תחנה מס' 3 – חצר מערת הארונות
Trip Talk בית שערים
תחנות מס' 3 – חצר מערת הארונות
תלמיד: הו, אני רואה שהפעם אנחנו נכנסים מהדלת הראשית!
משמר: כן, במערה הזו שאנחנו עומדים להיכנס אליה, קבורים יהודים שחיו מחוץ לארץ ישראל; במרבית המערות האחרות, נקברו בעיקר יהודים שחיו בתוך ארץ ישראל.
תלמיד: עוד קברים?
משמר: חביבי, אנחנו נכנסים כעת למערת קבורה! אורך המערה 75 מטר! ויש כאן 135 ארונות קבורה!
תלמיד: מה אתה אומר! אני חייב לראות את זה.
משמר: לאט, לאט! נקברו כאן יהודים עשירים שהגיעו מקיסריה, מציפורי, מצור ומצידון, אבל גם מאנטיוכיה שהייתה בירת סוריה, מעציון גבר (שאנחנו היום מכנים אילת) ואפילו מתדמור – עוד עיר חשובה בסוריה שממנה הגיעו יהודים להיקבר ממש כאן. יש כאן הרבה כתובות בעברית, ולא מעט קברים מציינים את התואר "רבי", לכן מערה זו מכונה גם מערת הרבנים.
תלמיד: זה אומר שקבורים כאן אנשים ממשפחות חכמים, שדיברו עברית! תראה מה זה, יהודים מכל קצוות העולם היהודי הקדום! כולם רצו להיקבר בארץ הקודש, ליד רבי יהודה הנשיא!
משמר: נגעת בלב העניין! רק רגע, ממש בכניסה למערה נמצאו שתי כתובות, שהן סוג של גרפיטי, אם תרצה, המסבירות את זה ממש. הראשונה: "חזקו אבות קדושים אין אף אחד בן אלמוות" והשנייה: "בסימן טוב לתחייתכם".
תלמיד: תחייתכם? תחיית המתים?
משמר: תלמיד חכם! האמונה הייתה שבתחיית המתים, הראשונים לחזור לחיים הם אלה שנקברו סמוך לרבי יהודה הנשיא. זה כל הרעיון שעומד מאחורי מערת הקבורה הזו, ולכן גם יש כאן כל כך הרבה קברים.
תלמיד: אתה מנסה להפחיד אותי בסיפורי מתים? או לשכנע אותי להיקבר כאן?
משמר: לי יש רק כוונות טובות. קדימה, בוא חמוד, נצא מהמערה, אתה תמשיך לעזור לי לעקור את השורשים הפולשים והכול יהיה בסדר. תמשוך! תמשוך!
הכוונה: היכנסו פנימה יותר לעומק המערה והמשיכו בהפעלת ההדרכה.
___
תלמיד: וואו! מי תיאר לעצמו שמתחת לאדמה יש כזה חלל עצום בתוך מערה!
משמר: ששש! שקט! אתה נמצא בתוך מערת קבורה! קצת מודעות! מה קורה לך?
תלמיד: סליחה…
משמר: שים לב לארון הראשון כאן מימין. בארון הזה קבורות שתי אחיות, הגדולה בת 22 והקטנה בת 9. את המתים היו קוברים בקבר משפחתי.
תלמיד: אה! זה מלמד על חשיבות ערכי המשפחה.
משמר: אני רואה שיש לנו כאן פרשן לא קטן!
תלמיד: וואו וואו וואו! תראה את הארון הזה! יש עליו תחריטים! הרי זה אסור על פי היהדות! ככתוב: לא תעשה לך פסל וכל תמונה! וכאן… מה זה? מסכה על ארון הקבורה! יש כאן בעלי חיים! זה לא ייתכן!
משמר: אתה נרעש!
תלמיד: זה מרעיש!
משמר: אז בוא, אני רוצה להראות לך משהו שירעיש אותך עוד יותר! בוא נעבור דרך הכניסה הראשונה משמאל. הנה, הנה כאן, בחדר הזה, שים לב, יש רק ארון אחד והוא מיוחד מאוד.
תלמיד: כנראה נקבר כאן אדם חשוב.
משמר: זו הסברה, כן, כן, תסתכל על העיטורים שמקשטים את הארון.
תלמיד: אריות מפוארים! קשה להאמין שלפני אלפי שנים היו אמנים מוכשרים כל כך! אני ממש לא בטוח שזה בית קברות יהודי. כל העסק הזה לא נראה לי.
משמר: אז תשמע, ידידי, יש הרבה מאוד הסברים למה שרואות עיניך כאן במערת הקבורה. קודם כול אנחנו צריכים לשאול ממתי התחריטים האלה?
תלמיד: ממתי?
משמר: או! חוקרים חושבים, מעריכים, שקברו כאן אנשים מסוף המאה השנייה, עד אמצע המאה הרביעית לספירה.
תלמיד: אה, זה בערך בסוף ימיה של האימפריה הרומית.
משמר: נכון! אלה בדיוק השנים שבהן האימפריה הרומית מתחילה להפוך לאימפריה הביזנטית. הנצרות מתקדמת, רומא הולכת ומתנצרת, והדמויות שאתה רואה כאן, הן דמויות יווניות… הן איבדו את הערך הדתי שלהן והפכו למה שנקרא – קישוט. עכשיו נמשיך ישר במסדרון עד שנגיע אל ארון הניכות. נו אתה בא?
תלמיד: רגע חכה לי!
אני רוצה להראות לך משהו. זה ארון הניכות, מי הייתה ניכה?
תלמיד: נו מי?
משמר: אתה תלמיד חכם, לא?
תלמיד: ני…
משמר: ניכה היא אלת הניצחון במיתולוגיה היוונית.
תלמיד: אז אולי נקבר כאן אדם שניצח הרבה בחייו!
משמר: השערות יש בלי סוף. אנחנו באימפריה הרומית, מאפיינים יווניים שולטים בעיקר באזורים שמהם הגיעו האנשים שנקברו כאן, זוכר? נקברו כאן יהודים מצור, מצידון, מבבל ומאנטיוכיה. באותה תקופה, אלים מיתולוגים הם השפה התרבותית באזורים האלה.
תלמיד: אתה יודע מה אני לוקח מכל זה?
משמר: אסור לגעת בקברים.
תלמיד: לא, לא, לוקח בהשאלה! במובן של משל! העם היהודי מגלה סובלנות להשפעות תרבותיות אחרות שחיו באזור.
משמר: אוקיי…
תלמיד: תהיה איתי, על ציר הזמן אנחנו אחרי שנפטר רבי יהודה הנשיא.
משמר: נכון…
תלמיד: העם היהודי נכנס לתקופה טובה בהיסטוריה: הוא משגשג, מקבל את השונה, ומאפשר דיאלוג עם תרבויות שונות שמתקיימות מסביב.
משמר: הבנתי אותך. אני חייב להגיד שריגשת אותי.
תלמיד: אתה יודע, מספרים על רבן גמליאל…
משמר: נו…
תלמיד: שהלך לבית המרחץ, ותלמידיו הקניטו אותו – איך אתה מתרחץ תחת דמותה העירומה של אפרודיטה?!
משמר: מה ענה להם?
תלמיד: הוא ענה: "לא אני באתי בגבולה, אלא היא באה בגבולי". כלומר, היא האורחת כאן ואני המקומי, ויש סובלנות רבה לתרבות אחרת, סובלנות וקבלת האחר.
משמר: כן, אני מניח שרב"י היה שמח לשמוע אותך עכשיו. בוא נלך לראות את המנורה.
הכוונה: המשיכו ללכת ישר עד קצה המסדרון, עברו אל החלל הגדול שנפתח בפניכם. בקצה המערה תגיעו למנורה.
משמר: אם היה לנו ספק שמדובר בבית קברות יהודי, הא לך המנורה המרשימה הזו. היא אחת מכ-100 מנורות שנמצאו באתר ומוכיחה זאת בוודאות! המנורה היא סמל יהודי.
הכוונה: מכאן הסתכלו אחורנית ולכו לצד השני של המערה. כשתגיעו לקצה השביל העשוי עץ הפעילו את המשך ההדרכה.
___
תלמיד: אני רואה שכאן מתחת לאדמה – חג החנוכה כל השנה
משמר: זו מנורה, ידידי… מנורה… לא חנוכייה…
תלמיד: אחד… שניים… שלושה… נכון! צודק! זו מנורה עם שבעה קנים. הסמל העברי הקדום ביותר! תשמע, לראות כזה תבליט גדול של מנורה עם שבעה קנים, זה מרגש, אין מילים!
משמר: בבית שערים נמצאו עשרות תבליטים של המנורה שלנו. הרבה יהודים נקברו כאן. החוקרים חושבים שבחלקים גדולים של הזמן, היהודים שנקברו כאן הם יהודים שחיו דווקא במקומות מרוחקים מכאן, אבל ביקשו להיקבר בארץ ישראל, בבית שערים.
תלמיד: רק מלמד על החשיבות של המקום.
משמר: בוא, בוא תראה את הארון הזה. באיזה גוון הוא?
תלמיד: קצת חשוך פה…
משמר: אז תאיר עם המכשיר הנייד שלך! הנה, אני אאיר
תלמיד: הארון הזה אדום!
משמר: הצבע המקורי של כל הארונות שראית קודם ושתראה בהמשך – הוא אדום. עם הזמן הצבע מתפוגג, ואנחנו משמרים אותו עד כמה שאפשר.
תלמיד: סליחה, לא הייתי מרוכז, אני מהופנט מהחריטה של הדולפינים האלה כאן על הארון השני. וואו! ויש כאן צדפה גדולה במרכז! בוא תראה, ממש מולך, אתה חייב לראות את זה!
משמר: כשמתמקדים בחריטות שעל הארונות אפשר לראות יצירות מדהימות. רק צריך להסתכל היטב. אתה בא?
תלמיד: כן, הצדף הזה הִפנט אותי. וואו!
משמר: כן. טוב, בוא נתחיל לחזור על שביל העץ.
תלמיד: האבנים האלה כאן, שמוקפים עמודי מתכת, אלה קברים לא חפורים?
משמר: בדיוק! יפה, תלמיד חכם! הארכיאולוגים השאירו את החפירה לדורות הבאים. יש הרבה מאוד מה לחשוף בארץ שלנו, ובפרט בבית שערים! יש מערות שעדיין לא התחלנו את החפירה בהן, ומי יודע מה נמצא שם!
הכוונה: מכאן אתם מוזמנים להמשיך לסייר במערה ולשמוע את התחנה הבאה – שודדי הקברים. היכנסו לחדר המסכה. כשגבכם אל הכניסה הראשית למערה, זהו החדר השני מימין
___
קריין: אתם מוזמנים להמשיך לסייר במערה תוך כדי שמיעת התחנה
משמר: היי, היי! אל תיגע בקירות של המערה!
תלמיד: תשמע! זה ממש מתפורר לי ביד!
משמר: אל תיגע אמרתי! כל המערה הזו חצובה בסלע קִרטון רך. אתה יכול לחפור כאן חללים עצומים עם כלי עבודה פשוטים. בקיצור, אסור לגעת בקירות המערה!
תלמיד: אתה מציג את זה כאילו שזה קל, אל תשכח שאחרי שחוצבים בסלע, צריך לפנות את כל האדמה החוצה!
משמר: אתה חושב נכון! היו להם שקי חול ועגלות, ובכל זאת בתוך המערה הזו החציבה עצמה קלה מאוד. אם תחפש היטב אולי תמצא מעבר סודי שחפרו שודדי קברים שהיו כאן.
תלמיד: שודדי קברים?
שודדת: פסט!… פסט!…
שודד: איפה את?
שודדת: אני כאן! בוא מהר! מצאתי טבעת זהב!
שודד: זה היה רעיון טוב להתגנב לכאן. איפה היא הייתה?
שודדת: ליד הקבר הזה. נו תעזור לי!
שודד: את בחיים לא תצליחי לפתוח את המכסה של הקבר. בואי נשבור אותו!
שודדת: לא רגע, אתה בטוח?
שודד: בטח! בתוך הקברים האלה מסתתרים אוצרות! נו, תכניסי את היד ותוציאי את האוצר!
שודדת: מישהו קבור שם בפנים! תכניס אתה את היד!
שודד: הכל אני צריך לעשות בעצמי! מטבעות!
שודדת: תכשיטים!
שודד: ומה זה?
שודדת: נראה שזה כלי זכוכית מסוג כל שהוא… יפה מאוד! שים בשק!
משמר: כמעט כל הקברים שאתה רואה כאן נפרצו על ידי שודדים בתקופות מאוחרות יותר. תחשוב! מדובר על יותר מ-1500 שנה של היסטוריה מאז שקברו כאן אנשים ועד היום. שודדים היו תמיד, והם שברו את הקברים.
תלמיד: כך הם שברו אותם?
משמר: כן
תלמיד: רגע, אתה רוצה להגיד לי שהשברים האלה בפינות של הארונות מאבן, אלה הפריצות עצמן?
משמר: כן! המכסה של הקבר כל כך כבד עד שאי אפשר להזיז אותו, לשודדים היה יותר קל – פשוט לשבור את הפינות, איפה שנמצא החיבור בין האבנים – זו נקודת התורפה של הארון! ואז רק נותר להם לשלוח ידיים פנימה ולבזוז את מה שרק אפשר היה לבזוז.
תלמיד: מי היו אותם שודדים?
משמר: אין לדעת. כנראה שהפריצות האלה קרו בתקופות קדומות יחסית. עם השנים, התמלאו המערות בחול, באדמה ובאבנים, ויצאו מכלל שימוש. היו גם רעידות אדמה. היי, לפני שנצא מכאן, נראה אם תצליח למצוא את המעבר הקטן שבין החללים במערה. שודדי הקברים שפרצו לכאן, חפרו לעצמם מעברים בין החללים כדי שיהיה להם קל יותר לברוח עם השלל.
הכוונה: מכאן אתם מוזמנים להמשיך אל מאגר המים. אפשר להגיע אליו ברגל או באמצעות רכב.
טקסט מונגש
תלמיד: הו, אני רואה שהפעם אנחנו נכנסים מהדלת הראשית!
משמר: ברוך הבא למערת הארונות. היית מאמין? במערה הזאת יש 135 ארונות.
תלמיד: בשביל מה צריך כל כך הרבה ארונות?
משמר: אלה ארונות קבורה! בימי קדם נהגו לקבור את המתים בתוך ארון מאבן.
תלמיד: אהה.. אני מבין, אז אפשר להגיד שאנחנו בעצם נמצאים בבית קברות קדום.
משמר: אתה צודק, ולא סתם בית קברות. לפי שמות המקומות שכתובים על ארונות הקבורה, אפשר לראות שיהודים מכל העולם ביקשו להיקבר כאן, ליד רבי יהודה הנשיא!
תלמיד: מה אתה אומר! אני חייב להיכנס ולראות את זה.
הכוונה: היכנסו פנימה לעומק המערה והמשיכו בהפעלת ההדרכה.
—
משמר: שים לב לארון הראשון כאן מימין. בארון הזה קבורות שתי אחיות, הגדולה בת 22 והקטנה בת 9.
תלמיד: שתי אחיות בקבר אחד…
משמר: ותראה את הארון הזה! אתה רואה את הדוגמאות שחרוטות עליו?
תלמיד: כן, הן בצורה של חיות. מי שחרט אותן השקיע מאוד.
משמר: אני רואה שאתה אוהב אמנות, בוא נעבור לחדר הבא ואראה לך ארון יפה עוד יותר.
תלמיד: אני רואה כאן רק ארון אחד, כנראה נקבר כאן אדם חשוב.
משמר: ככה חושבים, מה אתה אומר על דוגמת האריות שמקשטת את הארון הזה?
תלמיד: קשה להאמין שלפני אלפי שנים היו אמנים מוכשרים כל כך!
משמר: בוא, אני אראה לך ארון עם דוגמה של אלת הניצחון, ממש כאן בסוף המסדרון.
תלמיד: רגע, אמרת לי שקבורים כאן רק יהודים, אז למה יש פה דוגמה של אלה רומית?
משמר: פשוט מאוד – זה היה באופנה. בתקופה הרומית גם יהודים קישטו את הבתים בדוגמאות של אלים רומים. אבל אל תדאג, יש כאן גם לא מעט דוגמאות וקישוטים מהעולם היהודי.
הכוונה: המשיכו ללכת ישר עד קצה המסדרון, עִברו אל החדר הגדול שנפתח בפניכם. בקצה המערה תגיעו למנורה.
משמר: המנורה היפה הזאת היא אחת מכ-100 מנורות שנמצאו כאן באתר.
תלמיד: אז עכשיו אני רגוע, כי זה ידוע – המנורה היא הסמל היהודי הישן ביותר!
הכוונה: מכאן הסתכלו אחורנית, ולכו לצד השני של המערה. כשתגיעו לקצה השביל העשוי עץ – הפעילו את המשך ההדרכה.
—
תלמיד: קצת חשוך פה…
משמר: אז תפעיל את הפנס בטלפון הנייד שלך! הינה, אני גם אפעיל את הפנס.
תלמיד: אני לא מאמין – הארון הזה אדום!
משמר: תאמין, תאמין…כמעט כל הארונות במערה היו פעם בצבע אדום, אבל במשך הזמן הצבע נעלם.
תלמיד: דולפינים, וואו! תראה, יש כאן על הקבר צורה של דולפין, ממש מולך, אתה חייב לראות את זה!
משמר: זה באמת משהו מיוחד, והינה צדפה גדולה! אפשר להסתובב כאן שעות ולמצוא עוד ועוד דוגמאות יפהפיות.
תלמיד: המערה הזו מרתקת! תגיד, אתם מחפשים עובדים?
הכוונה: מכאן אתם מוזמנים להמשיך לסייר במערה ולשמוע את התחנה הבאה – שודדי הקברים. היכנסו לחדר המסכה. כשגבכם אל הכניסה הראשית למערה, זהו החדר השני מימין
—
קריין: אתם מוזמנים להמשיך להקשיב להדרכה תוך כדי שאתם מסיירים במערה.
משמר: היי, היי! אל תיגע בקירות של המערה!
תלמיד: מה זה?! זה ממש מתפורר לי ביד!
משמר: זה בגלל הסלע שבו חפרו את המערה. הוא סלע רך מאוד ומתפורר.
תלמיד: אה… אז בגלל זה החליטו לחפור דווקא כאן את כל המערות האלה.
משמר: ששש…
תלמיד: אתה שומע משהו?
משמר: נדמה לי ששמעתי קול, אבל לא…נראה שאני מדמיין.
תלמיד: אולי שמעת שודדי קברים?
משמר: אתה יכול לצחוק… אבל דע לך ששודדי קברים, זאת אומרת גנבים, באמת ביקרו כאן.
תלמיד: חשבתי ששודדי קברים יש רק בסיפורים. מה הם חיפשו כאן? מה כבר יש לגנוב בבית קברות?
משמר: אוצרות – תכשיטים, בשמים, כלים יפים. בימי קדם היה נהוג לקבור את המתים עם הדברים שהיו יקרים להם. השודדים שברו את הקברים והוציאו מתוכם את כל האוצרות.
תלמיד: רגע, אז את השברים האלה, בפינות של ארונות הקבורה, עשו שודדים?
משמר: כן! המכסה של הקבר כל כך כבד עד שאי אפשר להזיז אותו. לשודדים היה יותר קל לשבור את הפינות ואז לשלוח ידיים פנימה ולקחת את מה שרק אפשר.
תלמיד: מי היו אותם שודדים?
משמר: אנחנו לא יודעים, אבל אל תדאג זה היה לפני שנים רבות.
הכוונה: מכאן אתם מוזמנים להמשיך אל מאגר המים. אפשר להגיע אליו ברגל או באמצעות רכב.
Station no. 3 – Courtyard of the Cave of the Sarcophagi
Student: Oh, this time I see we’re going in via the main door.
Conserv: Yes, in this cave we’re about to enter, Jews are buried who lived outside of Eretz Israel; Jews who lived in Eretz Israel are mostly buried in the other caves.
Student: More tombs?
Conserv: Young man, we’re now entering a burial cave! It’s 75 meters long and there are 135 sarcophagi here.
Student: No way! This, I have to see.
Conserv: Slow down, slow down! Wealthy Jews from Caesarea, Tzippori, Tyre and Sidon are buried here, but so are Jews from Antioch, which was the capital of Syria, from Etzion Gaber (that’s what we now call Eilat) and even from Tadmor – another important city in Syria from which Jews came to be buried here. There are lots of inscriptions in Hebrew, and quite a few names have the title “rabbi” and so this cave is also called the Cave of the Rabbis.
Student: That means that people buried here, were from families of sages, who spoke Hebrew! Look at that, Jews from all ends of the ancient world! They all wanted to be buried in the Holy Land, near Rabbi Yehuda Hanasi!
Conserv: You nailed it! Just a second, right here at the entrance to the cave are two inscriptions, a kind of graffiti you might say, that explain this exactly. The first one says: “Take courage, holy parents, no one is immortal.” The other one says: “Good luck on your resurrection.”
Student: Resurrection? The resurrection of the dead?
Conserv: You’re a good scholar! It was believed that at the resurrection from the dead the first to come back to life would be those who were buried close to Rabbi Yehuda Hanasi. That’s the whole idea behind this burial cave, and that’s why there are so many tombs here.
Student: Are you trying to scare me with this story about the dead? Or persuade me to be buried here?
Conserv: I only mean well. Onward, young man, let’s leave the cave, you’ll continue to help me pull the weeds and everything will be fine. Pull! Pull!
Direction: Go deeper into the cave and continue listening to the program.
___
Student: Wow! Who would have thought that there would be such a huge space underground in a cave?
Conser: Shhh! Quiet! You’re in a burial cave! Show some consideration! What’s with you?
Student: Sorry…
Conserv: Pay attention to the first sarcophagus on your right. Two sisters were buried here. The older one was twenty-two years old, and the younger one was nine. In those days they buried their dead in family tombs.
Student: Ah! That shows the importance of family values.
Conserv: I see we have quite the commentator here!
Student: Wow, wow wow! Look at this sarcophagus! There are carvings on it! That’s not allowed in Judaism! The Bible says: “Do not make any graven image! And here…What is this? A mask on the coffin? There are animals here! That can’t be!
Conserv: You’re upset!
Student: It’s upsetting!
Conserv: So come, I want to show you something that will upset you even more! Let’s go through the first entrance on the left. Here, right here, in this room. Look at this. There’s only one sarcophagus and it’s very special.
Student: A V.I.P. must have been buried here.
Conserv: That’s the theory, yes, look at the decorations on the coffin.
Student: Magnificent lions! Hard to believe that thousands of years ago there were such talented artists! I’m really not sure that this is a Jewish cemetery. This whole thing doesn’t seem right to me.
Conserv: So listen, my friend, there are many explanations for what you see here in the burial cave. First of all, we have to ask when these carvings date from.
Student: When?
Conserv: Oh! Scholars think that they buried people here from the end of the second century to the fourth century CE.
Student: Ah, that’s about the end of the Roman Empire.
Conserv: That’s right! Those are exactly the years when the Roman Empire turns into the Byzantine Empire. Christianity moves ahead and Rome becomes more Christian, and the images you see here are Greek…they had lost their religious value and became, shall we say, decorative. Now let’s go straight down the corridor until we reach the Sarcophagus of the Nikes. Nu, are you coming?
Student: Hold on, wait for me!
Conserv: This is the Sarcophagus of the Nikes. Do you know who the Nikes were?
Student: well, who?
Conserv: You’re a learned student, aren’t you?
Student: Ni
Conserv: Nyke was the goddess of victory in Greek mythology.
Student: So maybe the person who was buried here won a lot of victories in his lifetime?
Conserv: The theories are endless. We’re in the Roman Empire. Greek influences have taken over, especially in the places where the people buried here were from. Remember? Jews were buried here from Tyre, Sidon, Babylonia and Antioch. At that time, mythological gods were the cultural language in those regions.
Student: You know what I’ll take away with me from all of this?
Conserv: Touching the tombs is not allowed.
Student: No, no, I mean metaphorically! The Jewish people were tolerant of the influences of other cultures that lived in the region.
Conserv: Okay…
Student: Stay with me…on the timeline, we’re after the death of Rabbi Yehuda Hanasi.
Conserv: Right…
Student: The Jewish people were in a good time in history: they flourished, they accepted the Other, they allowed dialogue with other cultures around them.
Conserv: I get it. I must say what you said touched me deeply.
Student: You know, they say about Rabbi Gamaliel…
Conserv: Nu…
Student: That he went to the bathhouse, and his students teased him – how come you go to the bathhouse under the naked statue of Aphrodite?
Conserv: What did he reply?
Student: “I didn’t come to her; she came to me.” That is, she is a guest here and I’m local. So there’s lots of tolerance toward another culture, tolerance and acceptance of the other.
Conserv: yup, I suppose that Rabbi would have been glad to hear that. Let's go see the menorah
Direction: Continue straight until the end of the corridor. Pass through the large space that opens up in front of you. And the end of the cave you’ll come to the menorah.
Conserv: If we had any doubt that this was a Jewish cemetery, here you have this impressive menorah. It is one of about 100 menorahs that were found at the site and proves it for sure – The menorah is a Jewish symbol.
Direction: From here, look back and go to the left side of the cave. When you reach the end of the wooden path, continue listening to the program.
__
Student: I see that here underground – it’s Hanukkah all year round.
Coserv: It’s a menorah, my friend, but not a Hanukkah menorah…
Student: One…two…three…You’re right! It’s a seven-branched menorah. The earliest Hebrew symbol! Listen, to see such a large carving of a seven-branched menorah…It’s so exiting, I’m speechless.
Conserv: Dozens of reliefs of our menorah were found at Bet She’arim, Many Jews were buried here. According to scholars, for much of the time, the Jews who were buried here actually lived very far away, but they wanted to be buried in Eretz Israel, in Bet She’arim.
Student: That goes to show you the importance of the place.
Conserv: Come, Come, look at this sarcophagus…what color is it?
Student: It’s a little dark in here…
Conserv: So use your phone flashlight! Here, I’ll do it.
Student: It’s red!
Conserv: The original color of all the sarcophagi you saw before and you’ll see later, was red. With time, the red faded, and we conserve it as much as we can.
Student: Sorry, I wasn’t concentrating, I was hypnotized by the carvings of these dolphins on the other sarcophagus. Wow! There’s a big shell in the middle! Come and see, right in front of you…you’ve got to see this!
Conserv: When you look closely at the carvings you can see amazing works. You just have to focus on the details. Are you coming?
Student: Yes, the shell hypnotized me. Wow !
Conserv: Yes. Come, let’s start back on the wooden path.
Student: These stones here that are surrounded by metal poles. Are they unexcavated tombs?
Conserv: Precisely! Good, my young scholar. The archeologists left this excavation for the generations to come. There’s so much to uncover in our country, especially at Bet She’arim! There are caves that we haven’t begun to dig, and who knows what’s they’ll reveal!
Direction: From here, we invite you to continue your visit in this cave and listen to the program at the next stop – grave robbers. Go into the Mask Room, with your back to the main entrance to the cave – It’s the second room on the right.
___
Narrator: We invite you to continue the tour in the cave while you listen to the program.
Conserv: Hey, hey! Don’t touch the walls of the cave!
Student: Listen, it just crumbles in my hand.
Conserv: Don’t touch, I said! This cave is carved out of chalk, which is soft rock. You can dig out huge spaces in here with simple tools. Bottom line: Don’t touch the cave walls!
Student: You make it sound easy, but don’t forget that after they dig out the cave, they have to take out all the material they dug.
Conserv: That’s good thinking. They had sandbags and wagons, and in any case in this cave the digging itself was very easy. If you look closely you’ll see a secret passage that grave robbers dug.
Student: Grave robbers?
Woman Robber: Pssst!…Psst!
Man Robber: Where are you?
Wo Robber: I’m here. Come quickly! I found a gold ring!
Man Robber: It was a good idea to sneak in here. Where was the ring?
Wo Robber: Next to this tomb. help me!
Man robber: You’ll never be able to open the lid of this tomb. Come on, let’s break it!
Wo robber: No, hold on, are you sure?
Man robber: Sure I’m sure! There are treasures in these tombs! Come on, stick your hand in and you’ll find the treasure.
Wo robber: Somebody’s buried in there! You stick your hand in there.
Man robber: I have to do everything my myself! Coins!
Wo robber: Jewelry!
Man robber: And what’s this?
Wo robber: It looks like some kind of glass vessel…beautiful! Put it in the sack!
Conserv: Almost all the tombs you see here were broken into by robbers in later periods. Think about it. We’re talking about more than one thousand five hundred years of history from the time they buried people here to this day. There were always robbers, and they broke the tombs.
Student: They broke them, just like that?
Conserv: Yes.
Student: Wait a second. You want to tell me that these breaks in the corners of the of the stone sarcophagi are the actual places the robbers broke in?
Conserv: Yes! The lid of the tomb was so heavy that the robbers couldn’t move it. It was easier for them to break the corners, where the seams of the stones are – that’s the weak point! Then all they had to do was slide their hands in and grab whatever they could.
Student: Who were those robbers?
Conserv: Who knows! These break-ins apparently happened quite a long time ago. Over the years, the caves filled with sand, soil and stones, and were no longer used. There were also earthquakes. Hey, before we leave, let’s see if you can find the small passageway between the spaces in the cave. The grave robbers who broke in here dug themselves passageways between the spaces so they could escape more easily with their loot.
Direction: From here, continue to the water cistern. You can reach it on foot or by vehicle.
אולי יעניין אותך גם
קטגוריות
גני שמורה קשורים
דפים קשורים