תחנה 4 – תצפית לנחל קומראן - Station 4 – Lookout over Wadi Qumran
אנו עומדים מול מערה מספר 4, אחת מהמערות שבהן התגלו מגילות. במערה זו נתגלו כ-15,000 פיסות קלף שהורכבו לכ-600 מגילות. בסך הכול התגלו באחת עשרה מערות כ-1000 מגילות, שנכתבו על חלקי עור שעובדו לקלף ועל פפירוס, רובן כתובות בעברית ומיעוטן בארמית וביוונית. מחקר המגילות, שנמשך כל העת, מעלה שעדיין, גם היום, רב הנסתר על הגלוי.
לקובץ השמע – לחצו כאן
מגילות ים המלח הן לא פחות מאוצר.
את המגילות מחלקים לפי תוכנן לשלושה סוגים עיקריים, שלכל אחד תרומה מיוחדת למחקר ההיסטורי ולחקר המקרא.
ראשית נכיר את קבוצת המגילות המקראיות: מאות מגילות וקטעי מגילות המרכיבים את כל ספרי המקרא, למעט מגילת אסתר, וכן חלק מן הספרים החיצוניים, שהם שם כולל לטקסטים שלא נכללו בתנ"ך היהודי אולם אומצו ע"י הכנסיות הנוצריות השונות. רבים מן הספרים נמצאים בעותקים אחדים.
מדוע נזקקה הקהילה למגילות רבות כל כך של המקרא? אלמנט מרכזי בחיי הקהילה היה הלמידה. כל חבר בקהילה השתייך לאחת משלוש קבוצות לימוד שלמדה במהלך שליש מהלילה, כך שהיה רצף של למידה במשך הלילה כולו. ממש כמו היום, במרכזים שבהם מרבים בלמידה, כגון בתי ספר או אוניברסיטאות, נצפה למצוא גם ספרייה. קהילת היחד הייתה קהילה לומדת, קוראת, מפרשת וכותבת.
מה חשיבות גילוין של המגילות המקראיות? מעבר לתרומה הרבה לחקר המקרא, עד לגילוי אוצר מגילות ים המלח, העותק הקדום ביותר של התורה שניתן היה להחזיק ביד באופן ממשי היה ספר תורה מהמאה ה-9 לספירה, כלומר 1100 שנים לפני זמננו. אוצר המגילות חשף בפנינו עותקים קדומים בכאלף שנים למה שהיה בידינו עד אז. מפתיע לגלות כי במקרים רבים הנוסח המופיע במגילות זהה לנוסח המקובל היום בתנ"ך, וממש כפי שקורא עברית יכול לקרוא היום בתנ"ך, כך יכול כל קורא עברית לקרוא את הכתוב במגילות.
קבוצת המגילות השנייה היא אוסף של כתבים כיתתיים: מגוון של רישומים ותקנונים החושפים בפנינו מידע יקר מפז על התנהלות הקבוצה, על הטקסים שקיימו ועל אורח החיים כאן. אפשר ללמוד על תנאי הקבלה לקבוצה ועל הסודיות שלה התחייב כל אחד מהחברים, על העברות שעליהן נענשו חברי הקהילה ועל אופי העונשים, למשל הדרה מהארוחות המשותפות.
קבוצת המגילות השלישית והמרתקת מכולן היא הפשרים. כדי להבין את הטקסטים הקרויים פשרים נצלול מעט אל עולמם הפילוסופי של אנשי קהילת היחד.
בני הקהילה האמינו בגזרה קדומה כפולה, כלומר: אלוהים יודע הכול ומכאן נובע שהעתיד להתרחש – קבוע מראש, ללא יכולת של האדם לשנות או להשפיע. גורלו של כל אדם נקבע עוד טרם היוולדו: האם יהיה בן אור, מאמין בערכי הכת, או בן חושך – כך קראו למי שהתנגד לקהילה, למנהיגה ולערכיה. באחרית הימים תפרוץ מלחמה אדירה בין אלו לאלו שתסתיים בניצחונם של בני האור.
אנשי קהילת היחד האמינו כי נבואותיהם של נביאי ישראל הקדומים הינן חידות. הנבואות ניתנו על ידי הנביאים, אך לא היו מיועדות לתקופתם אלא נכונות לתקופת חייהם של בני הקהילה, שעליהם לפתור את הרמזים ולהבין כיצד נכון לנהוג לפיהן. כך ניסו אנשי היחד לפרש את חזונם ונבואותיהם של נביאי ישראל על תקופת חייהם שלהם. הפשרים מתארים את הרע בעולם, שנמצא כמובן מחוץ לקהילה, ומדריכים את בני הקהילה כיצד לנהוג על רקע המציאות של חייהם.
דמו בנפשותיכם מה היה קורה אילו טקסטים ביקורתיים שנלמדו ונכתבו כאן במדבר היו מגיעים לידי השלטונות! לכן נכתבו הפשרים במגוון שיטות הצפנה, ביניהן מילות קוד וכתב ראי. בלילות הלימוד שהתקיימו כאן, במדבר יהודה, קיבלו הנבואות העתיקות המסתירות סודות פירושים אפוקליפטיים– בעידן אחרית הימים. מגילות הפשרים פותחות פתח אל עולמם הפילוסופי של אנשי היחד ומספקות מבט היסטורי נוסף על ההתרחשויות בירושלים באותה תקופה.
עוד נתגלו בקומראן 30 יריעות של תפילין וכ-24 תפילין, הן של ראש והן של יד, כפי שהם מוכרים לנו מהלכות חז"ל וכ-8 קלפים של מזוזות. בנוסף נמצאה מגילה מיוחדת במינה, רקועה על עלה נחושת. המגילה נפתחת בתיאור רשימת אוצרות וממשיכה לתיאור המקום שבו הוסתרו. מגילת הנחושת הציתה לאורך השנים את דמיונם של הרפתקנים רבים, בהם הארכיאולוג האמריקני וונדל ג'ונס, שהאמינו כי מגילת הנחושת הינה מפה המובילה לאוצרות המקדש האבודים. יש אומרים שסיפורו של וונדל ג'ונס היה ההשראה לדמותו של אינדיאנה ג'ונס.
נלך על שביל העפר צפונה בעקבות השילוט אל חדר האוכל הקהילתי.
טקסט מונגש:
תחנה מס' 4 – המגילות. סככה מול מערה 4
קריין: אתם עומדים מול מערה מספר 4, זו אחת המערות שבהן מצאו את המגילות. במערה הזו נתגלו כ-15,000 אלף קטעים כתובים. החוקרים הצליחו לחבר אותם יחד לכ-600 מגילות.
חלק מהמגילות שמצאו כאן, כתובות על עור של חיה, וחלק מהמגילות כתובות על פפירוס. פפירוס הוא סוג של נייר שהיו מכינים מצמח שנקרא גומא. בסך הכול מצאו כאן כ-1000 מגילות. רוב המגילות כתובות בעברית, וחלק קטן כתובות בארמית וביוונית.
למה המגילות היו בתוך כדים במערות? בעבר חשבו החוקרים שמישהו, בעבר הרחוק, העביר את המגילות למערות כדי להחביא אותן. אבל היום יש לחוקרים הרבה דעות בעניין הזה, ולכן קשה לדעת את התשובה.
את המגילות מחלקים לשלושה סוגים שונים: הסוג הראשון נקרא "המגילות המקראיות" – אלו הן מאות מגילות וחלקי מגילות, שכתובים בהם חלקים מתוך התנ"ך שאנו מכירים היום. לא רק זה! הרבה מחלקי המגילות היו עותקים של אותם ספרים. טקסטים רבים חזרו על עצמם. מדוע הקהילה שהייתה כאן הייתה זקוקה לכל כך הרבה עותקים של ספרי התנ"ך? התשובה היא שלמידה הייתה חלק חשוב בחיים של האנשים שגרו פה. ממש כמו היום, במקומות שבהם מרבים בלמידה, כמו בתי ספר או אוניברסיטאות, הגיוני שתהיה ספרייה. בני קהילת 'היחד' נהגו ללמוד, לקרוא, לפרש ולכתוב.
חשבתם למה הגילוי של המגילות המקראיות חשוב כל כך? לפני שמצאו את המגילות, העותק הקדום ביותר של התורה היה מהמאה ה-9 לספירה, כלומר לפני 1100 שנים. המגילות הן ההוכחה שספרי התנ"ך היו קיימים עוד הרבה קודם לכן, לפני כ-2,100 שנה לפחות!
קבוצת המגילות השנייה היא אוסף של כתבים כיתתיים. אלה מגילות שכתוב בהן על הטקסים של קהילת 'היחד', על דרך החיים שלהם, הארוחות המשותפות שלהם. למשל, בכתבים האלה כתוב שמי שרצה להיות חבר בקהילת 'היחד' צריך היה לשמור על הקבוצה בסוד, אחרת – הוא היה נענש.
הסוג השלישי של המגילות, נקרא "הפשרים". אלה חלקים של מגילות שבעזרתם למדו החוקרים שבני קהילת 'היחד' האמינו שלאדם אין אפשרות לקבוע את הגורל שלו, ושאלוהים הוא היחיד שמחליט לגביו הכול. הם האמינו שאלוהים קובע אם אדם יהיה בן אור או בן חושך, כלומר אם אדם יהיה טוב או רע. הם גם האמינו שיום יבוא ותפרוץ מלחמה שבסופה האנשים הטובים ינצחו. בקומראן גילו גם 30 חלקים של רצועות תפילין ועוד כ-24 תפילין של ראש ושל יד, וכ-8 קלפים של מזוזות. נמצאה גם מגילה שכתבו אותה על עלה מחומר שנקרא נחושת.
[הכוונה]: המשיכו ללכת על שביל העפר לפי השלטים אל חדר האוכל.
English
Station 4: Wadi Qumran lookout
You’re now facing Cave number 4, one of the caves in which the scrolls were discovered. Some 15,000 fragments of parchment were found here, which were reassembled into about 600 scrolls. All in all, some 1,000 scrolls were discovered in 11 caves. They were written on pieces of leather worked into parchment and on papyrus. Most were in Hebrew, some in Aramaic and Greek. The study of the scrolls, which is still going on today, shows that even now, more is hidden than is revealed.
The Dead Sea Scrolls are no less than a treasure
The scrolls are divided according to their content into three main types, each of which makes a special contribution to historical and biblical research.
First, we introduce you to the biblical scrolls. These include hundreds of scrolls and parts of scrolls including every book of the Bible except Esther. They also include much of the Apocrypha, which is a general name for books that did not become part of the Jewish Bible, but were adopted by various branches of Christianity. Many of the books were found in multiple copies.
Why did the community need so many copies of the Bible? Study was a key element of their lives. Every member belonged to one of three groups that studied for one third of the night, so there were always people studying throughout the night. Just like today, in centers where learning is a significant part of life, such as schools and universities, we would expect to find a library. The Yahad was a learning, reading, interpreting and writing community.
Why is the discovery of the biblical scrolls important? Beyond their major contribution to biblical research, until the treasure of the Dead Sea Scrolls was discovered, the earliest known copy of the Torah that could actually be held in our hands was written in the ninth century CE, that is, 1,100 years before our time. These biblical scrolls were about a thousand years older than the previously oldest-known biblical scrolls. It’s surprising to realize that in many cases, the wording in the Dead Sea Scrolls is identical to that of today’s Bible, and just as a person who reads Hebrew can read the Bible today, so anyone who knows Hebrew can read these ancient scrolls as well.
The second group of scrolls is a collection of sectarian writings: a variety of texts and rules that reveal invaluable information about the group’s conduct, rituals and way of life here. These scrolls teach us about the conditions for acceptance into the group and the secrecy to which every member was bound, transgressions for which group members were punished and types of penalties, for example, exclusion from the common meal.
The members of the community believed that God is all-knowing, that the future is predestined and that human beings can do nothing to change or influence it. Each person’s fate is determined even before he or she is born. It’s already decided whether they will be children of light or children of darkness – that’s what they called those who opposed the community, its leadership and values. At the end of days a great war would break out between the two sides, which would end with the victory of the children of light.
The members of the Yahad believed that Israel’s ancient prophets spoke in riddles. Their words were not intended for the days of the prophets to whom they were given, but rather for the time of the Yahad, whose task it was to understand the clues and conduct themselves accordingly. Thus the community tried to interpret the visions of Israel’s prophets in terms of their own lives. These interpretations, or Pesherim as they are known, describe evil in the world, which was, of course, outside the community, and guided the members on how to conduct themselves given the reality of their lives.
Imagine what would have happened if the critical texts that were studied and written here in the desert would have fallen into the hands of the authorities! And so the texts were transcribed using a variety of methods of encryption, including code words and mirror writing. During the nights of study here in the Judean Desert, the ancient prophecies and mysteries were given apocalyptic meanings. The Pesherim texts open a window onto the philosophical world of the Yahad and provide yet another historical viewpoint on events in Jerusalem at that time.
Also discovered at Qumran were 30 phylactery bands and 20 phylactery boxes, both for the head and for the hand, conforming to the rules of the rabbinic sages, as well as eight mezuzah parchments.
A very special scroll discovered here was made of copper. It opens with a list of treasures and goes on to describe where they were hidden. For years, the copper scroll fired the imagination of adventurers, including the American archaeologist Vendyl Jones, who believed that the copper scroll was a map leading to the lost Temple treasures. Some say that the story of Vendyl Jones was the inspiration for the movie character of Indiana Jones.
Now take the dirt path northward, following the signs, to the communal dining room.
אולי יעניין אותך גם
קטגוריות
גני שמורה קשורים