עוזי פז ז"ל

עוזי פז ז"ל

 

עוזי פז ז"ל
עוזי פז ז"ל (1935-2025), קרדיט ארכיון אישי

עוזי פז ז"ל (1935-2025) הוא מחלוצי שמירת הטבע בישראל.  החל את דרכו כפקח מטעם החברה להגנת הטבע בשמורת האלמוגים באילת. ב-1959 הקים את המדור לשמירה על הטבע במשרד החקלאות במסגרת זו נאבק, יחד עם פרופ' אמוץ זהבי, על הקמת רשות שמורות הטבע. יזם את הוספת הפרק על הגנת פרחי הבר. מונה כמנהלהּ הראשון של רשות שמורות הטבע (1964–1965), אז וויתר על מקומו לטובת האלוף (מיל) אברהם יפה.

היה המדען הראשי של רשות שמורות הטבע עד 1980 ואחר כך יו"ר הוועדה המקצועית ליד מליאת הרשות.

עוזי הוא דוקטור לזואולוגיה וחוקר נושאים שונים בתחומי החי והצומח של ארץ ישראל – בעבר ובהווה.

פרסם כתריסר ספרים, ביניהם "ארץ הצבי והיעל", כרך ה"עופות" באנציקלופדיית החי והצומח, "בשבילי ארץ התנ"ך", לעבדה ולשמרה, וכן "הרים הגבוהים ליעלים" ו"רוחות מנשבות נודדות ציפורים" יחד עם פרופסור יורם יום-טוב. כתב מאות מאמרים בנושאים אלה.

עוזי היה עד יומו האחרון ובגילו המופלג פעיל למען שמירת ערכי הטבע והנוף בישראל.

קראו את הכתבות שפרסם כאן:


האם איריס הגלבוע הוא השושן המקראי?

21.10.2025

מאמרו האחרון של עוזי פז ז"ל, שהושלם ממש ביום האחרון לחייו (21.10.25). *גרסתה הראשונה של כתבה זו התפרסמה בטבע וארץ בשנת 1988. מאז עברה גלגולים לא מעטים. בדרך הארוכה התייעצתי עם רבים מידידיי וזכיתי לשפע הערות והארות. תקצר היריעה להזכיר את כולם ולפרט את תרומתם. אסתפק בתודה כנה ועמוקה לכולם. רק שני פרחים, משפע צמחי-הבר של ארץ ישראל, נזכרים במקרא בשמותיהם: "אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים" (שיר השירים ב, 1).

קראו על זה

שמורת הנחלים הגדולים

28.09.2025

השם "שמורת הנחלים הגדולים" מעורר ציפיות: מים משכשכים, מפלונים קטנים, ואולי גם בריכות שאפשר לטבול בהן. אז לא. אלה הם מקסם שווא, פאטה מורגנה.    שמורת הנחלים הגדולים בשמה הרשמי, נמצאת בנגב הדרומי, באחד האזורים הצחיחים ביותר בארץ – כ-35 מ"מ גשם בממוצע רב-שנתי. זהו אזור נידח, רחוק מכל כביש.

קראו על זה

קטגוריות:


הספד עוזי פז ז"ל – 26.10.2025

26.10.2025

ביקשת ממני שנישא בגאון את גאוות רשות הטבע והגנים. הזהרת שעוד נכונו לנו מאבקים קשים בעתיד על דמותה של הארץ, כי נידָרֶש לתבונה, אומץ ותעוזה. אז הנה אנחנו פה היום שומרי הטבע ומרבדי הפרחים מצדיעים לך ומבטיחים לך עוזי יקר כי נמשיך לעבדה ולשמרה בתעוזה אומץ ותבונה.

קראו על זה

קטגוריות:




פארק השרון

19.12.2024

ב-8.10.2024 התבשרנו כי חלקים מ"פארק השרון" המיועד הוכרזו, סוף סוף, כגן לאומי ושמורות טבע. אבל המלאכה טרם תמה. נקווה שגם ההמשך יגיע.

קראו על זה


 על גדות מכתש רמון

11.09.2024

"ארץ המכתשים" – אזור טיולים מבוקש ומונח מוכר וידוע, גם בקנה-מידה בינלאומי. "ארץ" זו נמצאת ברשימת אתרי-המורשת העולמיים, שהוכרזו על ידי אונסקו". "ארץ" זו כוללת שלושה מכתשים וכולם בתחומי שמורת-טבע הר הנגב.

קראו על זה

בין חגווי הכותל ועל חומות ירושלים

05.08.2024

בהזדמנות שאנו בכותל נישא את עינינו ונתבונן בצמחים הגדלים בין חגוויו. עגנון כתב: "ואבנים גדולות הוא בנוי ... והן מונחות בלא טיט ובלא טיח ביניהן, ואף על פי כן הן מחוברות כאחת..." למרות דבריו נותרו ביניהן חריצים ובקיעים ומהם מבצבצים ומשתלשלים צמחים, בבחינת "האזוב אשר יוצא בקיר".  היה מי שספר, הגדיר ומנה 36 מיני-צמחים שונים על פני הכותל (גילוי נאות: השתדלתי אך לא הגעתי למספר זה...).

קראו על זה


שמורת נחל עיון – 'התנור' שמתרטבים בו

03.03.2025

שמורת נחל עיון, המוכרת יותר כשמורת התנור, עברה "מתיחת פנים" בשנים האחרונות: מים זורמים בה כל השנה, שביל גישה נוח ומתאים לכל נפש נסלל ממגרש החניה ועד למרגלות מפל התנור ועד מרפסת תצפית מרשימה מתחת למפל. לאורך השביל המתפתל מפעל עיון למפל הטחנה והלאה, נוספו מצפורים אחדים.  

קראו על זה

ארץ פלגי-מים – בין בניאס חצבני ודן

24.04.2025

"אֶרֶץ, נַחֲלֵי מָיִם--עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת, יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר". זו ההבטחה האלוהית ליוצאי-מצרים. להבטיח קל, לקיים קשה יותר. ארץ ישראל היא ארץ שחונה, צמאה למים. רק בֵ"אֶ֣רֶץ יַרְדֵּ֑ן וְחֶרְמוֹנִ֗ים", כפי שהמקרא כינה את צפון עמק החולה, ההבטחה מתממשת.

קראו על זה


גן לאומי עין עבדת  – מתנה לבן-גוריון ליום הולדתו ה-75

11.07.2024

עד 1961 קניון עין עבדת היה בבחינת "סוף העולם שמאלה"... למעט בדואים, בני שבט העזאזמה, על צאנם וגמליהם, איש כמעט לא הסתובב בו. אפילו סיירי הפלמ"ח המהוללים לא הכירוהו ולא שמעו אודותיו. וכיום? כביש סלול מגיע כיום עד לפתחו, מגרש חניה,ושירותים, וחניון פיקניק.

קראו על זה

דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם

10.07.2024

ב-1964 התקיימה ישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית. על סדר יומה: "שמות העופות 'נשר' ו'עיט'". שמותיהם העברים של העופות האחרים סוכמו שנים אחדות קודם לכן: "תושב הרים בודד" שוּנָה לצוקית, "קבן" הוסב לתמירון, "הופך-גרון" לסב-ראש, מי שהייתה "סנונית-ים" הפכה לשחפית ו"סנונית-שדות" לשדמית. רק זיהוי הנשר והעיט עורר ההסתייגויות רבות. הדיון בהם נדחה למועד מאוחר יותר.

קראו על זה

פרחים במרומי שמורת החרמון

08.07.2024

בחרמון מצוי עולם חי וצומח שונה מכל המוכר לנו בארץ. צמחים ובעלי חיים שמוצאם מאירופה הדרימו עד כאן, ולא יספו. לידם צמחים שמוצאם מהרמות הגבוהות של מערב אסיה. כאן עצרו. ואלה מתערבבים באלה. לא בכדי בשמותיהם של רבים מהם מופיע התואר "חרמוני" או "הלבנון". בארץ ישראל לא תמצאו אותם אלא כאן.

קראו על זה

קטגוריות:



שמורת עין גדי – הדובדבן שבקצה הקצפת

03.07.2024

שמורות הטבע הן ה"קצפת" של נופי ארץ-ישראל. בתחומיהן נכללים מבחר נופיה ומצוי בהן ייצוג הולם למגוון העשיר של החי והצומח שבה. ועין גדי היא הדובדבן שבקצה הקצפת: שילוב של נופים מרהיבים, צמחים מיוחדים ומעל לכל מפגש עם בעלי-חיים רבים. לא צריך להיות חובב טבע מיומן על מנת לצפות בהם. הם שם, מכל צד ומכל עבר. ורוב הצמחים שבשטח ייחודיים לנאות מדבר ואין נווה מדבר שני בארץ כעין גדי. יתר על כן - יחד עם עיינות צוקים, עיינות קנה וסמר, עין גדי היא השמורה הנמוכה בעולם מתחת לפני הים.

קראו על זה

שמורת הר מירון – 50 גוונים של ירוק

30.06.2024

הר מירון. משכמו ומעלה מתנשא מעל רכסי הגליל העליון. פסגתו היא הגבוהה בארץ ישראל המערבית (1,208 מ'). כאן משתרעת שמורת-הטבע הגדולה ביותר בצפון הארץ (כ-100,000 דונם) ובה, בנוסף להר מירון עצמו, כתריסר פסגות שגובהן מעל 1,000 מ' ובהן הר בר-יוחאי (1,151 מ'),  הר הילל (1071), הר נריה (1,023 מ') והר אדיר (1008 מ'). כל אלה נכללים בתחומי שמורת-הטבע הר מירון.

קראו על זה


הקודם

קטגוריות