דוקו טבע: אחרי המלחמה, משקמים את החרמון
10/07/2025החרמון הוא בית גידול ייחודי שיסייע לנו להתמודד עם משבר האקלים. חשוב לשמור עליו. נפית הבשן, עיריוני קצר ומעריב משתלשל הם רק חלק מהצמחים הנדירים שהתרגשנו למצוא בחרמון בסקר צומח באזורים שנפגענו בתקופת הלחימה.
צפו בסרטון:
עמית דולב, אקולוג מחוז צפון, רשות הטבע והגנים: "האזורים האלה של הר דב, בקעת אגס, הם אזורים מאוד ייחודיים ויש בהם מגוון גדול מאוד של צמחים מאוד מיוחדים. כתוצאה מהפעילות הצבאית נעשה חישוף קרקע ופגיעה משמעותית מאוד.
"במהלך שנת הלחימה היו הרבה מאוד כלים באזור הזה: טנקים, תותחים, יחידות שישבו בשטח וחפרו סוללות הגנה, קילפו את פני הקרקע ושינוי אותה בצורה משמעותית ודרסטית.
האזורים האלה שהם מאוד ייחודיים בחרמון גם מאוד חשופים לפגיעה. במהלך הלחימה לא יכולנו להגיע לאזורים האלה.
"החלטנו עכשיו, כל עוד הצבא מאפשר, לצאת לשטח לבדוק ולהגדיר מה נפגע, ויותר חשוב מה לא נפגע. אנחנו עורכים סקר צומח, עובדים בצורה שיטתית ומסודרת כדי לנסות לאפשר חזרה של השטח למה שהיה קודם לכן".
בעזרת הבדיקה של האזורים שלא נפגעו, אפשר יהיה להבין מה היה באזורים שנפגעו בעבר ולנסות להחזיר אותם למצב הקודם.
ד"ר אורי פרגמן ספיר, המנהל המדעי של הגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת רם: "החרמון הוא חצי מדבר. הוא אזור מאוד מיוחד. לצמחים כאן יש ערך מיוחד לשימור. הם אבות צמחי תרבות.
"ישראל היא אחד המוקדים בעולם שבהם תרבתו צמחי מאכל, ומהם אפשר להוציא עמידויות ליובש, למליחות ולמחלות שלא היו פה, כל הדברים שיבואו אלינו בעשרות השנים הקרובות בעקבות ההתחממות הגלובלית. לכן חשוב לשמור אותם כדי לשפר את זני התרבות של הצמחים האלה".
השפעות המלחמה על הטבע
באוקטובר 2024, שנה למלחמה, פרסמנו את הסיכום שלנו למצב הטבע >>
בעקבות מלחמת חרבות ברזל, רשות הטבע והגנים מתמודדת עם היקף נזקים הגדול ביותר שנגרם ב-60 שנות קיומה לצד ההבנה שהמלחמה נמשכת וצפוי המשך פגיעה בטבע .
במסגרת המלחמה ביצע צה"ל תמרון וקווי הגנה דבר שגרם לשהות צבאית ממושכת בשטח, פריצה של צירים, בניה של עמדות ועוד. במסגרת הפעילות נכנסו הכוחות לשמורות הטבע, פגעו בתשתיות טיילות ובתי גידול בתוך השמורות והגנים.
340 אלף דונם נשרפו עד לאוקטובר 2024. בנקודות שריפה רבות הצליחו הצוותים למנוע פגיעה בשמורות הטבע ולצמצם את הפגיעה בבתי גידול איכותיים. יחד עם זאת, השריפות פוגעות בבעלי החיים ובצומח בעיקר באזורים אשר לא נשרפו שנים רבות.
מוזמנים גם להאזין לפרק מיוחד בפודקאסט שלנו עם גל"צ "הסכת ארצישראלי מצוי" בו שמענו את ד״ר יהושע שקדי מנהל חט' מדע והמדען הראשי (לשעבר) של רשות הטבע והגנים ואילן ייגר, ראש תחום מניעת ציד וס.יו״ר איגוד הפקחים האירופאי.
זהו פרק שעסק בפעילות רשות הטבע והגנים במלחמת חרבות ברזל: ההתמודדות היומיומית עם שריפות, הרס בתי גידול, כלבים משוטטים והמשימה המיוחדת של כלבני הרשות בסיוע לאיתור שרידים ביישובי העוטף.
תוכלו לצפות בפרק נוסף של דוקו טבע שפורסם בפברואר 2024 והציג גם הוא את נזקי הטבע בצפון >>
החרמון כיום
יעד אבירם, פקח אזורי בצפון הגולן : "היות ומדובר על חיי אדם לא יכולנו לומר לצבא לא, אז עשינו מאמץ לעשות את האיזון שגם הפגיעות יהיו מינימאליות.
"הכוחות הלכו מהשטח ונשאר הרבה ציוד מאחור ואנחנו רואים מיגוניות, תאי מקלחת, אוהלים…. היינו מפנים כ-12 פחי אשפה גדולים כל יום".
עמית דולב, אקולוג מחוז צפון, רשות הטבע והגנים:: "אנחנו חושבים שהאזור יכול להשתקם. יש כאן כמויות משקעים גדולות ויכולת ההשתקמות יחסית טובה. כדי שהשיקום יהיה בצורה מיטבית השאיפה שלנו היא לנסות להחזיר את הקרקע מבחינת הפיזור של הערמות, האבן, האדמה, למצב שהיה קודם ולאפשר לצמחים לקלוט את הנבטים והפקעות – ולהתחדש".
רוצים לדעת איך פותחים שמורה אחרי מלחמה? הצטרפו אלינו לדוקו טבע בנחל עיון >>
רשות הטבע והגנים מזכירה לציבור כי יש לשמור מרחק ואין להתקרב לחיות בר, לגעת או להאכיל אותן, גם לא לצורך צילום. במידה ונתקלתם בחיית בר, יש לשמור מרחק ולתת לה להמשיך לדרכה. אם הבחנתם כי החיה פצועה/במצוקה/מהווה איום למטיילים, יש ליצור מיד קשר עם מוקד רשות הטבע והגנים במספר 3639*
