הספד עוזי פז ז"ל – 26.10.2025

למשפחת פז היקרה,

לרגל 60 שנה לרשות הטבע והגנים עלה הרעיון לחדש את כרזת פרחי הבר המוגנים המיתולוגית, שאתה עוזי הובלת כבר ב 1966 ודאגת להפיץ לכל משרדי הממשלה ומוסדות החינוך בארץ.

כמובן שהתקשרנו להתייעץ, ואתה עם האופטימיות הבלתי נגמרת התגייסת והתלהבת.

" אני כל כך שמח, אמרת, "שכתבתם בהצעה לכרזה החדשה איריס ולא אירוס – עיוות לא מוצדק לחלוטין",  ואף הערת "תשנו את הסלוגן ל'נשמור על פרחי הבר' ולא שימרו כפי שכתבתם, הציבור חייב להיות שותף".

כשהכרזה הופצה שלחת לי הודעה בוואצאפ שזו יוזמה נפלאה וגם הוספת "שאפו ענק על איסור המנגלים בסחנה" כל כך מעורב היית. כמה אהבתי להתייעץ אתך. כמה תחסר לנו!

רעיה שורקי מנכ"לית רט"ג מספידה את עוזי פז, צילמה שרית פלצ'י מיארה

לפני 66 שנה פגשת באקראי בשדות המרעה של קיבוץ סאסא את שורקי, חמי. הקליק היה מידי כך סיפרת לי. בשנת 1964 שלחת את שורקי ללשכת אלוף פיקוד צפון אברהם יופה, שהיה במקביל כבר יו"ר הרשות, וזה קיבל אותו כפקח שמורות הטבע. אני אהבתי לתחקר אותו על זה ועוזי תמיד אהב לספר, לשתף בקולו הרועם, בעברית הצחה שלו והיכולת יוצאת דופן לרתק אותך. ואנו פנינו אליו בכל הזדמנות ובכל כנס שיבוא ותמיד נענה בחיוב.

פעם אחת לפני מספר שנים עוזי הגיע לכנס עובדים. האולם היה גדוש מקצה לקצה ועוזי עמד נפעם ופתח במילים "חלומות ומציאות לא תמיד עולים בקנה אחד, אבל מה שאני רואה זו מציאות שעולה על כל חלום. כשהקמנו את רשות שמורות הטבע היו לנו 2 ג'יפים ל 6 פקחים ובחוץ ראיתי צי של רכבים. מעשה ניסים של ממש"

בשיר "אין לי ארץ אחרת" של אהוד מנור ז"ל נשמעת הצעקה, כך כתבת, " לא אשתוק כי ארצי שינתה פניה" כמה נפלא, מעודד ומחזק לשמוע את האופטימיות הבלתי נגמרת שלך כשכתבת כי " נותרו בה מרבדי פרחים ססגוניים צמרות נושאות עצי בר, מעיינות מבעבעים מן הסלע ונחלים זורמים בערוצים ועל פסגות הרים רבים הרוח נושבת באין מפריע".

ביקשת ממני שנישא בגאון את גאוות רשות הטבע והגנים. הזהרת שעוד נכונו לנו מאבקים קשים בעתיד על דמותה של הארץ, כי נידָרֶש לתבונה, אומץ ותעוזה. אז הנה אנחנו פה היום שומרי הטבע ומרבדי הפרחים מצדיעים לך ומבטיחים לך עוזי יקר כי נמשיך לעבדה ולשמרה בתעוזה אומץ ותבונה.

זר רט"ג לעוזי פז, צילמה שרית פלצ'י מיארה

עוזי יקר,

הקמת את מדור שמירת הטבע במשרד החקלאות בשנות ה-50, היית המנכ"ל הראשון של רשות שמורות הטבע ואחר-כך המדען הראשי, חבר במליאת הרשות ובוועד המנהל של קרן היעל וקרן החי-בר. תמיד היית איתנו: מעורב, שותף, משפיע. לימדת ועיצבת את הדורות הצעירים והוותיקים בארגון בהומור, בידע עצום ובכריזמה יוצאת דופן.

נוח בשלום על משכבך, בשם עובדי רשות הטבע והגנים.