם הגורים שלהן, ממש ממש עוקבים אחריהן. אז יש… הם קיימים פה והם שלנו ואנחנו שלהם, והם ממש דולפינים ישראלים שאנחנו רואים אותם די הרבה.

נעמה: באופן עקבי, ואני גם יודעת שאת ממש ביססת מערכת יחסים עם כמה מהדולפינות הארץ-ישראליות. אני רוצה שנדבר על דולפינה שאת מכירה באופן אישי, שהיא גם נקראת "שיאנית ההמלטות", הדולפינה סוקי. רק מהחיוך שלך אני רואה את האהבה שלך אליה, וגם יש לך כזה, המאזינים לא רואים אבל יש לך כזה תליון עם שני זנבות של לווייתן.

יאלי: יפה, זאת אומרת הנושא קרוב ללבך.

נעמה: ספרי לנו קצת על סוקי.

יאלי: היא נצפתה לראשונה בשנת 2005 כשהיא כבר דולפינה בוגרת, בת 20 לפחות, יותר כנראה. ואנחנו רואים אותה בתדירות גבוהה בכל אזורי הארץ, זאת אומרת גם בדרום, גם נצפתה בצפון בעבר באזור חיפה. היא באופן יחסית עקבי ממליטה גורים בריאים. זה בעצם אינדיקציה ש שאם יש לה כל שלוש-ארבע שנים א בממוצע גור חדש, זאת אומרת שיש לה מספיק אוכל ושהיא מצליחה למצוא… כן, שהיא בריאה, שהיא מצליחה למצוא זיווג ותורמת את חלקה לאוכלוסייה הישראלית.

וזו באמת מישהי שאני יכולה להראות לך אחרי זה תמונה, יש לה כזה שני סימנים קטנים על הקצה העליון של הסנפיר, מעין כאלה שתי בליטות קטנות. תמיד אני צוחקת על עצמי שאני ואביעד וכל מי שמתעסק, כאילו מבלים שנים בלהסתכל על הדולפינים האלה, והאם הם יודעים בכלל מי אנחנו, שזאת אני שק…

נעמה: אני חושבת שסוקי מכירה אותך כבר באופן אישי.

יאלי: הלוואי.

נעמה: ולדעתי היא מאוד מרוצה מהקשר שלכם. גם מעניין אותי, לסוקי כבר יש נכדים? יש מצב שזה כבר שם?

יאלי: סיכוי גבוה מאוד שכן, יש.

נעמה: כן? איזה חמודה.

יאלי: נכון.

נעמה: אנחנו נדבר גם עליהם, אבל עוד לפני זה הייתי רוצה אם את יכולה בבקשה לתת לי קלסטרון, ממש תיאור של איך נראה הדולפינן המצוי הזה.

קריין: הקלסטרון לזהות את החיות, כן? הנה הוא, פרצופו העליז משהו של גיבורנו האלמוני. אין לנו שם, אין לנו כתובת, אבל התמונה ברורה מספיק כדי שמי שמכיר יזהה אותו בקלות.

יאלי: לדולפינן המצוי יש לו גוף אפור, אף מאורך, בגלל זה נקרא "אף בקבוק", ממש יש לו כזה מין אף מאורך שיורד מהמצח. הוא שוקל בין 200 ל-300 ק"ג בממוצע, בין שלושה לארבעה מטרים. זאת אומרת, זה מין של דולפין שהוא יחסית גדול.

הגב שלו באמת יותר כהה, כמו שאמרת כולו אפור, הגב טיפה יותר כהה, הבטן יותר לבנה. זה בעצם המבנה שלו, מבנה מאוד הידרודינמי. זאת אומרת, הסנפירים, העור החלק, זה מאוד מאפשר לו לנוע מהר ב…

נעמה: מהר ובאלגנטיות.

יאלי: בדיוק, מהר ובאלגנטיות בים.

נעמה: המין השני של הדולפינים שנמצא בים האדום שונה במראה שלו.

יאלי: בים האדום יש דולפינן אנקולי, שזה בעצם מין מאוד דומה לדולפינן המצוי אבל הוא נראה דומה, יש לו קצת יותר א נקודות כזה בבטן, זאת אומרת טיפה יותר כתמים כאלה על העור, אבל מבחינת האלמנטים הכלליים הוא מאוד דומה.

נעמה: הבנתי אותך. תגידי נכון יש רושם שהם מחייכים? כאילו אנחנו לא מדמיינים את זה נכון יאלי?

יאלי: לא, הם באמת נראים מלאי שמחה.

נעמה: חיוביים כאלה וחמודים, וישר באים אליך בגישה טובה, בגלל זה אנחנו אוהבים דולפינים. אז קודם כל הם לא רק א משדרים חיוביות והם גם, את יודעת, בהרבה סרטים של דיסני ובכלל הם מהווים איזושהי דמות חיובית כזאת של תמיד משהו שמח וכיפי, אבל ממה שאנחנו יודעים ואני מניחה שאת תרחיבי לי על זה היום, זה שמדובר באמת באחד היצורים היותר אינטליגנטיים, עם מוח גדול שאפילו מקושר למערכת הלמידה של בני האדם. זאת אומרת אנחנו ממש יכולים לראות כל מיני אלמנטים משותפים והדולפין הוא ממש יצור מתפתח ולומד. כן?

יאלי: אז הסיבה השלישית, קודם דיברנו על הסיבות לחקור אותם, הסיבה השלישית ושאותי הכי מעניינת זה באמת בגלל שהם מאוד יצורים מאוד מורכבים. זאת אומרת יש להם אינטליגנציה רגשית, יכולות התנהגות, יכולות התפתחות. הם לומדים מהחברה, מהפרטים בלהקה שלהם, מהסביבה. זאת אומרת, אתה רואה שם כשאתה מסתכל לאורך ארוך טווח על המין הזה או על פרטים מסוימים, אתה אומר: אוקיי, יש כאן יצור שהוא ממש חושב…

נעמה: חושב,

יאלי: והוא לומד והוא מרגיש. בדיוק מה שאת אומרת, יש כאן איזשהו משהו דומה, אולי דומה למורכבות הרגשית של בני האדם?

נעמה: יואו, אמא'לה, זה… תשמעי, זה מצחיק. אני אגיד לך למה, כי הרבה פעמים אנחנו כבני אדם מסתכלים על הדגים, על החיות, על זה כאיזושהי א כאיזושהי תצפית רחוקה. אבל כשאתה יורד למשל לריף הדולפינים באילת, אתה מרגיש שמישהו מבין אותך.

יאלי: אני מרגישה כמוך לגמרי. ובגלל זה אני גם מתמקצעת בנישה הזאת של התקשורת, כי כשאני מקשיבה להקלטות של הדולפינים או של לווייתנים אני מרגישה כאילו יש שם משהו מעבר. זה מאוד מרגש אותי.

[קולות קליקים ושריקות של דולפינים]

נעמה: את כאילו מפענחת שפה אחרת.

יאלי: בין זה לבין לפענח את השפה יש הרבה הרבה שלבים בדרך. זה קשה ללמוד שפה מאפס, אבל אין ספק שיש שם מורכבות. יש מגוון אדיר של קולות שהם משמיעים באינטראקציות חברתיות, בהתנהגויות שונות, ואתה אומר: יש פה עושר חברתי ומורכב מאוד, מאוד מעניין, ואנחנו מתעסקים בו, מקווים לפענח אותו.

נעמה: אז תיכף נדבר על כל המחקר, אבל עוד לפני זה אני רוצה לשאול אותך רגע על הלייף סטייל של הדולפינים בים התיכון. איזה חיות הן? סוליטריות, חברתיות?

יאלי: ההתנהגות ואופן מאפייני החיים של הדולפינים ושל מינים רבים מאוד מאוד תלויים בסביבה שבה הם נמצאים. הים התיכון הוא ים מאוד מאוד מושפע אנתרופוגנית מהשפעת האדם. זה בעצם הים הכי עמוס בעולם בגלל מעבר של סחורות. הוא מקשר בין הים האדום לאטלנטי.  אז בעצם מאוד מאוד עמוס גם בסחורות, גם במעבר כלי שיט וגם בדיג מבחינה אנושית. כל החופים לאורך הים התיכון מאוד מאוד עמוסים וזה משפיע על החיים.

אז דולפינים אצלנו בקבוצות יחסית קטנות, זאת אומרת בין חמישה לשישה פרטים בממוצע, קטן בהשוואה למקומות אחרים שיש להקות מאוד מאוד גדולות של דולפינים. כשיש הרבה אוכל אז יכולים הרבה דולפינים להיות ביחד.

נעמה: כמה זה הרבה מבחינתך?

יאלי: זה נורא תלוי במין אבל יכול להיות אלפים בלהקה.

נעמה: די, אלפים? וואו, זה נשמע לי דמיוני לגמרי, אמא'לה. אוקיי.

יאלי: אבל זה נורא שוב, זה נורא נורא תלוי במין. הדולפינן שדיברנו עליו יש לו להקות יותר קטנות. לא דיברנו על המין השני של הדולפין שזה הדולפין המצוי, שהוא נמצא רק באזור הדרום בישראל, בין אשדוד לאשקלון, קצת יותר קרוב לחוף.

הוא קצת יותר קטן מהדולפינן, שוקל בין 80 ל-180 ק"ג והאורך שלו עד מטר וחצי, זאת אומרת באמת יותר קטן. יש לו מעין כזה סימן צהוב של שעון חול בצידי הגוף. ומה שמעניין בו זה שזה מין שהוא בסכנת הכחדה בים התיכון.

ואיכשהו אצלנו בדרום יש איזושהי אוכלוסייה קטנה מאוד, בין 20 ל-30 פרטים, שהיא כאילו נשארת שמה והיא מצליחה לשגשג ולחיות. לנו מאוד מאוד… אנחנו מתעסקים בה כי היא מאוד מעניינת אותנו גם איך היא ככה כל כך קטנה ומבודדת ואיך אפשר לשמור עליה.

נעמה: אוקיי. מה תוחלת החיים של דולפין בלי איומים? בואי נגיד ככה, הלוואי עכשיו שכל התנועה הסואנת הזאת לא תבוא ותדרוס אותו.

יאלי: שוב תלוי במין, אבל בין 25, 30 ל-40 שנה זה בערך הממוצע בטבע. יכול להיות שיש פרטים שתועדו 50, 55 שנה, אבל זה במקומות אחרים, לא אצלנו. א וזה גם…

נעמה: בפלורידה, בבית גיל הזהב שם בחופים. משקים אותם בכיף בפלורידה והם מצליחים ככה… והחיים יפה. טוב, דברי איתי רגע על המבנה המשפחתי שלהם. אותי, את יודעת, רגע תחילת החיים של דולפין – מה יחסי הגומלין בין הדולפין לדולפינה? מה קורה שם? הם נשארים ביחד? איך זה הולך?

יאלי: אז זה שאלה מצוינת וזה שוב מאוד משתנה בין מינים של יונקים ימיים ולווייתנאים. הדולפין המצוי שבדרום דווקא שם יש להקה אחת שהיא כל הזמן ביחד, יש שם גם זכרים, גם נקבות וגם גורים, שזה מאוד מעניין. לעומת הדולפינן, שהדולפינן הוא יותר כל הזמן. זאת אומרת, הגור יוולד, יהיה עם אמא שלו בממוצע שלוש שנים ואז ילך לדרכו. אם זה זכר, הוא ילך לחפש, יהיה עם זכרים אחרים צעירים בלהקות כאלה של זכרים. אם זו נקבה, היא יכולה להישאר עם אמא שלה עוד כמה שנים, היא יכולה לעבור ללהקות, הם מאוד כל הזמן משנים את המבנה של הלהקה, מתערבבים ביניהם. זה נקרא Fission-fusion, כאילו מיקסינג כל הזמן.

נעמה: וזה כאילו לשם גיוון המין או חיזוק המין, או שזה פשוט המבנה החברתי שלהם ככה?

יאלי: המבנה החברתי שלהם הוא כזה. זאת אומרת, יש כן דולפינים שתועדו בקשרים ארוכי טווח, זאת אומרת שהם נצפים שוב ושוב ביחד ויש כנראה איזשהו מערכת יחסים ארוכה יותר. אבל במין הזה של הדולפינן רוב הפרטים מתערבבים מהר. וזה גם יכול להיות תלוי במאפייני הסביבה אצלנו, שדורשים כל הזמן התאמות של הדולפינים בשביל להצליח למצוא מזון, בשביל כי אצלנו קצת יותר מאתגר מבחינת המזון במזרח הים התיכון.

נעמה: יפה. אז עכשיו א רציתי לשאול אותך באמת, עד עכשיו תיארת את המין, את הסביבה הטבעית שלו, כמה הם חיים ואיך הם חיים ביחד, אבל מן הסתם שיש גם איומים ואתגרים. אז נהלי ככה על קצה המזלג – מה מאיים על הדולפינים המקומיים פה בחופי הים התיכון?

יאלי: אחד זה בעצם חוסר במזון. כאילו בעשורים האחרונים האדם מנצל יותר ויותר את המשאב הימי, את הדגים בעצם. שיטות הדיג הופכות ליותר ויותר מתוחכמות והדגים לא מספיקים להתאושש. אה זה משהו שהיחידה הימית מתעסקת בו הרבה ברשות הטבע והגנים – איך לאושש בעצם ולאכוף דיג בשביל לאפשר לאוכלוסיות להתאושש.

אז בעצם כל פעם הצורך שלהם לחפש מזון וכל פעם להתאים את עצמם לדגים אחרים הוא מאוד מקשה. ויש כאלה שמצליחים להסתגל – הדולפינן למשל איכשהו כן מצליח להסתגל. הדולפין המצוי יכול להיות שהוא קצת פחות; בעבר הוא היה הרבה יותר מצוי בים התיכון ומאז תחילת שנות ה-2000, סוף שנות א ה-90 הוא ממש ממש מידרדר א בכלל בים התיכון…

נעמה: מבחינת מספר פרטים?

יאלי: מבחינת מספר פרטים, גודל האוכלוסייה, בגלל שהם לא מצליחים לעמוד בקצב של התחרות עם האדם, שזה אתגר מאוד מאוד גדול.

נעמה: כן.

יאלי: והדבר השני זה נוכחות האדם מכל כיוון. זאת אומרת גם נוכחות כלי שיט, פסולת פסולת דיג או פסולת אנושית א עם כל מיני רשתות רפאים או דברים שהם יכולים להסתבך בהם. הרי בסוף הדולפינים יונקים ימיים, הם בעצם יונקים, הם צריכים לעלות לנשום אוויר. אם משהו מונע מהם את זה, הם טובעים בדיוק כמונו. ודבר מאוד ממש אותי נוסף זה הזיהום רעש.

נעמה: מה? רעש?

יאלי: רעש, כן.

נעמה: מה זה?

יאלי: זה כמו תחשבו לעצמכם שאתם נמצאים באתר בנייה וכל הזמן יש את ההמיה הזאת של המכונות…

נעמה: יואו, אפשר להשתגע, אמא'לה.

יאלי: אז זה בדיוק מה מה ששומעים. כשמורידים הידרופון, מיקרופון תת-ימי לים באזור שיש בו אוניות, שומעים כל הזמן את הרעשי מנוע, כל הזמן יש מעין המיה כזאת ברקע.

נעמה: וזה מטרלל אותם?

יאלי: זה מאוד מאוד משפיע באופנים שונים על מינים שונים, אבל בהחלט אני כשאני שומעת את זה אני משתגעת מזה.

נעמה: כן, גם אני. בדיוק בדיוק בונים אצלנו ליד הבית עכשיו בניין וכל בוקר אני… זה כאילו עילה לעזוב את כדור הארץ.

[קולות קדיחות וקרקושים]

יאלי: זה ממש מתסכל. אז תחשבי שכל הזמן והם משתמשים באקוסטיקה בכל בשביל כל דבר, כי בעומק בעצם אין הרבה גלי האור לא חודר לעומק, אז אז קשה יותר לראות, לכן הם משתמשים באמצעים אקוסטיים בשביל לתקשר, בשביל למצוא אוכל, ואם כל הזמן יש את הרעש הזה אז זה מפריע להם בכל פן של החיים שלהם.

נעמה: וואו, אני חייבת להגיד שלא העליתי על דעתי שזיהום רעש יהיה אחד מהסיבות שמפריעות לדולפינים אצלנו להתפתח ולגדול, אבל כשאת אומרת את זה עכשיו זה סופר הגיוני. אבל עוד לפני זה רציתי לשאול אותך, הם סובלים מציד או דיג?

יאלי: בעבר יותר. בשנות ה-50 היה יותר דיג, ציד של דולפינים בים התיכון, בעיקר תחרות עם דייגים. זה כבר הרבה שנים שזה מאוד טאבו וגם לא חוקי, גם בים התיכון וגם בטח אצלנו. יש מקומות בעולם שעוד צדים, רחוק מאיתנו. א אצלנו דווקא יש כן שמירה, ניסיון עם אנשים שמדברים איתם, אנשים שעובדים בשטח, גם בהחלט דייגים… יש כן אף אחד לא רוצה לפגוע בעצם בדולפין. קורות טעויות שדולפין מסתבך באיזו רשת שסתם בים.

נעמה: אבל לא לא ציד מכוון, את אומרת.

יאלי: לא, לא ש…

נעמה: הבנתי. טוב, זה לפחות ירד מהם. אבל תכף נדבר על הקושי הבאמת משמעותי הזה בלהיות דולפין בים התיכון. אז עכשיו ספרי לי על העולם המטורף של התקשורת של הדולפינים בינם לבין עצמם בסביבה ימית מתחת למים. כל מי שנכנס פעם לים וקצת צלל לעומק יודע שגלי האור מהשמש מגיעים לשכבה העליונה של המים וככל שמעמיקים יש פחות ופחות אור וחושך. הם גם לא רואים טוב, נכון?

יאלי: שוב תלוי במין. יש מינים שכן רואים טוב, מינים שנמצאים יותר באזור ה במים יותר רדודים כן יש להם יכולות לראות, אבל בלי קשר אף אחד לא רואה טוב במים. זאת אומרת רואים לכמה מטרים בודדים, אולי ביום טוב יותר, ולעומת זאת גלי קול נעים הרבה יותר טוב במים. ככל שהתווך הוא יותר יותר צמיגי, אז במים הם נעים למרחקים יותר ומהר יותר ובעצם מאפשרים שימוש בגלי קול בשביל כל דבר.

אז הרבה מינים של של בעלי חיים ימיים ויונקים ימיים עשו איזשהו התאמות בסביבה הימית להשתמש בזה. אז כמו שאמרת, האיברים שלהם של התקשורת הם מאוד מאוד מפותחים ומותאמים לשימוש מגוון בסביבה הימית.

נעמה: אז איך זה קורה אצל דולפין? כלומר איך התקשורת הזאת מופקת ומתקבלת בצד השני?

יאלי: אוקיי, אז אז כמו שאנחנו משתמשים במעבר של אוויר בעצם על מיתרי הקול בשביל לייצר קול, אז הם גם משתמשים במעבר של אוויר במין… זה לא זה לא מיתרי קול, אלא יש להם מעין כאלה שפתיים שמייצרות נקישות בתדרים מסוימים…

נעמה: קליקים, מה שאת קוראת.

[קולות קליקים ושריקות של דולפינים]

יאלי: נכון, קליקים. אז הם בעצם הם מעבירים את האוויר בלחץ דרך השפתיים האלה והם מייצרים את הסיגנל הזה.

נעמה: את יודעת יאלי, אני ראיתי איזשהו סרטון, שלד של דולפין, והופתעתי לראות שכל קדמת הראש שלו זה בעצם לא עצם, זה לא רקמה של עצם. כל החלק הבולט הזה זה נקרא "איבר מלון" (Melon). והופתעתי מאוד לגלות את זה שכל ה"בונקלה" הזה מקדימה זה בעצם איזושהי תיבת תהודה.

יאלי: כמו שאמרת, הסיגנל עובר באיבר, אצל הדולפינים זה נקרא המלון, אצל לווייתנים יש איבר אחר א שבעצם הוא כמו אלומה כזאת – הוא מכוון את את גלי הקול, מעצים אותו ובעצם משדר אותו החוצה. וממש כמו סונאר אקטיבי, הוא משדר איזשהו קליק. הקליק פוגע במשהו, חוזר, נקלט ב לסת התחתונה ונכנס לתוך האוזן ולאיבוד במוח, והוא כאילו לפי הזמן שלקח לסיגנל לחזור, לפי הכיוון שממנו הוא חזר, ככה הוא בונה בעצם תמונה בסביבה הימית בעומק שהוא לא מצליח לראות.

נעמה: וואי זה מדהים. הם כאילו הם הם משחררים איזה שדר, הוא נקלט ואז הוא חוזר אליהם והם מבינים את הכל, זאת אומרת הם מפענחים אותו. אז מה למשל הם מדברים ביניהם? אני חייבת להבין איזה סוגים של שיחות מנהלים דולפינים יאלי.

יאלי: אז זה שאלה ממש ממש מעניינת ויש הרבה חוקרים בעולם שבתחום הזה שמתעסקים בה עכשיו. זה נע מבין דברים בסיסיים של "הנה אוכל", "הנה סכנה", "בואו כאילו כאן", עכשיו "בואו לכאן אנחנו עכשיו מתלהקים", לבין דברים שאנחנו עוד לא יודעים להגיד אבל מאמינים שקיימים שזה שיחות קצת יותר עם…

נעמה: הם מרכלים?

יאלי: מורכבות. מורכבות אני מאוד מקווה ואני מאמינה שבעלי חיים באמת כל כך מורכבים עם מגוון כזה רגשי וחברתי, הרבה קשרים. יש תיאוריה שאומרת שייצור חברתי שחי בחברה מורכבת עם הרבה להקות והרבה פרטים ויש לו קשרים ארוכי טווח. זאת אומרת אם לווייתן נמצא עם לווייתן אחר באותה להקה 50 שנה…

נעמה: אז יהיה ביניהם איזשהו…

יאלי: אז חייב להיות מערכת תקשורת מורכבת בשביל לנהל את כל הקשרים האלה. זה זה לא כמו שאם אני…

נעמה: הם גם מוצאים שידוכים ככה? הם כאילו מאותתים א "אי, את רוצה לשבת לקפה עם…"?

[קולות קליקים ושריקות של דולפינים]

יאלי: כשמגיע זכר יש הרבה הרבה עניין, יש ממש עניין תקשורתי, כן. הרבה הרבה יותר א קליקים או שריקות, כן יש עניין א א אנחנו לא יודעים מה זה אומר, אבל כאילו כמו שאת אומרת, אם יש להם כל כך הרבה חברים ומשפחה אז כנראה מדברים או צריכים משהו לדבר בצורה מורכבת איתם כאילו.

נעמה: אני רק מדמיינת את ליל הסדר במשפחת דולפינים ענפה, יושבים מקליקים אחד עם השני. אבל באמת זה קודם כל זה מדהים, ומה שאמרת מקודם על זיהום רעש הופך להיות הרבה יותר דרמטי. האם באמת היכולת התקשורתית שלהם לשדר או לקלוט נפגעת פה?

יאלי: נפגעת, כן. גם הטווח שבו הם יכולים לקלוט בגלל שיש רעשים אחרים קטן. זאת אומרת שהם יכולים לתקשר עם בני משפחה שלהם למרחקים יותר קטנים עכשיו, לא כמו שאולי היה בעבר. אוקיי? גם התדרים שבהם יכולים להשתמש. אם יש אזור מסוים שתדרים מסוימים כל הזמן עמוסים ברעש סביבתי של כלי שיט, אז יש מחקרים שהוכיחו שדולפינים משנים את התדרים שלהם של התקשורת כשיש אוניות בסביבה בשביל בעצם להצליח לגבור על הרעש של כלי השיט.

נעמה: זה משנה את ההתנהגות שלהם. זאת אומרת זה משפיע על הלהקה, על השגשוג שלה.

יאלי: בטח על השגשוג. אם יש כל הזמן רעש אתת-ימי והם לא מצליחים בעצם לקבל… הרי אמרנו שהם שולחים קליק ומקבלים קליק חזרה, אם הם לא קולטים את הקליק חזרה לא מצליחים למצוא אוכל. זה משפיע בדרכים שאנחנו לא מכירים כי אנחנו באמת לא מספיק מודעים להשפעה של הזיהום.

נעמה: תראי מה זה, אנחנו לא מפסיקים להרעיש על היבשה, נגמר לנו המקום להרעיש על היבשה, הכנסנו לים להפריע לדולפינים.

יאלי: אומרים היום שאין מקום בעולם שאת יכולה להכניס הידרופון ולא תשמעי א…

נעמה: וואו.

יאלי: רעש. אולי רק בחלל. באמת תגידי יאלי, אז מה עושים? זאת אומרת אני יכולה להבין צפיפות, עומס, חדירה של אוכלוסיות, איומים, זיהום. אוקיי? מה עושים עם זיהום רעש במעמקי הים?

יאלי: זה אתגר שמתמודדים איתו. בשנים האחרונות עלתה המודעות לעניין הזה הרבה יותר. יש פתרונות למשל כמו א מנועים מותאמים או מדחפים מותאמים לכלי שיט. זאת אומרת יש חברות שמייצרות או מתאימות את כלי השיט שלהן לאיזשהו מדחף, פרופלור, שיהיה טיפה פחות רועש בתדרים מסוימים שפחות משפיעים.

ויש אזורים כשמגלים איזשהו אזור עניין לבעלי חיים, אז בעצם יוצרים איזשהו אזור שמור, זאת אומרת שמורת טבע או כאילו כן יש יותר מודעות. אז אומרים: "טוב, זה אזור שהוא יש פה הרבה הרבה פרטים הרבה מינים אז כאן אין כניסה של כלי שיט או אין עבודות תשתית, עבודות תת-ימיות". זה גם משהו שהוא עכשיו

אז יש יותר מודעות, זה לוקח זמן, זה מאוד מאוד איטי. בסוף זה פתרונות כאלה הם לרוב יקרים יותר, בעצם פתרונות אקולוגיים הרבה פעמים יותר יקרים. אבל אני מקווה, יש יותר מודעות ואני כן מרגישה שיש איזשהו כיוון חיובי בזה.

עצם זה שאנחנו מדברות על זה עכשיו זה נכון.

נעמה: אני חייבת להגיד שממש הדהמת אותי עם העניין הזה, באמת זה מבחינתי זה הפתעה לגלות את זה. עכשיו אמרת מקודם שלכל דולפינן יש איזשהו סימן היכר שהוא כמו טביעת אצבע, זאת אומרת אתם יודעים היום לזהות כל דולפין בפני עצמו.

יאלי: רוב הדולפינים, זה כמו שאמרנו, זה זה הסימנים על הסנפיר הגב. הם סימנים שנצברים לאורך החיים ממשחקים, מצלקות, מדברים שבעצם קורים על הדולפין. אז גור קטן שנולד הסנפיר שלו עדיין חלק ויותר קשה לזהות, אבל ככל שהם מתבגרים הם אוספים ככה סימנים של החיים ואז אפשר באמת לזהות אותם.

נעמה: יש להם תעודת זהות אישית כזאת כבר?

יאלי: דולפין בוגר אפשר לזהות אותו, אלא אם כן יש איזשהו אירוע, איזשהו משהו רציני שהוא חטף מכה רצינית בסנפיר חס וחלילה. אבל רוב הדולפינים באמת א יש להם ככה סנפיר ברור ואפשר, וזה בעצם חלק מהמחקר, אנחנו מחקר אורך טווח שעוקב אחריהם.

נעמה: כן. תקשיבי, הייתי יכולה לדבר איתך על דולפינים לדעתי עוד שנים, זה מרתק, אבל הם לא המין היחיד שאת עובדת איתו בים התיכון, יש לנו גם לווייתנים.

יאלי: נכון.

נעמה: אז אנחנו עכשיו נדבר על לווייתן ראשתן שאני מבינה שהוא מין מקומי אופייני יותר לים התיכון. האם הוא מבין המינים הגדולים של הלווייתנים?

יאלי: אז הראשתן הוא עולם אחר. עברנו מימד. מאפיינים מיוחדים… הראשתן הוא לווייתן השיניים הגדול ביותר שקיים בעצם. מי שבטח מכירה לווייתנים, הלווייתן הכחול למשל בעצם מסנן פלנקטון…

נעמה: כן.

יאלי: אז יש מינים של לווייתנים הגדולים ביותר שהם בעצם אוכלים פלנקטון, אבל לווייתני שיניים שבעצם טורפים – הראשתן הוא הגדול ביותר מביניהם.

נעמה: אוקיי.

יאלי: והוא יצור מיוחד מאוד ומרתק בגלל שיש לו כל מיני מאפיינים שהם רק שלו. זאת אומרת הוא כזה…

נעמה: מה האופי של לווייתן ראשתן?

יאלי: אוקיי, אז הראשתן הוא כמו שאמרנו, לווייתן השיניים הכי גדול.

נעמה: אוקיי. מה זה "הכי גדול"? תני לי כאילו סדר גודל של בוגר ממוצע.

יאלי: אוקיי, אז אז יש הבדל מאוד מאוד משמעותי בין נקבות לזכרים. זכרים יכולים להיות בגדלים מאוד מאוד גדולים. אז בעבר היו מגיעים ל-18 מטרים אפילו כמו הסיפור של מובי דיק, כן.

[קולות מהסרט "מובי דיק"]

אז בעבר הם היו מאוד גדולים, הם היו ניצודים הרבה, תכף אפשר לדבר למה. ועכשיו אין מה לעשות, הפרטים קצת יותר קטנים. נקבה יכולה להיות בין שמונה לתשעה מטרים, משהו כזה.

נעמה: אוקיי.

יאלי: אבל זה עדיין בהרבה יותר גדול מלווייתני השיניים האחרים שהם בין ארבעה, חמישה, שישה מטרים כזה. זה גדול.

נעמה: מה האופי שלהם?

יאלי: הנקודות שבאמת הופכות אותם לכל כך מרתקים, אז דבר אחד אמרנו שהוא לווייתן השיניים הגדול ביותר. הדבר השני הוא בעצם משמיע את הסיגנל האקוסטי הכי עוצמתי בטבע, כאילו הסיגנל הביולוגי הכי חזק שיש.

נעמה: כן? שומעים אותו גם באוזן אנושית?

יאלי: שומעים אותו גם באוזן אנושית ו…

נעמה: וואלה.

יאלי: יתר על זה, אם הוא מקליק ממש ממש עליך אתה תרגיש את זה גם בכל הגוף.

נעמה: זה עד כדי כך יוצר ויברציה גם בגוף אנושי. וואו.

יאלי: כן.

נעמה: זה מלחיץ.

יאלי: אני לא קרה לי שמישהו קליק עליי ככה מקרוב לא יודעת להגיד, אני מאמינה שזה גם מרגש וגם מלחיץ. אבל זה באמת מאוד מאוד חזק. גם כששומעים כשמקליטים, זה הכי חזק בעצם שקיים. אין יצור ביולוגי שיודע להפיק בעצם סאונד יותר עוצמתי ממנו.

נעמה: מדהים.

קריין: מראה כללי

נעמה: איך הוא נראה? בואי תתארי לי את ה לווייתן הראשתן.

יאלי: אז הוא נראה מאוד… יש לו ראש מרובע.

נעמה: כן, הוא כזה מרובע כזה, נכון? גם האופי שלו מרובע כזה?

יאלי: אני לא חושבת. אה יש לו ראש מרובע יחסית אז הוא ככה בגלל זה הוא מאוד שונה מהשאר. הוא בצבעים כאלה של חום-אפור, פתח הנשימה שלו הוא בצד שמאל של קדמת הראש  זאת אומרת זה ככה מאוד רואים את זה, את הכיווניות.

סנפירי צד מאוד קטנים יחסית, זאת אומרת רוב הכוח שלו זה בעצם מסנפיר הזנב שהוא סנפיר מאוד גדול א א ובאמת כי הוא יותר… הוא לא שוחה כמו דולפינים ככה, מתמרן מהר וזז מהר, אלא בעצם הוא יותר עושה צלילות עומק שגם מגיע לעומקים מאוד גדולים. הוא בעצם יורד לצלילות של עומק בין א יכול להיות 800 מטרים, קילומטר, קילומטר וחצי, ממש במעמקי הים איפה שאמרנו קודם שאין אור בכלל.

נעמה: כן.

יאלי: אז הוא מסתמך רק על בעצם מערכת אקוסטיקה מאוד מורכבת.

נעמה: תגידי יאלי, התקשורת של הלווייתנים האלה היא כמו אצל הדולפינים? כלומר היא תקשורת חברתית עם כל מיני סוגים של סיגנלים וכדומה?

יאלי: כן. אז הראשתן בניגוד לדולפינן שדיברנו, הוא דווקא מנהל קשרים חברתיים יותר מקובעים. זאת אומרת הראשתן יחיה בלהקה שלו עם הנקבות. נקבות וגורים יחיו ביחד בלהקה לאורך כמעט כל החיים.

נעמה: אה.

הם ממש כאילו שמרנים. הם ביחד, הם חבר'ה.

יאלי: אם האמא תלד גורה והם יישארו עם הנכדות, הנכדות יישארו עם הסבתא לאורך כל החיים, והם חיים של הרבה שנים.

נעמה: זה מוצא חן בעיניי.

יאלי: אוקיי.

נעמה: כן, זה נשמע לי כמו סידור נהדר. אה תגידי, אז הלווייתנים קודם כל הם טורפים ממה שהבנתי מקודם, והם חיים בלהקות? הם חיים בלהקה גדולה, להקה בינונית? זאת אומרת איך את…

יאלי: מאוד משתנה בתלות באוקיינוס. בים התיכון הלהקות קצת יותר קטנות, נגיד שישה-שמונה פרטים שהם שוב רובם קרובי משפחה. בעצם הנקבות נשארות ביחד עם הגורים, הזכרים מגיעים לאיזושהי בגרות מינית והם עוזבים בשביל לחפש להקות אחרות, אבל הם נשארים ותוחלת החיים שלהם היא בין 60, 70, 80 שנה.

נעמה: אז גם יוצאים לפנסיה, מפתחים תחביבים אחרי זה…

זה נשמע כאילו סבבה והכל, אבל אני מניחה שגם עליהם יש איומים, ורציתי לשאול אותך האם בדומה לדולפינים שדיברנו עליהם מקודם, גם עליהם משפיעים אותם איומים, כולל זיהום רעש?

יאלי: בהחלט כן. וזה בדיוק הסיבה שאנחנו ככה בשנים האחרונות, בעצם משנת 2022 התחלנו ב בעצם מחקר ים עמוק. הוא התחיל משיתוף פעולה עם גרין-פיס שאז יצאנו לאיזושהי סקירה ובאמת ראינו ושמענו ראשתנים מול חיפה. ואז המשיך בפרויקט מחקר במימון של משרד האנרגיה ובהובלה של תחנת מוריס קאהן לחקר הים, שבעצם המטרה שלנו היא למפות את המינים האלה בים העמוק, בגלל שבישראל בשנים האחרונות מתחיל… כאילו יש יותר שימוש במשאבים ימיים, כל שדות הגז וה בעצם קידוחים בעומק יוצרים כמו שאמרנו המון המון רעש תת-ימי והפרעה.

אז אנחנו רוצים להבין מה איזה מינים יש לנו בים העמוק בשביל לדעת לשמור עליהם. זו הסיבה שאנחנו ככה יותר חוקרים בשנים האחרונות את הים העמוק, ובאמת בחיפוש אחרי המין הזה ועוד מינים של א שקצת יותר א…

נעמה: זהו, איזה עוד מינים של לווייתנים חיים פה? אם אנחנו כבר מדברות על זה.

יאלי: אז במזרח הים התיכון יש מין נוסף של לווייתני עומק שנקרא לווייתן מקור זיפיוס. א בישראל, בים התיכון, זה נקרא "זיפיוס חלול-חרטום" (Cuvier's beaked whale), שהוא ממש צולל מים עמוקים שבקושי רואים אותו על פני השטח כי הוא נמצא המון המון בעומק. אבל אנחנו כן יודעים מתצפיות אקראיות שהוא נמצא במזרח הים התיכון ואנחנו רוצים ככה להבין איפה ומה גודל האוכלוסייה בשביל לדעת באמת לדעת איפה…

נעמה: כן, איפה אנחנו נמצאים.

יאלי: איפה ואיך לשמור עליהם, איפה הם נמצאים בשביל להגן עליהם. א אז מה שמרגש ממש קרה לפני שבועיים – חזרנו מסקר ים עמוק וממש שמענו ראשתנים  10 מייל מערבית לחיפה.

נעמה: יפה, קיבלתם ד"ש מה שנקרא מהמעמקים. זה מרגש אותך?

יאלי: אני בכיתי.

נעמה: די, נו.

יאלי: כי חיכינו להם כבר כמה שנים לפני זה. זאת אומרת יצאנו להפלגות ולא הצלחנו לשמוע. אז זה מאוד היה מרגש ככ כאילו לקבל שוב אישור שהם קיימים. א זה מאוד מרגש תחשבי שיש לווייתנים כאילו בישראל, מול חיפה, לידך. את כל חייך חוקרת אותם ומתעסקת איתם ופתאום הם שולחים לך איזה "קוינק" – אני לא יודעת איך זה נשמע אפילו, אבל זה בטח חייב להיות מאוד מרגש.

נעמה: כן.

נעמה: תגידי יאלי, יש לי שאלה אלייך – במהלך המחקר שלך, אמ נתקלת באיזו הפתעה? היה איזה משהו שהדהים אותך? אני מניחה שכל המחקר הזה הוא וואו אחד גדול, אבל האם היה איזה נתון שפערת מולו את הפה?

יאלי: אז כשנכנסתי לעולם הראשתנים בעצם ולתקשורת שלהם, א אז הראשתנים לא משתמשים… אין להם שריקות לתקשורת, הם משתמשים ברצפים של קליקים לתקשורת.

[קליקים של ראשתנים]

זאת אומרת יש קליקים לחיפוש מזון, שזה הקליקים שנשמע בהקלטה, אבל יש רצפים של תקשורת שמשתמשים בהם. ומה שגיליתי כשנכנסתי לעולם הזה, שבעצם לכל אוכלוסייה או לכל אזור בעולם יש רצפים משלו. זאת אומרת זה כמו ניבים שונים שצ…

נעמה: אה, זה כמו מבטא, כמו או שפה אחרת לגמרי? אנחנו לא יודעים את העומק של השוני? זה מדהים. כאילו יש להם את התת-ניב שלהם בחבר'ה שלהם בקבוצה שלהם שהוא לא דומה לראשתנים שנגיד בשכונה ליד?

יאלי: נכון. הם לא… אז מי ש… אבל מעבר לזה, יכולות להיות אוכלוסיות שונות באוקיינוס האטלנטי שכן חיות באותו אזור אבל בשפה אחרת, ולא יהיו באינטראקציה… לא…

נעמה: הם לא יבינו אחד את השני.

יאלי: יכול להיות שהם מבינים אבל הם לא בוחרים להתרועע אחד עם השני. זאת אומרת כאילו…

נעמה: סנובים קצת?

יאלי: קצת סנובים או קצת מאוד שייכות, כמו ה"צפוניות" והחבר'ה של השכונה.

נעמה: כן.

יאלי: הבנתי אותך. אבל מה שהכי מרגש מזה, זה שלים התיכון יש את השפה שלו.

שזה כאילו שלנו,  יש רצף תקשורת של קליקים שהוא ים תיכוני, לא תשמעו אותו בשום מקום אחר. שלושה קליקים, הפסקה ועוד אחד.

[קליקים של ראשתן]

וזו בעצם הקלטה שהיא לא מהארץ, היא מיוון. זה… אז כששמעתי את זה בפעם הראשונה ממש ממש התרגשתי, את הרצף הים תיכוני.

נעמה: תקשיבי זה מעיף, באמת. לגלות שיש לחבר'ה שלנו פה בים התיכון את הז'רגון המקומי עם הסלנגים, עם הבדיחות, עם הזה שלהם – זה מדהים. תגידי יאלי, האם יש קליקים או תקשורת מיוחדת נגיד בין אמא לבת או בין סבתא לנכדה לווייתנית קטנה? כאילו יש גם את זה?

יאלי: כן, יש בהחלט, וזה גם חלק מהמחקר שלי שאני עושה בדוקטורט. יש בהחלט שינוי  במאפיינים של ה של הקליקים או של רצפי תקשורת של השריקות כאשר אמא מדברת עם הגור שלה לעומת כאשר היא מדברת עם בוגר אחר. זאת אומרת יש מחקרים שמראים שלפעמים הם קצת מאיטים את הקצב כמו שמדברים לילד קטן יותר, לאט יותר, בחמידות. אז גם חלק מהרצפים של ה של הקליקים גם…

נעמה: מתעצבנת עליהם גם לפעמים? "סדר את החדר" וכל זה?

יאלי: את זה לא שמעתי אבל יכול…

נעמה: את עדיין מפענחת את הנושא. "סדר את כל הים פה ורק אז אתה רוצה לשחק ב…" לא יודעת במה הם משחקים. תגידי הם משחקים? הם משתעשעים ביניהם?

יאלי: הם משחקים בהחלט, כן.

נעמה: במה הם משחקים?

יאלי: משחקים בבועות, משחקים בשפריצים, משחקים באצות. לי יצא לראות פעם לווייתן זכר צעיר שהיה חמש שעות, שיחק עם אצות מתחת… עלה, הזיז עם הפה כאילו…

נעמה: וואו, אני יושבת פה מוקסמת כאילו פה פעור, ליטרלי. כי בעצם את יושבת ושומעת קודם כל כל מיני סוגים של צלילים ואת יודעת לפענח מה שייך למה. זאת אומרת איזה צליל מושמע לאיזו מטרה.

יאלי: נכון. נכון. אז אנחנו יודעים את זה לפי ההתנהגות שמקשרים. בעצם רואים שאת הרצפים של הקליקים שמשמשים לתקשורת הם משמיעים יותר בסיטואציות חברתיות, וקליקים לאקולוקציה – בעצם להתמצאות במרחב וחיפוש מזון – הם משמיעים יותר בצלילות של חיפוש מזון. אז ככה אנחנו יודעים להפריד מה מה הקונטקסט כאילו של ההשמעה של הצליל הזה. גם מהשיחה…

נעמה: בדיוק. גם לדולפינים גם לווייתנים.

יאלי: שוב, אלה המינים שאני מכירה ועובדת איתם. יש הרבה מינים שאני לא אדע לזהות וזה מאוד מרתק.

נעמה: מדהים.

יאלי: אבל מה שמעניין במינים האלה שאני עובדת איתם זה שהתדרים שבהם הם בעצם מתקשרים או מקליקים זה תדרים שאני יכולה לשמוע. תדרים בטווח שהאוזן האנושית רגילה אליהם, ללא מכשירי סונאר או מיכשור מיוחד.

נעמה: נכון.

יאלי: בניגוד למינים אחרים שמשתמשים בתדרים גבוהים יותר שהאוזן האנושית לא שומעת, או עטלפים למשל שהם בעצם אולטרסוניק, שאלו תדרים שאנחנו לא שומעים. את אלה גם אם תורידי את הראש למים כשיש דולפינים – את תשמעי, את תשמעי.

נעמה: וזה מאוד… אין כמו לשמוע באוזן שלך. לסיום יאלי, אני רוצה לשאול אותך: את חוקרת ים עמוק, אנחנו לא מבקרים בים העמוק, את יודעת, אנחנו הולכים לים, רואים את הים, נהנים מהים, משחקים קצת על החוף. האם בנקודת זמן זו, בעיצומו של המחקר שלך, אמ את יותר אופטימית או יותר פסימית ביחס לחיות המופלאות האלה?

יאלי: אה, אני יותר אופטימית.

נעמה: הו!

יאלי: כי עצם זה שיש יותר מודעות לזה, שקצת מסתכלים יותר לכיוון הים העמוק גם מבחינת המחקר וגם זה שזה שאנחנו מדברות על זה בכלל עכשיו ומי שישמע את זה…

נעמה: וזה לא היה כזה פשוט דרך אגב. היה מסובך להוציא אותך מהים העמוק לי… זה לוקח הרבה זמן לחזור לחוף.

יאלי: נכון.

נעמה: עם קליקים עשינו לך קליק קליק קליק ו…

יאלי: משכתם אותי. המטרה שלי היא שאנשים ידעו שיש את זה כאן, שהם שלנו שאנחנו שלהם, שזה בעצם לווייתן שנצפה מול חיפה, זה דולפינים ישראלים, זאת סוקי שהיא אשדודית, לא יודעת…

נעמה: כן, זה כאילו שמכינה סיר של חריימה לנכדים שבאים, כולם נפגשים וזה.

יאלי: וואי וואי.

נעמה: טוב, יאלי, תקשיבי, כולי ירוקה מרוב קנאה. אה איזה כיף לך שאת רואה מקרוב את היצורים המופלאים והעדינים האלה, וגם חוקרת אותם. וגם כיף לנו שאת מביאה אותם מה שנקרא לידיעתנו, לתשומת לבנו. יאלי מבורך, רכזת פרויקט לווייתנאי ים עמוק בתחנת מוריס קאהן לחקר הים ופרויקטורית ביחידה הימית של רשות הטבע והגנים, ודוקטורנטית בחוג לביולוגיה הימית באוניברסיטת חיפה. כמה דברים מופלאים את עושה!

יאלי: מסכימה לגמרי.

נעמה: איזה כיף לך. אני רוצה להודות לך על השיחה המרתקת הזאת ולאחל לך בהצלחה בשמירה על הים העמוק שלנו.

יאלי: תודה רבה, אתם תשמעו מהם.

נעמה: וואי וואי איזה כיף. אז כמו שאומר דאגלס אדאמס: "היו שלום ותודה על הדגים". עד כאן פרק נוסף של ההסכת "ארץ ישראלי מצוי" של גלי צה"ל ורשות הטבע והגנים. תודה לעורכת הראשית שלנו איילת טריאסט, למפיקה מאיה מידן, על הביצוע הטכני דניאל חיון, ראש מחלקת דיגיטל גל"צ אופק רוזנטל, ותודה לאנשי רשות הטבע והגנים: שלומית שביט, שי אייזקס, רותם וידר-כהן ואבישג איילון. אני נעמה טוכפלד, ואני מזמינה אתכם להצטרף אלינו גם לפרק הבא.

[קטע מוזיקלי וקולות ים]

[שירה באנגלית] "For all the fish, for all the fish, for those who wish. If I had just one last wish, I would like a tasty fish. If we could just change one thing, we would all have to sing…"

[מוזיקת סיום]