דוקו טבע: שומרים ביחד על הים

בין מסורת דייג עתיקה לשמירת משאבי הים, סיפור מורכב על קונפליקט, הידברות ותקווה לעתיד משותף. יצאנו לשטח לפגוש את פקחי היחידה הימית והדייגים ולהבין את האתגר המורכב שביניהם.

צפו בסרטון דוקוטבע, שומרים ביחד על הים:

אלון פן, פקח ביח' הימית של רשות הטבע והגנים: "ההתנגשויות קיימות. לבוא לדייג ולהגיד לו: 'הלוקוס הזה, שהוא בדיוק בגודל שהוא אוהב למכור למסעדה, ב-25-30 סנטימטר, אתה צריך להחזיר אותו לים כי הוא קטן מידי, כי הוא עדיין לא הספיק להתרבות', אתה אומר לו בעצם לזרוק כסף לים בטווח הקצר. אבל בטווח הארוך אני חושב שגם הדייגים יוכלו ליהנות.

"יש קונפליקט בינינו לבין הדייגים, הם רואים בנו כמי שבאים להפריע להם לבצע את העבודה שלהם ואנחנו באים לעשות כאן סדר.

"ב-2018 רשות הטבע והגנים קיבלה את האחריות על פקודת הדייג. כל המטרה של החוקים בסוף היא לייצר דייג בר קיימא. לוודא שיישארו לנו דגים בים, גם בעתיד. יצאנו לדרך שהיתה מלווה בהרבה הסברה ותוך כדי התחלנו לאכוף.

"בעצם תחשוב על בן אדם שרגיל כל החיים שלו לדוג ולעשות מה שהוא רוצה, ופתאום באה המדינה ואומרת: עכשיו הכריש הוא מוגן, ועכשיו החתול ים הוא מוגן ואסור. ולא רק שהחוקים נכנסו, גם נכנס כוח אכיפה מאוד נחוש. ויש קנסות, ויש בתי משפט ובמקרים חריגים זה מגיע לתפיסת סירה של דייגים.

"הקונפליקט הוא קיים והוא תמיד יהיה שם. אני חושב שבסוף האינטרס של הדייג הוא כמו האינטרס שלנו ,אנחנו באותה סירה".

אורז דעייפ, דיג בנמל יפו, צילום: גיא לויאן

דוד חלפון, פקח ביח' הימי של רשות הטבע והגנים: "מה שאנחנו מחפשים בים זה בעצם עבירות דייג. אנשים שדגים ללא רישיונות, שיטות דייג אסורות, מכלי צלילה ורובי צלילה. במידה ודגים עם רשת גריפה, במידה ודגים בעונות אסורות…"

הדייגים הם לא אויבים

סעדו זנייב, יו"ר ארגון דייגי יפו: "אנחנו משפחה של דייגים, שבעה דורות. בזמן שבנו את הנמל, הם היו, העלייה הראשונה, העלייה השנייה, גם היו מביאים את האנשים מתוך האוניות לבית המכס.

"הפיקוח יש דברים שהוא עושה טוב, ויש דברים שעשו בכלל לא טוב. השטחים שסוגרים אותם לשמורות טבע, אסור לך בכלל לעבור משם. אומרים על צב ים, לא אומרים על האנשים שצריכים להתפרנס.

"המלחמה השפיעה המון המון על הדייג, בגלל הפיצוצים, אף דג לא יכול להתקרב לחוף. כולם נשארים בעומק ולא מתקרבים כמעט לחופי ישראל.

"אני נשאר פה ולא זז מהים ולא יוצא מהים. זה הנפש שלי, זה החיים שלי".

סמי אל עלי, דייג: "דייגים הם לא אויבים, אנחנו השומרים הראשונים כי זה מקור הפרנסה שלנו. יש לנו זכות קיום טבעית. מאז ומתמיד היינו שם, ואנחנו נמשיך ונאבק להיות בתוך הים כדייגים בשביל לשמור על המורשת הזו.

בבאי (ג'האד באבי) דיג בנמל יפו, צילום: גיא לויאן

"הרצועה של ג'סר היא פחות מקילומטר אחד, אנחנו כ-50 דייגים בג'סר השטח הוא ממש קטן. וכמובן השטח לא בהכרח פורה בדגים או עשיר בדגים. אני זוכר את עצמי בים מגיל 8, הייתי הולך עם אבא, תופס את הסל, רץ אחריו, כשהוא היה זורק רשת זריקה מהחוף. הדייג זה בנשמה.
"מי שפוגע במשאבים של הים זה לא הדיג. כמובן שזה התעשיות הגדולות, יום אחד של זיהום מתעשייה פטרוכימית שווה לאלף ימי דיג.

"אסור לעשות לקבוצה מוחלשת וכמובן ענייה, להדיר אותה בגלל שאין לה כוח פוליטי או אין לה כסף.

"זה לא רק מקור פרנסה וזה לא רק עוד מקצוע. זה בשבילנו מורשת שאנחנו צריכים לשמור עליה, היא עתיקה וותיקה. והיא חלק אינטגרלי מהזהות שלנו, מהתרבות.

"בעקבות המאבק הצודק שלנו, כל הגורמים וגם רשות הטבע והגנים הבינו שיש פה דייגים, שיש בני אדם. לא רק רישיונות ולא רק כלי שיט. ואז זה ממש פתח דלת להידברות ולעבודה ביחד".

אלון פן, פקח ביח' הימית של רשות הטבע והגנים, מסכם: "דייג, כמה שנים אחרי שהתחלנו לעבוד, אמר לי: 'תקשיב אני שוחה פה על הסלע. 20 שנה יש לי את אותו מסלול. בחיים לא ראיתי כל כך הרבה בייבי לוקוס כמו מאז שאתם התחלתם לעבוד'. ואני באמת מאמין שאם נעשה את העבודה שלנו כמו שצריך, ביחד עם הדייגים, שיהיה לנו פה ים בריא וטוב ויש לים שלנו פה סיכוי.

איך אנחנו שומרים על הים? מוזמנים לקרוא על השמורות הימיות והגנים הלאומיים בים, על ערכי הטבע המוגנים בים ועוד >>

הכירו את היח' הימית שלנו >>